הדולר ממשיך להתחזק: "הצמד אירו-דולר שבר היום מגמת עליה שהחלה ב-22 באפריל"

במסחר המקומי מזנק הדולר ב-1.2% לרמה של 3.958 שקלים והאירו מתקדם ב-0.33% לרמה של 5.50 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר ממשיך להתקדם לעבר רמת ה-4 שקלים, במהלך יום המסחר המקומי במטבעות, על רקע המשך החולשה של שוקי ההון מסביב לעולם. במסחר המקומי מזנק הדולר ב-1.2% לרמה של 3.958 שקלים והאירו מתקדם ב-0.33% לרמה של 5.50 שקלים.

בעולם רושם הדולר עליה של 0.1% לרמה של 1.39 דולרים לאירו ונחלש ב-0.62% לרמה של 94.31 יין לדולר.

מחברת כלל פורקס נמסר כי "האירו ממשיך להחלש במתינות למול הדולר בתגובה להתחזקות הדולר בשוק הסחורות והאנרגיה בעולם. רמת התמיכה 1.39 הולכת ונבנת כרמת תמיכה משמעותית , לאחר שהצמד ניסה לחצות אותה שלוש פעמים ביומיים האחרונים אך כשל. הצמד שבר את רמת ה-1.3950 , מה שמאותת על המשך המגמה השלילית אל עבר 1.3860 דולר לאירו".

מחברת איטריידר נמסר כי "כל העיניים נשואות לפסגת ה-G8 בה ידברו שוב מדינות ה-BRIC על רזרבות המט"ח שלהן. ניתוח טכני בגרף היומי מראה שהיורו שבר היום טרנד של עלייה שהחל ב-22 באפריל. אם הוא לא יצליח לעבור את קו הטרנד הזה, אנו צפויים לראות ירידה בטווח הזמן של השבועות הקרובים לעבר 1.35 דולר ליורו. כמובן שכותרות שליליות מפסגת ה-G8 רק יאיצו את הירידה. סוחרי האופציות יורו/דולר דווקא מעריכים שהיורו יתקן למעלה מול הדולר בטווח הקרוב, כש-65% מהם מחזיקים באופציות call".

יתרות המט"ח הגיעו לכ-50 מיליארד דולר

יתרות מטבע החוץ של מדינת ישראל ממשיכות לתפוח. מבנק ישראל נמסר היום (ד') כי יתרות מטבע החוץ הסתכמו בסוף חודש יוני 2009 בכ-49.98 מיליארד דולר, גידול של כ-2.43 מיליארד דולר לעומת סוף מאי. הגידול ביתרות המט"ח בחודש יוני 2009 נובע בעיקר מהמשך רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל במהלך המסחר, הפעם בהיקף של כ-1.95 מיליארד דולר, במסגרת התכנית להגדלת יתרות מטבע חוץ .

בנוסף, שיערוך יתרות מטבע חוץ והכנסות בסך של כ-404 מיליון דולר, העברות של הממשלה מחו"ל בכ-53 מיליון דולר והעברות הסקטור הפרטי בסך כ-28 מיליון דולר תרמו לגידול ביתרות.

נציין כי בנק ישראל עבר מזמן את היעד הראשוני שהציב לעצמו בעת שהכריז על התוכנית להגדלת יתרות המט"ח, שהיה בסביבות 43-44 מיליארד דולר ובינתיים מצהירים ראשי הבנק שוב ושוב כי אין בכוונתם להפסיק או להאט את קצב הרכישות. מתחילת 2009 נרשם גידול של 18% ביתרות המט"ח, כ-7.7 מיליארד דולר נוספו ליתרות. קיימות הערכות בשוק ההון כי בנק ישראל יפתיע ויפסיק את הרכישות בבת אחת, אך מרבית הסוחרים והכלכלנים מעריכים שהרכישות יופסקו בהדרגה ורק אחרי שהמשק הישראלי יחזור לצמוח.

בבורסות אירופה נרשמות ירידות קלות, כשמדד הפוטסי נסוג ב-0.44% והדאקס יורד 0.33% בפרנקפורט. קודם לכן נרשמו ירידות חדות בבורסות המרכזיות של מזרח אסיה. זאת, לאחר הסגירה השלילית בניו-יורק אמש ועל רקע פרסום נתוני מאקרו מאכזבים ביפן היום.

בזירת המאקרו דווח היום ביפן כי ההזמנות למכונות וציוד למפעלים צנחו ב-3% במאי, לעומת ציפיות כלכלנים לגידול של 2%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע נדלן
צילום: ביזפורטל

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות

נדב אטיאס |

בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד

המשקיעים מילאו במשך שנים תפקיד מרכזי ביצירת היצע דירות להשכרה. לכן, וכפי שתואר באחד מהטורים הקודמים של הח"מ, הירידה בחלקם של המשקיעים ברכישת דירות להשקעה, משפיעה באופן שלילי על שוק השכירות ועל עלייה משמעותית במחירי השכירות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שכר הדירה לחוזים חדשים עלה בשנה החולפת בכ-6% והיד עוד נטויה. זאת לאור העובדה שכמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה, בייחוד בקרב סטודנטים וזוגות צעירים המתקשים לרכוש דירה למגורים במחירים הקיימים.

מתי המשקיעים יחזרו לשוק?

כדי שהמשקיעים יחזרו לשוק הדיור בהיקף משמעותי, נדרש שיתקיימו שני תנאים עיקריים: אחד, ירידה במס הרכישה ו/או מתן תמריצים כלכליים ממשלתיים ביחס להשכרת דירות (מעבר להטבת המס הנוכחית) והשני, ירידת ריבית בנק ישראל לאזור 3%-3.25% - נתון שיפחית את עלות המינוף מחד ויקטין את אטרקטיביות ההשקעה בנכסים חסרי סיכון מאידך.

נכון להיום, לא מתקיים אף אחד מהתנאים האלה וגם בתחזיות לעתיד הנראה לעין - בהתאם להצעת תקציב המדינה ל-2026 ולדבריו של נגיד בנק ישראל - לא מבשרות על שינוי משמעותי בתחום.

והמשקיעים? הם ימשיכו להשקיע, אבל באפיקים אחרים.



הכותב הוא עו"ד וכלכלן, בוגר MBA. יועץ פיננסי ומרצה בתחומי נדל"ן והשקעות