הדולר ממשיך להתחזק: "הצמד אירו-דולר שבר היום מגמת עליה שהחלה ב-22 באפריל"

במסחר המקומי מזנק הדולר ב-1.2% לרמה של 3.958 שקלים והאירו מתקדם ב-0.33% לרמה של 5.50 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר ממשיך להתקדם לעבר רמת ה-4 שקלים, במהלך יום המסחר המקומי במטבעות, על רקע המשך החולשה של שוקי ההון מסביב לעולם. במסחר המקומי מזנק הדולר ב-1.2% לרמה של 3.958 שקלים והאירו מתקדם ב-0.33% לרמה של 5.50 שקלים.

בעולם רושם הדולר עליה של 0.1% לרמה של 1.39 דולרים לאירו ונחלש ב-0.62% לרמה של 94.31 יין לדולר.

מחברת כלל פורקס נמסר כי "האירו ממשיך להחלש במתינות למול הדולר בתגובה להתחזקות הדולר בשוק הסחורות והאנרגיה בעולם. רמת התמיכה 1.39 הולכת ונבנת כרמת תמיכה משמעותית , לאחר שהצמד ניסה לחצות אותה שלוש פעמים ביומיים האחרונים אך כשל. הצמד שבר את רמת ה-1.3950 , מה שמאותת על המשך המגמה השלילית אל עבר 1.3860 דולר לאירו".

מחברת איטריידר נמסר כי "כל העיניים נשואות לפסגת ה-G8 בה ידברו שוב מדינות ה-BRIC על רזרבות המט"ח שלהן. ניתוח טכני בגרף היומי מראה שהיורו שבר היום טרנד של עלייה שהחל ב-22 באפריל. אם הוא לא יצליח לעבור את קו הטרנד הזה, אנו צפויים לראות ירידה בטווח הזמן של השבועות הקרובים לעבר 1.35 דולר ליורו. כמובן שכותרות שליליות מפסגת ה-G8 רק יאיצו את הירידה. סוחרי האופציות יורו/דולר דווקא מעריכים שהיורו יתקן למעלה מול הדולר בטווח הקרוב, כש-65% מהם מחזיקים באופציות call".

יתרות המט"ח הגיעו לכ-50 מיליארד דולר

יתרות מטבע החוץ של מדינת ישראל ממשיכות לתפוח. מבנק ישראל נמסר היום (ד') כי יתרות מטבע החוץ הסתכמו בסוף חודש יוני 2009 בכ-49.98 מיליארד דולר, גידול של כ-2.43 מיליארד דולר לעומת סוף מאי. הגידול ביתרות המט"ח בחודש יוני 2009 נובע בעיקר מהמשך רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל במהלך המסחר, הפעם בהיקף של כ-1.95 מיליארד דולר, במסגרת התכנית להגדלת יתרות מטבע חוץ .

בנוסף, שיערוך יתרות מטבע חוץ והכנסות בסך של כ-404 מיליון דולר, העברות של הממשלה מחו"ל בכ-53 מיליון דולר והעברות הסקטור הפרטי בסך כ-28 מיליון דולר תרמו לגידול ביתרות.

נציין כי בנק ישראל עבר מזמן את היעד הראשוני שהציב לעצמו בעת שהכריז על התוכנית להגדלת יתרות המט"ח, שהיה בסביבות 43-44 מיליארד דולר ובינתיים מצהירים ראשי הבנק שוב ושוב כי אין בכוונתם להפסיק או להאט את קצב הרכישות. מתחילת 2009 נרשם גידול של 18% ביתרות המט"ח, כ-7.7 מיליארד דולר נוספו ליתרות. קיימות הערכות בשוק ההון כי בנק ישראל יפתיע ויפסיק את הרכישות בבת אחת, אך מרבית הסוחרים והכלכלנים מעריכים שהרכישות יופסקו בהדרגה ורק אחרי שהמשק הישראלי יחזור לצמוח.

בבורסות אירופה נרשמות ירידות קלות, כשמדד הפוטסי נסוג ב-0.44% והדאקס יורד 0.33% בפרנקפורט. קודם לכן נרשמו ירידות חדות בבורסות המרכזיות של מזרח אסיה. זאת, לאחר הסגירה השלילית בניו-יורק אמש ועל רקע פרסום נתוני מאקרו מאכזבים ביפן היום.

בזירת המאקרו דווח היום ביפן כי ההזמנות למכונות וציוד למפעלים צנחו ב-3% במאי, לעומת ציפיות כלכלנים לגידול של 2%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?

בנייה נדלן דירה
צילום: שלומי יוסף

מנכלית הפניקס ליווי ובניה: "הסיכונים בשוק המגורים גדלו, לא בטוח שמחירי הדירות יעלו״

לדבריה של גלית וינדר טפר, תנאי המימון השתפרו על אף שהסיכונים גדלו, עלויות הביצוע מסוכנות יותר, אך ריבוי הגופים המממנים: בנקים, ביטוח וחוץ-בנקאי - יצרו תנאים מקלים שאינם משקפים את רמת הסיכון

צלי אהרון |

מנכ"לית הפניקס ליווי ובנייה, גלית וינדר טפר, התייחסה למצבו של שוק הנדל"ן למגורים והציגה תמונת מצב מורכבת: מצד אחד, סיכוני היזמות עלו משמעותית בשנתיים האחרונות; מצד שני, דווקא תנאי המימון בפרויקטים הפכו אטרקטיביים יותר ליזם. לדבריה, מדובר ב"אנומליה" שמאפיינת את התקופה הנוכחית, שבה המציאות התפעולית הופכת מאתגרת יותר, אך שוק המימון משדר מסר הפוך, ומעניק ליזמים תנאים שלא היו זמינים בעבר.

וינדר טפר ציינה בכנס לשכת שמאי המקרקעין כי חברות הביטוח פועלות תחת רגולציה שונה מזו של הבנקים, שהרגולציה די שונה, ולמרות ששמרנית עדיין יש פערים שניתן לנסות להיות תחרותיים בהם, קיימת מערכת חוקים שונה ויחסית  משמעותית. נראה שכך נוצר מצב שבו מימון פרויקט מגורים יכול להתבצע במבנים גמישים יותר, בהתאם לצורכי היזם ולמבנה הפרויקט. עם זאת, היא מדגישה כי גם בחברות הביטוח יש ועדות רגולטוריות, פיקוח מלא ותהליכי בקרה, אך בסופו של דבר - זוהי מערכת חוקים אחרת לגמרי.

״סיכון גדול לאן זה הולך״

ביחס למצב השוק, וינדר טפר הצביעה על תופעה רחבה ומשמעותית: למרות שקיימת עלייה מסוימת בסיכון, עלויות המימון לא עלו באותה מידה – ולעיתים אף ירדו. היא הסבירה כי "בשנתיים האחרונות כל סעיף בפרויקט בדו"ח אפס מראה סימני סיכון גבוהים יותר מאשר לפני". הסיכונים הללו אינם מתורגמים לעלייה במרווח הריבית או במחירי חוק מכר, אלא אף לירידה מסוימת בתנאים מסוימים. הסיבה, ככל הנראה טמונה בעובדה שיש כיום מספר רב מאוד של גופים שמממנים פרויקטים, מה שמייצר תחרות חזקה, ולעיתים חזקה מדי - על כל עסקת ליווי.

וינדר טפר מדברת מניסיון מצטבר של מאות פרויקטים שמלווים על ידי הפניקס ליווי ובנייה: "אני רואה את המכירות במאות פרויקטים שאנחנו מלווים, איפה זה נמצא כרגע - נראה שיש סיכון מסוים לאן זה הולך", אמרה. לדבריה, קצב המכירות הנוכחי לא אחיד: יש אזורים שבהם המכירות נחלשות, יש מתחמים שבהם הקיפאון עמוק יותר, ויש פרויקטים שמצליחים יותר בזכות מיקום או תמחור. אך המגמה הכוללת ברורה, השוק אינו מציג יציבות, וודאות המחירים אינה גבוהה כפי שהייתה בשנים הקודמות.

היא הוסיפה כי גם בצד הביצוע ישנו סיכון מוגבר. מחירי חומרי הגלם, עלויות כוח האדם, זמני האספקה וקשיי הביצוע בשטח, כולם מרכיבים שעלו במורכבותם ובפגיעותם. במילים אחרות, פרויקט מגורים ממוצע כיום חשוף ליותר גורמי אי-ודאות מאשר לפני שנתיים או שלוש. לוחות הזמנים התארכו, מרווחי הטעות הצטמצמו, והכדאיות הכלכלית דורשת בחינה עמוקה יותר.