שווקי הסחורות: והפעם אתנול – הדלק השיכור
משבר האנרגיה המתמשך, מחירי הנפט המאמירים, תלות המערב ביבוא הנפט ממדינות אופ"ק – כל הגורמים הללו מובילים לחיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופיים. האתנול, המופק מגידולים חקלאיים, יכול להוות פתרון הולם (בעיקר לדלק למכוניות), משום שבניגוד לנפט ולגז טבעי הוא משאב בלתי מתכלה.
מהו אתנול ואיך מפיקים אותו?
אתנול הוא האלכוהול המוכר לכולנו, כמרכיב העיקרי במשקאות האלכוהוליים. אתנול מופק מתסיסה של סוכרים למיניהם, המצויים בגידולים החקלאיים. בברזיל אתנול מופק בכמויות גדולות מקנה סוכר, בארצות הברית מופק האתנול בעיקר מתירס. לאחר התסיסה עוברת התערובת זיקוק בחום עד לקבלת האלכוהול באחוזים שונים. בעירת האתנול נקייה מבעירת הבנזין ומזהמת פחות את האוויר. כדי להימנע מהמיסוי הכבד שהמדינות השונות מטילות על אלכוהול לשתייה, עובר האתנול התעשייתי תהליך פיגול הכולל הכנסת חומרים בעלי ריח וטעם דוחים.
אתנול כדלק למכוניות
עד לא מכבר הוסיפו בתי הזיקוק בארצות הברית לבנזין המיועד למכוניות את התוספת המחמצנת MTBE, המשפרת את אוקטן הדלק. מתברר שהתוספת הזו חודרת למקורות המים התת-קרקעיים ולכן, אסרה ממשלת ארצות הברית את השימוש ב-MTBEבחודש אוקטובר השנה. במקומו, בתי הזיקוק מוסיפים כעת אתנול, הממלא אותו תפקיד אך אינו מזהם את הסביבה.
בארצות הברית משתמשים כיום בשתי תערובות שונות המכילות אתנול. התערובת האחת נקראת E10 ומכילה 90% בנזין נטול עופרת ו-10% אתנול. תערובת זו מתאימה לכל סוגי הרכב הפועל על בנזין ולפיכך, אין חובה על תחנות הדלק בארצות הברית לציין אותה בשונה מבנזין רגיל. היתרון הוא ששריפת E10 נקייה משריפת בנזין רגיל.
התערובת השנייה נקראת E85 ומכילה 15% בנזין נטול עופרת ו-85% אתנול. התערובת הזו מתאימה לשימוש בכלי רכב מסוג Flexible Fuel Vehicles או FFV. עד סוף שנת 2006 ייסעו בכבישי ארצות הברית 6 מיליון כלי רכב כאלה מתוצרת GM פורד, דיימלרקרייזלר, מאזדה ויצרניות רכב אחרות. כלי הרכב הללו יכולים לנוע על בנזין נקי, או על כל תערובת בנזין-אתנול עד תכולה של 85% אתנול.
1,050 תחנות דלק בארצות הברית כבר מספקות דלק E85, ומספרן גדל במהירות. רכב הצורך דלק E85 מזהם פחות את האוויר ומקטין את פליטת גזי החממה. אולם דרושים 36% יותר דלק E85 מבנזין לנסיעת אותו מרחק, מפני שתכולת האנרגיה של האתנול נמוכה יותר.
ברזיל – סיפור הצלחה
בשנת 1975, בעקבות העלייה התלולה במחירי הנפט שנבעה מאמברגו הנפט אתו הטילו מדינות ערב על ארצות המערב, לאחר מלחמת יום הכיפורים, יצאה הכת הצבאית ששלטה בברזיל באותה עת בתכנית לבטל את התלות של המדינה בנפט מיובא.
הפתרון שלהם היה שימוש באתנול המיוצר מקנה סוכר במקום בבנזין להנעת כלי הרכב במדינה. מצד אחד, סבסדה המדינה את ייצור האתנול, ומצד שני הטילה מס גבוה על הבנזין. הפקת אתנול מקנה סוכר יעילה יותר מהפקתו מתירס, וברזיל היא הספקית הגדולה ביותר בעולם לקנה סוכר הגדל באקלים טרופי.
