הבנק המרכזי האמריקני העלה אתמול את הריבית בשיעור של 1% לטווח של 1%-1.25% וזאת לחלוטין בהתאם לציפיות השוק. בהודעה המצורפת לעדכון הריבית הייתה התייחסות בולטת לעניין האינפלציה (המילה הוזכרה לא פחות מ-12 פעמים, בטקסט של 552 מילה) כאשר בשורה התחתונה בפד' אומרים כי הסיכונים לכלכלנה "מאוזנים" אבל מצד שני לא ברור להם למה בעולם של תעסוקה מלאה האינפלציה לא מטפסת ולכן בהודעה נכתב כי בתקופה הקרובה הפד' יעקוב מקרוב אחר כיוון האינפלציה.  

אורי גרינפלד, כלכלן ראשי בפסגות, אומר היום כך: "​להערכתנו, אם האינפלציה לא תתאושש בחודשים הקרובים, לפד יהיה מאוד קשה להוציא אל הפועל את העלאת הריבית הנוספת בספטמבר. ועל כן, בתרחיש הבסיס שלנו, אנו מעריכים כי בפד יכוונו להעלות את הריבית בדצמבר כאשר תהליך צמצום המאזן יתחיל בספטמבר. עם זאת, חשוב להדגיש, כי להערכתנו הסיכונים לתחזית זו מוטים כלפי מטה".

עוד אומר גרינפלד, כי "החלטת הריבית של אתמול הייתה מעניינת במיוחד מכמה סיבות. ראשית ציפינו לשמוע יותר פרטים על אסטרטגיית הצמצום של המאזן על ידי הפד. שנית, החלטת הריבית הגיעה על רקע נתוני אינפלציה ומכירות קמעונאיות חלשים, שפורסמו כמה שעות מוקדם יותר. בעוד שהיה ברור כי הריבית תעלה בפגישה הנוכחית, אם מגמת ההתמתנות של האינפלציה המסתמנת מהחודשים האחרונים תימשך, ייתכן ולפד תהיה בעיה בהמשך. לפחות לעת עתה, נראה כי הפד, שלכאורה תלוי בנתונים, נחוש בדעתו להעלות את הריבית ולהתחיל בצמצום המאזן וזאת למרות שאין סימנים כרגע לאינפלציה בארה"ב. נכון, שוק העבודה בתעסוקה מלאה ושיעור האבטלה בשפל של 16 שנים, מה שאמור בסופו של דבר גם להוביל לאינפלציה, אך מכלול הנתונים שפורסמו בתקופה האחרונה מאותתים על התקררות מסוימת, גם אם זמנית, של הכלכלה".

נציין כי האינפלציה בארה"ב עלתה בשנה האחרונה בקצב שנתי של 1.9%, ירידה לעומת קצב של 2.2% בחודש שעבר כאשר אינפלציית הליבה ירדה לקצב של 1.7% (הקצב הנמוך מזה שנתיים) לעומת 1.9% בחודש שעבר.

• טראמפ: אם השווקים חזקים יו״ר הפד צריך להוריד ריבית
• זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עוד אומר גרינפלד, "הפד הכריז על פרטי תכנית צמצום המאזן שצפויה להתחיל השנה, אם כי לא ציין מתי בדיוק יחל בתהליך. על פי התכנית, בפד מתכוונים להשתמש בשיטת המכסות שמשמעותה היא שבפד יוכלו לא למחזר חוב בהיקף שלא יעלה על המכסה המוגדרת.

- המכסה ההתחלתית תעמוד על 6 מיליארד דולר באג"ח ממשלתיות ו-4 מיליארד דולר באג"ח מגובות משכנתאות (MBS).

- המכסה תעלה פעם ב-3 חודשים ב-4 פעימות של 6 מיליארד $ באג"ח ממשלתיות ו-4 מיליארד $ ב-MBS עד אשר הן יגיעו למכסה המקסימלית שתעמוד על 30 מיליארד $ באג"ח ממשלתיות ו-20 מיליארד $ באג"ח מגובות משכנתאות. מאותו רגע, המאזן ימשיך להצטמצם בהיקף שלא יעלה על מכסה כוללת של 50 מיליארד דולר.

- חשוב לציין, בפד לא יודעים לציין מהו היעד שלהם מבחינת גודל המאזן. ילן הסכימה לומר כי בסוף התהליך המאזן יהיה גבוה יותר מאשר בתקופה שקדמה למשבר אך משמעותית נמוך מרמתו הנוכחית. למעשה היא לא אמרה כאן הרבה, במיוחד לאור העובדה שאין סיבה שהמאזן יחזור לרמה שאפיינה אותו טרם המשבר שכן הכלכלה גדלה באופן משמעותי מאז. על מנת לסבר את האוזן, טרם המשבר מאזן הפד עמד על כ-900 מיליארד דולר שהיוו כ-6% מהתוצר הנומינלי. אם היעד של הפד הוא להגיע למאזן שיהווה כ-6% מהמאזן, המשמעות היא שאם הצמיחה הנומינלית עומדת על כ-4%, המאזן יגיע לכ6% מהתוצר בשנת 2022-2023 ברמה של כ-1.6 טריליון דולר. זו הרמה הניטראלית בקירוב. על כן, אם בפד מעוניינים לשמור על מאזן גדול יותר באופן יחסי, סביר להניח שהיעד ינוע בין 2-3 טריליון דולר."