נעילה מעורבת בשיא חדש: מניית בזק קפצה ב-2.4%, אפריקה ישראל ירדה 3.3%

מדד המעו"ף סגר בעלייה של 0.2% ל-1,308 נק'. בזק תחלק דיבידנד של 3 מיליארד שקל. בי-קום זינקה 5.8%. רציו הוסיפה 1.4%. אורכית טיפסה 5.8%

יום המסחר הראשון לשבוע בבורסה בתל אביב נחתם במגמה מעורבת, אך עם זאת מדד המעו"ף המשיך להתקדם ולכבוש פסגות חדשות ולקבוע שיאים חדשים. לאורך היום התנהל מסחר חיובי, אך בשעות המסחר האחרונות מניות השורה השניה עברו לירידה. נראה שהמשקיעים עדיין ממתינים לראות את ההתפתחויות בעולם, בעיקר בדגש על משבר החוב באירופה ואופן ההתמודדות עימו.

עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף התחזק ב-0.2% ל-1,308 נקודות המהווה רמת שיא כל הזמנים, מדד ת"א 75 איבד 0.1% ומניות הבנקים עלו ב-0.1% בממוצע. מחזור המסחר בבורסה הסתכם ב-1.484 מיליארד שקל.

במסחר היום בלטה מניית בזק, שעלתה ב-2.4% במחזור השני בגודלו במסחר. החברה צפויה לבצע תוכנית רכישה חוזרת ולחלק דיבידנד בהיקף כולל של 3 מיליארד שקלים. חברת האם בי קומיוניקיישנס זינקה ב-5.8%. עטוד בלטה בירוק, שותפות חיפושי הגז רציו רשמה עלייה של 1.4%.

בצד האדום, מניית אפריקה ירדה ב-3.3% לאחר שסמנכ"ל הכספים של החברה הודיעה על פרישה מתפקידו. עזיבה זו מצטרפת להתפטרותו של מנכ"ל ויו"ר אפי ארה"ב, ריצ'רד מרין. בנוסף, מניית כיל איבדה 1% במחזור הגדול בבורסה.

בינתיים, סופה של שנת 2010 מתקרב והגיע הזמן להסתכל קדימה - לעבר 2011. במיטב בית השקעות החליטו להמליץ למשקיעים להמשיך להתבצר במניות ולא לצמצם את החשיפה, למרות התשואות החזקות של השנה החולפת. במיטב מתבצרים במניות

סוף שבוע רגוע

המסחר היום התקיים ברקע לנטייה לעליות במסחר בניו יורק בסוף השבוע. את יום המסחר האחרון בוול סטריט סגרו המדדים במגמה מעורבת עם נטייה לעליות שערים, כאשר הנאסד"ק בלט בעליות בעקבות דו"חות חזקים של אורקל וריסרצ' אין מוושן. בסופו של יום, מדד הדאו ג'ונס איבד 0.06%, מדד הנאסד"ק הוסיף 0.22% ומדד ה-S&P 500 עלה 0.1%.

יום קודם לכן, המשקיעים בניו יורק המשיכו לקנות בעידוד נתוני מאקרו חיוביים כאשר הם שמים בצד את החששות מהתפשטות משבר החוב באירופה. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.36%, ה-S&P 500 טיפס 0.77% והנאסד"ק התחזק ב-0.62%.

עדכונים מאירופה

סוכנויות דירוג החוב ממשיכות להתריע מפני הרעה נוספת במשבר החובות האירופי וביום שישי הייתה זו מודיס שעשתה מהלך. לאחר שפרסמה השבוע אזהרת דירוג לספרד וכן התריעה מפני הורדת דירוג ליוון, ביום שישי היא חתכה את דירוג האשראי של אירלנד בלא פחות מ-5 רמות.

אם הזכרנו את ספרד אז נציין כי בסוף השבוע האחרון ראש ממשלת ספרד, חוסה לואיס רודריגס ספאטרו, הודיע על העלאת גיל הפרישה ל-67 מ-65 צעד הצפוי להתרחש במהלך השנה הבאה ולמרות התנגדותם החריפה של מפלגות האופוזיציה וארגוני העובדים שאיימו בשביתה כללית במדינה.

מניות במרכז

רון פאינרו, סמנכ"ל הכספים של אפריקה ישראל ואחד האנשים שניצחו על הסדר החוב של החברה, הודיע במפתיע על התפטרותו, רק שבוע אחרי שמנכ"ל ויו"ר אפי ארה"ב מסר את התפטרותו. סמנכ"ל הכספים של אפריקה התפטר

פחות מחודש לאחר ההנפקה, חברת הכשרה אנרגיה הנמנית על קבוצת הכשרת הישוב רוצה לבצע התאמה של מחיר המניה לשערים מקובלים יותר בסקטור הנפט. היום הודיעה החברה על חלוקת מניות הטבה בשיעור של 600% לבעלי המניות, שהם למעשה ביצוע ספליט ביחס 1:7. לידיעה בהרחבה

חברת הנדל"ן כלכלית ירושלים, שבבעלותו של איש העסקים אליעזר פישמן, הודיעה הבוקר (א') כי השלימה בהצלחה הנפקת איגרות חוב ואופציות. בסך הכל פגשה הבחרה ביקושי יתר וגייסה כ-57 מיליון שקלים, כאשר מחיר הסגירה נקבע ברמה גבוהה ממחיר המינימום ההתחלתי. לידיעה בהרחבה

כאשר ברקע דיבורים על מיזוג ענק בעולם הדשנים בין חברת אורלקלי לסילביניט (לסיפור המלא), ביום חמישי האחרון ביצעו בעלי העניין בחברת הדשנים הישראלי כיל מהלך: מנכ"ל החברה, עקיבא מוזס, מכר כ-985 אלף מניות בשווי של כ-58 מיליון שקל לבעלת השליטה, החברה לישראל.

בגזרת חיפושי הגז והנפט. ביום שישי האחרון דאגה מדינת ישראל ביחד עם קפריסין להסיר כל דאגה מלב המשקיעים שחששו בנוגע לבעלות על רשיונות החיפושים בים התיכון. שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו חתם על הסכם עם שר החוץ הקפריסאי, מרקוס קיפריאנו, שבמסגרתו נקבע ה"איזור הכלכלי הבלעדי" (EEZ) בין שתי המדינות - זאת בהתאם לתחקיר שערך Bizportal מוקדם יותר השנה.

חברת בזק הודיעה כי היא נערכת לחלוקת דיבידנד ענק ובכוונתה לבצע תוכנית לרכישה עצמית של מניות בהיקף כולל של כ-3 מיליארד שקל. חלוקת הדיבידנד התאשר בין היתר בזכות הסכם עבודה שנחתם בין הנהלת החברה לבין העובדים. ההודעה הקפיצה את מניות בזק וחברת האם, בי קומיוניקיישנס. בזק תחלק דיבידנד לבעלי המניות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי