הדולר ממשיך להתחזק: "הצמד אירו-דולר שבר היום מגמת עליה שהחלה ב-22 באפריל"
הדולר ממשיך להתקדם לעבר רמת ה-4 שקלים, במהלך יום המסחר המקומי במטבעות, על רקע המשך החולשה של שוקי ההון מסביב לעולם. במסחר המקומי מזנק הדולר ב-1.2% לרמה של 3.958 שקלים והאירו מתקדם ב-0.33% לרמה של 5.50 שקלים.
בעולם רושם הדולר עליה של 0.1% לרמה של 1.39 דולרים לאירו ונחלש ב-0.62% לרמה של 94.31 יין לדולר.
מחברת כלל פורקס נמסר כי "האירו ממשיך להחלש במתינות למול הדולר בתגובה להתחזקות הדולר בשוק הסחורות והאנרגיה בעולם. רמת התמיכה 1.39 הולכת ונבנת כרמת תמיכה משמעותית , לאחר שהצמד ניסה לחצות אותה שלוש פעמים ביומיים האחרונים אך כשל. הצמד שבר את רמת ה-1.3950 , מה שמאותת על המשך המגמה השלילית אל עבר 1.3860 דולר לאירו".
מחברת איטריידר נמסר כי "כל העיניים נשואות לפסגת ה-G8 בה ידברו שוב מדינות ה-BRIC על רזרבות המט"ח שלהן. ניתוח טכני בגרף היומי מראה שהיורו שבר היום טרנד של עלייה שהחל ב-22 באפריל. אם הוא לא יצליח לעבור את קו הטרנד הזה, אנו צפויים לראות ירידה בטווח הזמן של השבועות הקרובים לעבר 1.35 דולר ליורו. כמובן שכותרות שליליות מפסגת ה-G8 רק יאיצו את הירידה. סוחרי האופציות יורו/דולר דווקא מעריכים שהיורו יתקן למעלה מול הדולר בטווח הקרוב, כש-65% מהם מחזיקים באופציות call".
יתרות המט"ח הגיעו לכ-50 מיליארד דולר
יתרות מטבע החוץ של מדינת ישראל ממשיכות לתפוח. מבנק ישראל נמסר היום (ד') כי יתרות מטבע החוץ הסתכמו בסוף חודש יוני 2009 בכ-49.98 מיליארד דולר, גידול של כ-2.43 מיליארד דולר לעומת סוף מאי. הגידול ביתרות המט"ח בחודש יוני 2009 נובע בעיקר מהמשך רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל במהלך המסחר, הפעם בהיקף של כ-1.95 מיליארד דולר, במסגרת התכנית להגדלת יתרות מטבע חוץ .
בנוסף, שיערוך יתרות מטבע חוץ והכנסות בסך של כ-404 מיליון דולר, העברות של הממשלה מחו"ל בכ-53 מיליון דולר והעברות הסקטור הפרטי בסך כ-28 מיליון דולר תרמו לגידול ביתרות.
נציין כי בנק ישראל עבר מזמן את היעד הראשוני שהציב לעצמו בעת שהכריז על התוכנית להגדלת יתרות המט"ח, שהיה בסביבות 43-44 מיליארד דולר ובינתיים מצהירים ראשי הבנק שוב ושוב כי אין בכוונתם להפסיק או להאט את קצב הרכישות. מתחילת 2009 נרשם גידול של 18% ביתרות המט"ח, כ-7.7 מיליארד דולר נוספו ליתרות. קיימות הערכות בשוק ההון כי בנק ישראל יפתיע ויפסיק את הרכישות בבת אחת, אך מרבית הסוחרים והכלכלנים מעריכים שהרכישות יופסקו בהדרגה ורק אחרי שהמשק הישראלי יחזור לצמוח.
בבורסות אירופה נרשמות ירידות קלות, כשמדד הפוטסי נסוג ב-0.44% והדאקס יורד 0.33% בפרנקפורט. קודם לכן נרשמו ירידות חדות בבורסות המרכזיות של מזרח אסיה. זאת, לאחר הסגירה השלילית בניו-יורק אמש ועל רקע פרסום נתוני מאקרו מאכזבים ביפן היום.
בזירת המאקרו דווח היום ביפן כי ההזמנות למכונות וציוד למפעלים צנחו ב-3% במאי, לעומת ציפיות כלכלנים לגידול של 2%.
דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"
ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.
אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.
"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".
"אנחנו מאמינים בשוק הנדל"ן ולא עוצרים פרויקטים. מחזור העסקים בענף ארוך, וכל פרויקט לוקח שנים משלב תכנון ועד אכלוס. לכן,
אין היגיון לעצור בניה בגלל האטה זמנית. כל הדירות שנבנה בשנים הבאות יפגשו את הקונה”.
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אווירה, חוסר ודאות ובחירות כנקודת מפנה
בריק מצטרף לתחושה שהחודשים האחרונים מצביעים על שינוי כיוון: "בשני החודשים האחרונים ניכרת חזרה משמעותית למשרדי המכירות. הסיפור של השנתיים האחרונות לא היה בעיקר הריבית, אלא הפסיכולוגיה.
דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"
ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.
אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.
"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".
"אנחנו מאמינים בשוק הנדל"ן ולא עוצרים פרויקטים. מחזור העסקים בענף ארוך, וכל פרויקט לוקח שנים משלב תכנון ועד אכלוס. לכן,
אין היגיון לעצור בניה בגלל האטה זמנית. כל הדירות שנבנה בשנים הבאות יפגשו את הקונה”.
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אווירה, חוסר ודאות ובחירות כנקודת מפנה
בריק מצטרף לתחושה שהחודשים האחרונים מצביעים על שינוי כיוון: "בשני החודשים האחרונים ניכרת חזרה משמעותית למשרדי המכירות. הסיפור של השנתיים האחרונות לא היה בעיקר הריבית, אלא הפסיכולוגיה.
