מדד הדאו ג'ונס הוסיף 0.6% לאחר נאומו של ברננקי; 'מדד הפחד' זינק 4.5%

מדד מנהלי הרכש זינק במפתיע בחודש ספטמבר לרמה של 51.5 נקודות; הזהב נגע בשיא ל-2012 ברמה של 1,794 דולר לאונקייה
סהר אביב | (3)

יום המסחר הראשון בוול סטריט לרבעון ה-4 ננעל היום (ב') בעליות שערים, לאחר שהמשקיעים הגיבו לנתון חיובי מכיוון מדד מנהלי הרכש במגזר היצרני והתייחסו לנאומו של ברננקי בנוגע לביקורת על ה-QE3.

יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, אמר כי הוא לא רואה כניסה מחודשת למיתון אבל הבנק המרכזי עדיין מודאג מהצמיחה האיטית שלא מספיקה על מנת להוריד את שיעור האבטלה בארה"ב. "אם הכלכלה צומחת מתחת לטרנד, זה פשוט לא מספיק לייצר משרות נוספות לאנשים חדשים שמצטרפים לכוח העבודה. שיעור האבטלה נותר זהה על 8.1% מאז חודש ינואר אז אנחנו לא באמת רואים התקדמות".

המסחר באירופה ננעל בעליות שערים, זאת לאחר פרסום נתוני ה-PMI במספר מדינות באירופה. למרות הנתונים שלא ממש מעודדים, וכאשר רוב המדינות הציגו מדד הנופל מ-50 נקודות, הבורסות באירופה הפגינו מגמה ירוקה שלא משתמעת לשתי פנים.

המזרח הציג נתונים לא מעודדים. סין דיווחה על מדד ה-PMI לחודש ספטמבר שמאותת על התכווצות ועומד על 49.8 נקודות, מתחת לציפיות הכלכלנים שחזו כי הוא יטפס ל-50.1 נקודות. הנתון אמנם השתפר מעט מחודש אוגוסט, בו עמד על 49.2, אך הוא עדיין נמוך מ-50 ומצביע על התכווצות הייצור.

יומן המאקרו

לאחר פתיחת המסחר פורסם מדד מנהלי הרכש לסקטור היצרני. המדד הציג עלייה מעל תחזיות האנליסטים, שעמדו בממוצע על 49.7 נקודות, כאשר הוא הוסיף 1.9 נקודות לרמה של 51.5.

במקביל, פורסם נתון הוצאות הבנייה לחודש אוגוסט, שהציג ירידה של 0.6% לעומת התחזית כי הוא יעלה ב-0.6%. בחודש יולי ירד המדד ב-0.9%. על פני 12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-6.5%.

המדדים המובילים

עם סיום המסחר בוול סטריט, מדד הדאו-ג'ונס עלה 0.58%, מדד ה-S&P500 התחזק ב-0.26% ומדד הנאסד"ק השיל 0.09%.

שוק הסחורות

החוזים העתידיים על הזהב סיימו בעלייה של 0.5%, במחיר של 1,783 דולר לאונקייה. החוזים על הנפט הוסיפו 0.3% וננעלו ברמה של 92.48 דולר לחבית.

מניות במרכז

מניותיה של משווקת הבלאקברי, ריסרץ' אין מושן (סימול: RIMM), צפויות להימצא שוב במרכז, לאחר שבשבוע שעבר הודיעה שהרווחים שלה עלו על הציפיות, ובתוך כך זינקה המניה 5% ביום המסחר האחרון.

ישראליות בולטות

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פרט (ל"ת)
    tvru 01/10/2012 17:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דחפוט לכם פלוריסטם-ועוד גם הנפקה -המלצות....3 דולר... (ל"ת)
    פלוריסטם 01/10/2012 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע שוקע 01/10/2012 15:24
    הגב לתגובה זו
    כל מי שפתח חשבון בקולמקס שיברח משם מהר. כל מי שמחפש איפה לפתוח חשבון אז שלא יעשה את הטעות שאני עשיתי. הם כל הזמן ממציאים עוד עמלות והדבר הכי מגוחך הוא שאם אתה מחזיק מניה שנותנת דיווידנד אז אתה לא מקבל כלום מהדיווידנד והם לוקחים אותו לעצמם.

ביל אקמן מציין כי זו שנת ההשקעות הגרועה ביותר עבורו ומפנה אצבע מאשימה לחברת ולינט

איתן יונסי |
נושאים בכתבה ביל אקמן
מנהל קרן הגידור המיליארדר, ביל אקמן, אמר בראיון לאתר CNBC כי 12 החודשים האחרונים הייתה "התקופה הגרועה ביותר של ביצועים" מכל קריירת השקעותיו, כאשר האשמה העיקרית בדבר הייתה ההתרסקות של חברת ולינט פארמהסוטיקלס. "ולינט הובילה כמעט את כל המגמה. מעולם לא החזקתי במניה שהציגה ירידה של 90%" כך אמר יו"ר Pershing Square Capital Management בהתייחסות לצניחת ולינט ממחיר של 245 דולר למניה לשפל של 18 דולר בלבד בסוף חודש יוני. מאז מניית ולינט התאוששה במעט, ועלתה למחיר של 31 דולר למניה, כאשר החברה שוקדת להחזרת אמון המשקיעים לאחר שאלות בנוגע לאסטרטגיית התמחור והקשרים לחברת Philidor - חברה למשלוח תרופות ייחודיות בדואר, שהביא להתערבות רגולטורית וצניחה במחיר המניה. אקמן, שהצטרף למועצת המנהלים של ולינט באמצע מארס, אמר כי החברה מציגה התקדמות. בנוסף להתחדשות מועצת המנהלים, ולינט צירפה מוקדם יותר השנה את מנכ"ל פריגו לשעבר, ג'וזף פאפא (לכתבה המלאה לחץ כאן) במקומו של המנכ"ל היוצא, מייקל פירסון. כמו כן, ולינט צירפה את פול הרנדין למנכ"ל הכספים של החברה. "ולינט היום הינה השקעה יותר טיפוסית לחברתנו, זאת לאחר שאיבדו הרבה מערכם. בדרך כלל אנחנו משקיעים כאשר מחזיקי המניות איבדו אמון בניהול, וזה בדיוק מה שהתרחש כאן. זה לא נבע רק מניהול, אלא כאן, מחזיקי המניות איבדו אמון במספרי החברה. הדו"חות הכספיים עוכבו, והייתה סכנת ממשית לפשיטת רגל. אקמן מסר כי הוא הפר את כל כללי השקעותיו עם ולינט, כאשר בתחילה נכנס לשותפות עם יצרנית התרופות הקנדית בשנת 2014 במטרה לקנות את יצרנית הבוטוקס, אלרגן. כבר אז ההסדר הייחודי גרם לשאלות של ניגוד אינטרסים, אך אקמן הכחיש את הדבר.