חברת אנרג'טק בדרך לת"א: במגעים ליציקת הפעילות לשלד בירי של יגאל דמרי
אחרי שהפך בעל עניין בשלד הבורסאי שלדיאלי אליו צפויה להיכנס פעילות חיפושי נפט וגז בים התיכון, יגאל דמרי בעל השליטה בחברת הנדל"ן י.ח. דמרי, חתם על מזכר הבנות ליציקת פעילותה בישראל של חברת אנרג'טק האמריקנית המחזיקה ברישיון הקידוח "ניר-עם סעד", לתוך השלד הבורסאי בירי בראשי. 'בירי בראשי עבודות עפר פיתוח תשתית וכבישים', שלד בורסאי שכל פעילותו מתרכזת באחזקת אדמה חקלאית בנגב ונכס מניב בדרום אותו רכש דמרי (67.7%) לפני כשלוש שנים, הודיע מאוחר אמש (ד'), כי חתם על מסמך עקרונות לביצוע עסקה בה תעביר אנרג'טק, את כל פעילות חיפושי הגז והנפט בישראל, המנוהלת תחת חברה הבת אנרג'טק מוצרים לתוך השלד, בתמורה להקצאה של 51% ממניות החברה. הצדדים סיכמו לחתום על מסמך משפטי מחייב עד ה-20 בינואר. חברת אנרג'טק מוצרים הינה הבעלים של רשיון לחיפוש גז ונפט הידוע כרישיון "נירעם - סעד". בנוסף לאנרג'טק מוצרים יש רשיון מחברת האם להשתמש באופן בלעדי בישראל ובמדינות הבלקן בפטנטים וידע השייכים לה בתחום של הובלה יבשתית, אספקה, אחסון, מערכות מילוי וכיוצ"ב של גז טבעי. בהמשך למיזוג צפויה אנרג'טק, בהנהלתו של לב זיידנברג, לפעול לגיוס הון בבורסה לצורך התחלת הקידוחים ברישיון ניר-עם סעד, בו הצביעו סקרים שבוצעו הסתברות למציאת מאגר נפט בהיקף של 26 מיליון חביות נפט, זאת בנוסף למאגר גז הנמצא בשכבות רדודות יותר. לאחרונה חתמה החברה על הסכם עם חברת לפידות, שתבצע עבורה את הקידוח. לצורך ביצוע העסקה צפוי השלד למכור לחברת י.ח דמרי, הנמצאת בבעלות בעל השליטה בו, את שני נכסי המקרקעין שבבעלותה ולבצע חלוקת דיבידנד, ובכך לרוקן את כל הפעילות הקיימת בחברה ולהותיר אותה ללא כל נכסים או התחייבויות למעט סך של 1.25 מליון במזומן. כמו כן, צפויה דמרי להעמיד לחברה הלוואת בעלים בסך 3.75 מליון שקלים אשר חלקה יהיה ניתן להמרה למניות החברה. כאן ראוי לציין, כי חברת אנרג'טק האמריקנית נסחרת ברשימת הפינק שיט (תחת הסימול EGTK) לפי שווי של 17.8 מיליון דולר. שוויה של בירי עמד נכון לאתמול על 32.3 מיליון שקלים ושיקף בעיקר את נכסי המקרקעין. בהמשך לביצוע העסקה צפוי דמרי להחזיק כ-31% מהחברה הממוזגת, כאשר אנרג'טק תחזיק בכ-50% מהון החברה. בעל מניות נוסף בחברה הוא אילן מלכה המחזיק כיום בכ-8.07% ממניות השלד - החזקתו צפויה לרדת לכיוון ה-3.8%.

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.