כמה גז יש ב'תמר' - 184 או 250 BCM? תלוי למי מציגים את הנתונים

בחוות דעת שהגישה ישראמקו לוועדת ששינסקי לאחר פרסום דו"ח הביניים, השותפות טענה שיש לבצע את החישובים לפי רזרבות גז של 184 BCM בלבד

מה גודל רזרבות הגז במאגר 'תמר'? בהערכות שהציגות השותפויות למדינה הודגש מספר שונה מזה שמוצג למשקיעים, כך עולה מחוות הדעת שהגישה ישראמקו יהש במסגרת דיוני ועדת ששינסקי שפורסמה לאחרונה ונחשפת לראשונה ב-Bizportal.

לאחר פרסום טיוטת המסקנות של ועדת ששינסקי (מסקנות הביניים) שבחנה את מדיניות המיסוי בענף חיפושי הגז, שותפויות חיפושי הגז והנפט הגישו חוות דעת בניסיון להשפיע על ההמלצות הסופיות. מחוות הדעת שהגישה ישראמקו עולה כי בעוד שהשותפויות מגייסות כספים ממשקיעים לפי הערכות לרזרבות גז של 250 מיליארד מטר מעוקב (BCM) ב'תמר', ישראמקו טענה מול ועדת ששינסקי שיש להתייחס למאגר כאילו רזרבות הגז הן בהיקף של 184 BCM בלבד.

בחוות הדעת שהציגה ישראמקו היא מבקשת להחריג את פרוייקט 'תמר' מהמלצות הוועדה. ישראמקו תוקפת את המלצות הביניים ובין השאר מציינת בחוות הדעת כי "התחשיבים וההנחות עליהם התבססו מסקנות הוועדה ביחס למודל הדומה במאפייניו לפרויקט 'תמר' אינם נכונים ואינם מבוססים".

אחת מטענותיה של ישראמקו היא שרזרבות הגז בשדה 'תמר' מוערכות ב-184 BCM ולא ב-250 BCM כפי שהתבססה הוועדה בתחשיביה. ישראמקו טוענת כי ההערכה לרזרבות גז בהיקף של 250 BCM היא "בהסתברות של כ-50% בלבד" (מכונה קטגוריית P2) ועל כן בתחשיבים שמבצעת הוועדה יש להשתמש בהערכה הוודאית יותר - היקף רזרבות של 184 BCM, לו סיכוי של למעלה מ-90% להימצא (מכונה קטגוריית P1, או Proved Reserves).

ישראמקו מדגישה בחוות הדעת כי הוועדה טעתה כאשר ביצעה את החישוב המתבסס על 250 BCM וכתבה כי "לא מקובל בעולם לבסס כמות גז המוערכת כבת הפקה על רזרבות גז בקטגוריית P2, אלא על רזרבות גז בקטגוריית P1 בלבד".

למעשה, בחוות הדעת שהגישה ישראמקו לוועדה היא מציגה נתונים מעט שונים מאלה שמוצגים למשקיעים. במצגות שמופיעות באתר של נובל אנרג'י, מפעילת הקידוח והשותפה בו, נכתב כי ההערכות הן לגז בהיקף של 8.4 מיליארד רגל מעוקב (TCF), או בהמרת יחידות - כ-240 BCM, זאת ללא אילו סייגים או סיכויים.

באשר לטענת ישראמקו כי אופן חישוב המודל על ידי הוועדה "אינו מקובל", נציין כי למרות טענותיה, אנליסטים בארץ ובעולם משתמשים בקטגוריית 2P (בהערכות ל-250 BCM גז) במודלים שמבצעים במסגרת הערכת השווי של חברות החיפושים. מודלים אלה מחשבים לבסוף את מחירי היעד שלפיהן מנוסחות ההמלצות לשותפויות חיפושי הגז, המשמשות את המשקיעים.

נציין כי בחוות הדעת שהגישו קבוצת דלק ונובל אנרג'י, שותפותיה של ישראמקו במאגר 'תמר', לא עלתה טענה זו.

עוד בנושא:

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    בני 25/02/2011 12:44
    הגב לתגובה זו
    מודעין אחרי שיעבור את התנגדות של 5 אז יהיה רלונטית
  • 14.
    רק רציו 24/02/2011 18:17
    הגב לתגובה זו
    המניה תקועה כבר חודשים בגלל משחקים של סוחרים במיליוני שקלים(תבדקו בהיצע וביקוש סכומים של 2 3 מיליון) מצויינת לסוחרי התוך יומי בתנודתיות של 2% לפה ולשם!
  • 13.
    המבולבל 24/02/2011 14:23
    הגב לתגובה זו
    איך אם יש הסתברות של 50% ל250 יש 90% ל184? כמה אחוזים יש בסה" כ בגז הזה? Oo
  • 12.
    יצחק 24/02/2011 14:14
    הגב לתגובה זו
    הגז ולא מניחה הנחות נכונות
  • 11.
    רונןב 24/02/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
    בתמר. בכנס שנערך לאחר הגשת ההמלצות הסופיות, נשמע ששינסקי אומר כי בתמר יש נפט בסתברות של 20%. מנכ" ל ישראמקו אמר בכנס משקיעים,לפני שנה וגם לאחרונה, כי במידה וימצא נפט בלוויתן, אזי בתמר ידווח על פוטציאל למציאת נפט ב- 50%. בהמשך לכך שהשותפים בלוויתן דיווחו על פוטנציאל מציאת הגז בשיעור של 50% על סמך תגלית תמר, הסמוכה. מעניין מי אמר לששינסקי בקשר לנפט ומה הכמויות שהשותפים בפרוייקט, כולל נובל, העריכו שיש שם.
  • 10.
    aaaa 24/02/2011 09:50
    הגב לתגובה זו
    איפה הרשות?....................
  • 9.
    PAN 24/02/2011 09:28
    הגב לתגובה זו
    די בעושק משקיעי ישראמקו ותמר שהיו חלוצי חיפושי נפט בישראל כבר 3 עשורים
  • 8.
    שגיא 24/02/2011 09:19
    הגב לתגובה זו
    הכמיות נישארו זהות בכול מיקרה אין קשר לערך הכלכלי של המאגר בהבט המעשי רק בהבט המיסוי.
  • 7.
    עד עכשיו לא טעיתי 24/02/2011 09:10
    הגב לתגובה זו
    ואפשר גם לגוון עם רציו כמובן
  • המשקיע ברציו 24/02/2011 09:37
    הגב לתגובה זו
    מי אתה? באיזה שם אתה נכנס איזה תחזיות הבאת כאן??? תן לי תחזית אחת שלך. והאם אתה מוכן להיות כאן שוב באותו כינוי לפנות ולכולם ולהגיד שטעית אם עד פסח היא לא תהיה 8.8 . מה שאני בא לומר זה שאת מנסה להריץ מנייה ולא אחי אף אחד לא נכנס בגלל שמישהו כמוך אומר עד עכשיו לא טעיתי.
  • 6.
    עוזי 24/02/2011 09:07
    הגב לתגובה זו
    כמו שאמרתי כמה פעמים לשים בתיק ישראמקו ואפילו לחזק בהצלחה לכולם
  • ולאה אחי מהזה צדקתה קניתי במינוס1 וכעת 3.5 (ל"ת)
    זוהרה 24/02/2011 19:33
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    המהומות בעולם מקפיצים את מחירי האנרגיה !!! (ל"ת)
    גלעד 24/02/2011 09:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ישראמקו תרד או תעלה היום לפי הכתבה? (ל"ת)
    אז מה זה אומר 24/02/2011 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    המשקיע ברציו 24/02/2011 08:31
    הגב לתגובה זו
    האוצר רוצה לקחת כמה שיותר ואילו חברות הגז רוצות שיקחו מהן כמה שפחות. זה ברור מאליו שישראמקו תעשה הכל כדי " להקטין" את גודל המאגר שלה וככה גם את גודל הנזק של מסקנות הוועדה. אם אתם שואלים אותי, מערכת ביזפורטל אוהבת ליצור תנודתיות בשוק ככה שוב יש להם עוד פעם על מה לכתוב וכו' וכו' . בדיוק כמו הכתבות שראינו לאחרונה על רציו שבעצם לא היה שום שינוי מהותי אמיתי. רק כתבות רקע, אחר כך הפחדות של אנליסטים, אחר כך המלצות של אנליסטים. ואז שוב חלילה. בשורה התחתונה אין מה לייחס חשיבות לכתבות מסוג זה. תודה והמשך יום נעים
  • אי 24/02/2011 09:28
    הגב לתגובה זו
    אותו דבר היה אתמול בלילה עם גבעות
  • 2.
    אורן עמיגא 24/02/2011 07:47
    הגב לתגובה זו
    כי אני חננה שמנמן
  • מחר אין מסחר (ל"ת)
    קובי 24/02/2011 08:19
    הגב לתגובה זו
  • חחחחחחחחחחחחח:))))))))))) (ל"ת)
    פאנקי 24/02/2011 08:35
  • 1.
    ורד ענבר 24/02/2011 07:46
    הגב לתגובה זו
    אני במאגר הצמוד לתמר , נשארת שם ובגדול נכון שירה?
  • אי 24/02/2011 09:27
    הגב לתגובה זו
    ורד אל תכחי את מירה
  • מוטי 24/02/2011 10:06
    מחכה להמראה
  • OIL IN TAMAR DALIT RAZIO=GOLD (ל"ת)
    עייר 24/02/2011 08:10
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מחלבה קרדיט: גרוקמחלבה קרדיט: גרוק

יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל

עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו

הדס ברטל |

כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.

1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות

תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.

2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים

ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.


קרטוני חלב קרדיט: גרוק
קרטוני חלב - קרדיט: גרוק


3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא

לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.

4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל

כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.