המשנה ליועץ המשפטי : "תחום הניהול והתחזוקה זועק להתערבות"
בכנס הנדל"ן שנערך היום במרכז הנדל"ן בתל אביב, התייחסה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה במשפט האזרחי, כרמית יוליס, לסוגיית הארכת אורך חיי התמ"א 38 ואמרה: "התמ"א לא תפסיק לחיות, יש תקופת מעבר משמעותית. אנחנו בתקופת היערכות".
בנוגע לשאלת הקומה הציבורית אמרה יוליס: "גם אם יש קרקעות פרטיות ויזמים פרטיים בסוף המצאי לא קיים כמעט ואין לנו את הפריבילגיה לגור כמו בעבר, שגן ילדים היה בשטח נפרד עם דשא גדול, זה מאוד פסטורלי אבל לא יוכל להמשיך להתקיים. אז שואלים עד כמה זה יהיה סביר וכמה אפשר להשית על היזם שייקח על הגב שלו את השימושים הציבוריים. החקיקה אמורה להגביל את השטח וזה המקום שלנו כמשפטנים לעשות היקפי חקיקה משמעותיים ואגרסיביים במטרה להגיע לוודאות משפטית. החקיקה מחדשת את מערכת היחסים בין היזם לרשות, למשל האם ההשקעה תקוזז מהשבחה? או האם היזם יצטרך לבנות ברמת גמר, התשובה היא לא, הוא יצטרך לבנות רק את המעטפת".
עוד הוסיפה "אנחנו מתקדמים לעולם שגם כשאדם אומר שהוא לא רוצה ולא מעניין אותו השימוש הציבורי זה בכל זאת יקרה בגלל הצרכים הציבוריים. היה קונצנזוס שדברים כמו גנים יכולים להעלות את שווי הדירות וגם בתי כנסת, וככל שמתרחקים לשימושי רווחה השוק לא רצה להיות הפתרון. אבל גם לזה יש פתרונות - למשל כניסות נפרדות".
בנוגע לתחום ניהול ותחזוקה של הנדל"ן בישראל שזועק להתערבות ופיקוח מזה שנים רבות אמרה יוליס : "יש לנו עבודה מקיפה ומאוד אינטנסיבית בנושא השימוע ציבורי. תחום שאין עליו שום רגולציה, בסוף לא בדיוק יודעים מה החברות מציעות לדיירים. המסקנה שלנו היתה שאנשים יכולים לשלם ועד מאוד גבוה אבל לא באמת יכולים לישון בלילה ולא בטוח שיש מענה. מהבדיקה שלנו עולה שבהרבה מאוד מקרים אין גיבוי וכל מה שדואגים לתחזוקה זה מעל פני השטח. אולי הבניין נקי אבל מה יקרה למערכות אם חלילה יקרסו? יש בזה סכנה לחיי אדם ובבניינים המורכבים זה בהחלט יכול לקרות, ובסוף מדברים על כסף שצריך להגיע מאיפשהו". אחת החלופות היא קרן הון שתממן לאורך שנים וחלופה נוספת זה ביטוח לבניינים.
- פינוי בינוי ביפו: קבוצת חג'ג' בהסכם של מעל 1,900 יח"ד
- האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על החקיקה האגרסיבית בנושא המטרו אמרה יוליס: "המטרו זה משהו ייחודי ואי אפשר יהיה ליישם את הכללים האלה כשיהיה צריך בעתיד להזיז איזה מחלף. המטרו מניח תשתית שהמדינה אף פעם לא התמודדה עם עלויות כאלה של 150 מיליארד שקל, ואם לא יהיה מלווה בציפוף אורבני אין טעם בפרויקט"
בנושא מסי הנדל"ן המאיימים לעלות בתקופה הקרובה מנהל רשות המיסים ערן יעקב אמר: "מסי הנדל"ן בדומה למיסים אחרים הם נקודת החוזק לכלכלה ישראלית. הם מגיעים כשיש רווחים, 21 מיליארד שקל גביית שיא שבאה מעולם הנדל"ני, אנו צופים 70 אלף התחלות בנייה. זו עובדה מאוד מעודדת. ככל שיהיו יותר מכירות, אז כמובן נראה גם הכנסות".

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
