הגיעה ללוויתן: ה'פרייד נורת' אמריקה' כבר נערכת למטרת קידוח אימות
באיחור של שבועיים מהלו"ז המתוכנן של מפעילת הקידוח נובל אנרג'י, אסדת הפריד נורת' אמריקה הגיעה היום בבוקר (ג') לישראל והתמקמה בנקודה המיועדת לביצוע קידוח אימות במבנה 'לוויתן'. כך נודע ל-Bizportal.
הפרייד שיצאה ממצרים בסוף ינואר שהתה בשבועות האחרונים בקפריסין בהמתנה ליציאה המתוכננת לישראל. בניגוד לתוכניות המוקדמות להחלפת אסדת הסדקו אקספרס, העוסקת בימים אלה בחיפוש אחר סימני נפט שכבות התחתונות במבנה, אסדת הפרייד תחל ביומיים הקרובים בביצוע קידוח שיקרא 'לוויתן 2' במטרה לאמת את הממצאים שעלו מקידוח 'לוויתן 1', שהם מאגר גז טבעי בגודל 16 טריליון רגל מעוקב (TCF) - הגדול ביותר שנחשף בעולם בעשור האחרון.
קידוח ההערכה 'לוויתן 2', מתוכנן להיקדח ברשיון "עמית" במרחק של כ-14 ק"מ מקידוח התגלית "לוויתן 1" לעומק כולל של כ- 5,400 מטר (כולל עומק מים של כ- 1,700 מטר). הקידוח צפוי להמשך כ- 3 חודשים ועלותו הכוללת מוערכת בכ-70 מיליון דולר. במידה והשותפות בקידוח יחליטו לבצע מבחני הפקה הם צפויים להימשך כ-2-3 שבועות בתקציב מוערך של כ-34 מיליון דולר.
בענף חיפושי הגז והנפט בישראל עוקבים מקרוב אחר הקידוח המתבצע כיום במאגר 'לוויתן', זאת בנסיון להבין האם אל מול חופי ישראל שוכנים גם מאגרי נפט גדולים לצידם של מאגרי גז טבעי. השותפה האמריקנית בקידוח, נובל אנרג'י, מסרה בעבר, כי תוצאות הקידוח לעבר שכבות הנפט צפויות להתפרסם עד סוף חודש מארס.
אסדת הסדקו אקספרס קדחה בחודשיים האחרונים בשכבת המטרה השנייה, הנמצאת בעומק של 5,800 מטר, בה קיימת הסתברות של 17% להימצאות עתודות נפט בר הפקה בהיקף של 3 מיליארד חביות. בתכנון המקורי הייתה אסדת הפרייד להחליף את הסדקו ולקדוח את שכבת המטרה השלישית בקידוח הנפט, בעומק של 7,200 מטר, שם על פי ההערכות ישנה הסתברות של 8% להימצאות מאגר נפט בהיקף של 1.2 מיליארד חביות.
אך, כאמור, התוכניות השתנו ובשיחת הוועידה שערכה נובל לרגל פרסום הדוחות השנתיים מסרה החברה האמריקנית כי הפרייד תגיע בסוף פברואר על מנת לבצע קידוח אימות נוסף ב'לוויתן', כאשר התוצאות מהידוח צפויות להתקבל עד שיחת הוועידה של הרבעון השני.
- 11.לחזי 14/03/2011 18:22הגב לתגובה זולגבי מה ששאלת,האסדה הנוכחית התחילה רק יום חמישי לקדוח בשכבה הראשונה של הנפט והתוצאות לגביה יהיו אמרו תוך שבועיים,באותו זמן בגלל ששדה ליוויתן גדול מאוד והאסדה השניה כבר הגיע לארץ וכמובן עולה כסף להחזיק אותה,היא בנתיים תבצע את קידוחי האימות של איכות הגז וכמות הגז הסופית. אני מזכיר לכולם שנובל חברה שמרנית וכמו שהיה עם ישראמקו כמות הגז הלכה וגדה מ3 עד לכמה שהיא היום ב" תמר" לכן סיוכיים גבוהים מאוד שאחרי ששיסנקי ייצא מהרקע יהיו עידכונים כלפםי מעלה לגז ובע" ה גםלנפט.
- 10.חזי 14/03/2011 16:37הגב לתגובה זואני מבין שאין נפט אם לא ממשיכים לשכבה התחתונה מישהו יכול להגיב לזה
- למה, מה הקשר? (ל"ת)רון 14/03/2011 18:26הגב לתגובה זו
- 9.רווח בטוח של 100% 14/03/2011 15:31הגב לתגובה זומה לא מובן רציו רווח של 100% בטוח ב-3-עד 4 חודשים גם יש יותר גז בסביבות 30 TCF גם יש נפט והרבה יותר ממה שציפו ורישיון גל 90% מהרישיון של רציו בגל הרישיון של גל מלוויתן עד נתניה רישיון גל הוא אחד הרישיונות הגדולים והבוננזה זה גל אז מה זה 100% בדיחה רציו עוד שנה שער 1000 לא טעיתי שער 1000 בהצלחה לכולם
- 8.שאול לא המלך 14/03/2011 15:21הגב לתגובה זואני הייתי מורוח הרבה יותר בירד לי ב100000 ש" ח אל תעזוב חקה בשקט
- 7.רפול 14/03/2011 14:56הגב לתגובה זוכל יום שימוש בה עולה מלא מלא מלא כסף , נראה לכם שבנובל היו זורקים סתם כסף . הזהב השחור רק מחכה שיקטפו אותו קנו רציו אבנר דלק ותהיו עשירים!!!!! גז כבר , הנפט רק מחכה
- 6.מופסד 14/03/2011 14:54הגב לתגובה זומה אתם אומרים??? לעזוב את רציו מופסד 150
- מתקרבת 14/03/2011 15:46הגב לתגובה זו540 ש" ח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח - לא מכרת - לא הפסדת!!!! תמיד תזכור. ואל תמכור בהפסד - חבל. אור ואהבה
- רוני 14/03/2011 22:48תותחית את
- כלכלנית תואר שני 14/03/2011 17:53למדתי ממך המון על אופטימיות. כנראה לא הכל זה מספרים בחיים. תמשיכי להפיץ מאורך.
- אסף 14/03/2011 15:06הגב לתגובה זומעל 50% תישאר ותראה מה קורה ,זה לדעתי האישית!
- תתאבד! (ל"ת)חבר 14/03/2011 15:04הגב לתגובה זו
- תעזוב תעזוב יהייה מהר מאוד מי שיקנה (ל"ת)הלויתן הקטן 14/03/2011 14:59הגב לתגובה זו
- 5.האנליסט 14/03/2011 14:48הגב לתגובה זולהשחיל אתכם ברציו. רק עוד 3 חודשים תוצאות הקידוח של האסדה הזו ...
- די מדיקל 14/03/2011 14:53הגב לתגובה זוימח שמכם של חברי ההנהלה הם ידעו בדיוק לאן הובילו את המניה נבלות
- 4.היכולות של הפרייד הם גם מעבר ל7200 (ל"ת)שגיא 14/03/2011 14:40הגב לתגובה זו
- 3.בשורות טובות שיהיה בהצלחה (ל"ת)אודי אשכנזי 14/03/2011 14:40הגב לתגובה זו
- 2.תשקיעו בהזדמנות יה" ש (ל"ת)בנקאי 14/03/2011 14:27הגב לתגובה זו
- 1.נובל חברה רצינית 14/03/2011 14:24הגב לתגובה זותקדח עד הקצה השני של הכדור
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
