הדולר ממשיך להתחזק: "הצמד אירו-דולר שבר היום מגמת עליה שהחלה ב-22 באפריל"

במסחר המקומי מזנק הדולר ב-1.2% לרמה של 3.958 שקלים והאירו מתקדם ב-0.33% לרמה של 5.50 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר ממשיך להתקדם לעבר רמת ה-4 שקלים, במהלך יום המסחר המקומי במטבעות, על רקע המשך החולשה של שוקי ההון מסביב לעולם. במסחר המקומי מזנק הדולר ב-1.2% לרמה של 3.958 שקלים והאירו מתקדם ב-0.33% לרמה של 5.50 שקלים.

בעולם רושם הדולר עליה של 0.1% לרמה של 1.39 דולרים לאירו ונחלש ב-0.62% לרמה של 94.31 יין לדולר.

מחברת כלל פורקס נמסר כי "האירו ממשיך להחלש במתינות למול הדולר בתגובה להתחזקות הדולר בשוק הסחורות והאנרגיה בעולם. רמת התמיכה 1.39 הולכת ונבנת כרמת תמיכה משמעותית , לאחר שהצמד ניסה לחצות אותה שלוש פעמים ביומיים האחרונים אך כשל. הצמד שבר את רמת ה-1.3950 , מה שמאותת על המשך המגמה השלילית אל עבר 1.3860 דולר לאירו".

מחברת איטריידר נמסר כי "כל העיניים נשואות לפסגת ה-G8 בה ידברו שוב מדינות ה-BRIC על רזרבות המט"ח שלהן. ניתוח טכני בגרף היומי מראה שהיורו שבר היום טרנד של עלייה שהחל ב-22 באפריל. אם הוא לא יצליח לעבור את קו הטרנד הזה, אנו צפויים לראות ירידה בטווח הזמן של השבועות הקרובים לעבר 1.35 דולר ליורו. כמובן שכותרות שליליות מפסגת ה-G8 רק יאיצו את הירידה. סוחרי האופציות יורו/דולר דווקא מעריכים שהיורו יתקן למעלה מול הדולר בטווח הקרוב, כש-65% מהם מחזיקים באופציות call".

יתרות המט"ח הגיעו לכ-50 מיליארד דולר

יתרות מטבע החוץ של מדינת ישראל ממשיכות לתפוח. מבנק ישראל נמסר היום (ד') כי יתרות מטבע החוץ הסתכמו בסוף חודש יוני 2009 בכ-49.98 מיליארד דולר, גידול של כ-2.43 מיליארד דולר לעומת סוף מאי. הגידול ביתרות המט"ח בחודש יוני 2009 נובע בעיקר מהמשך רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל במהלך המסחר, הפעם בהיקף של כ-1.95 מיליארד דולר, במסגרת התכנית להגדלת יתרות מטבע חוץ .

בנוסף, שיערוך יתרות מטבע חוץ והכנסות בסך של כ-404 מיליון דולר, העברות של הממשלה מחו"ל בכ-53 מיליון דולר והעברות הסקטור הפרטי בסך כ-28 מיליון דולר תרמו לגידול ביתרות.

נציין כי בנק ישראל עבר מזמן את היעד הראשוני שהציב לעצמו בעת שהכריז על התוכנית להגדלת יתרות המט"ח, שהיה בסביבות 43-44 מיליארד דולר ובינתיים מצהירים ראשי הבנק שוב ושוב כי אין בכוונתם להפסיק או להאט את קצב הרכישות. מתחילת 2009 נרשם גידול של 18% ביתרות המט"ח, כ-7.7 מיליארד דולר נוספו ליתרות. קיימות הערכות בשוק ההון כי בנק ישראל יפתיע ויפסיק את הרכישות בבת אחת, אך מרבית הסוחרים והכלכלנים מעריכים שהרכישות יופסקו בהדרגה ורק אחרי שהמשק הישראלי יחזור לצמוח.

בבורסות אירופה נרשמות ירידות קלות, כשמדד הפוטסי נסוג ב-0.44% והדאקס יורד 0.33% בפרנקפורט. קודם לכן נרשמו ירידות חדות בבורסות המרכזיות של מזרח אסיה. זאת, לאחר הסגירה השלילית בניו-יורק אמש ועל רקע פרסום נתוני מאקרו מאכזבים ביפן היום.

בזירת המאקרו דווח היום ביפן כי ההזמנות למכונות וציוד למפעלים צנחו ב-3% במאי, לעומת ציפיות כלכלנים לגידול של 2%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.


דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.