התכנית הצליחה מעל למשוער ומספר כלי הרכב הנעים על בנזין פחת ב-10 מיליון.
באותם הימים עבדתי בברזיל ואני זוכר את המדבקות על המוניות "עובד על אלכוהול: גם הרכב וגם הנהג".
כיום השימוש באתנול מחליף כ-40% מצריכת הדלק במדינה: ברזיל עדיין מייבאת נפט לשימושים שונים, בעיקר לדלק דיזל, שהחלפתו באתנול אינה פשוטה. העלות הכוללת של ייצור האתנול בברזיל נעה בין 0.87-1.10 דולר לגלון, ובהתחשב בתכולת האנרגיה הנמוכה יותר של האתנול, הסכום הזה מקביל ל-1.16-1.47 דולר בעבור גלון בנזין.
אתנול בארצות הברית
בעקבות מצבה של ארצות הברית בזירה הבין-לאומית והמלחמה בעירק, הכריז לא מכבר הנשיא בוש שעל מדינתו למצוא תחליף לתלות שלה בנפט מיובא, ואתנול הוא התחליף לשימוש בבנזין להנעת כלי הרכב בארצות הברית.
הממשל קבע תכנית אנרגיה להגדלת השימוש הנוכחי באתנול, המסתכם ב-4 מיליארד גלון – למעשה 3% מצריכת הבנזין במדינה, ל-7.5 מיליארד גלון עד שנת 2012. כיום פועלים בארצות הברית 97 בתי זיקוק לאתנול: תשעה מהם בתהליך הרחבה ו-35 בתי זיקוק נוספים נמצאים בבנייה. בשנת 2005 שימשו 14% מגידולי התירס במדינה ו-11% מגידולי הסורגום להפקת אתנול. בימים אלו מנסים שם להפיק אתנול גם מצלולוזה, משאריות הגבעולים והעלים, מקש ועשבים, אולם תהליך ההפקה מסובך מאוד, מכיוון שבצלולוזה הפחמימות מורכבות מאוד וקשה להביא אותן לידי תסיסה. היתרון הוא שכמות החומר גלם אינה מוגבלת והיא תוצר לוואי של הגידולים השונים.
כדי לעודד את בתי הזיקוק להשתמש באתנול בתערובת הבנזין, מעניקה ממשלת ארצות הברית ניכוי ממס של 51 סנט על כל גלון אתנול שהם מוסיפים לתערובת.
מחיר האתנול תנודתי מאוד ומושפע ממחיר הנפט. מתחילת שנת 2003 ועד היום נע מחיר האתנול בין 1.10 ל-4.25 דולר לגלון, השיא היה בחודש יולי השנה והמינימום בחודש מאי 2005. יש לציין שרק חלק קטן מכמות האתנול המופקת נמכרת בשוק החופשי, ורובו 90%-95% נמכר בחוזים ארוכי טווח של 6-12 חודשים לחברות הנפט במחיר קבוע או כפונקציה של מחיר הנפט. מחיר האתנול ב-9 בנובמבר היה 1.83 דולר לגלון, רק לשם השוואה: מחיר הבנזין נטול עופרת היה באותו הזמן 1.60 דולר לגלון.
אם כן, האתנול שהוא מקור אנרגיה לא מתכלה יוכל לשמש בעתיד תחליף ראוי לנפט, שהוא משאב מתכלה עם עתודות המוערכות רק ל-30 שנה. עם הגדלת השימוש באתנול קרוב לוודאי שמחיר הפקתו ירד משמעותית, ומדינה כמו ארצות הברית תקטין את תלותה בנפט מיובא. יתרון נוסף לאתנול הוא ייצור דלק נקי יותר, המזהם פחות את הסביבה ומפיק כמות קטנה יותר של גזי חממה.
ובשבוע הבא: למי שמאמין בעתיד השימוש באתנול ומחפש דרך להשקיע בו – אסביר כיצד עושים זאת.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.