מחיר הנפט מרקיע לשחקים, מכפילי הרווח נמוכים והסביבה מאתגרת
הרגיעה בשווקים המשיכה גם במהלך חודש פברואר, בעקבות היציבות בגוש האירו ועל אף העלייה החדה במחירי הנפט. העלייה במחיר הנפט מביאה לעלייה באינפלציה העולמית, פוגעת בהכנסה הפנויה של משקי הבית ומאיימת על הצמיחה העולמית. אולם, העלייה, אשר נובעת מהמתיחות עם אירן, נתפסת כזמנית, ולכן השפעתה על השווקים מוגבלת.
אנו מאמינים כי הכלכלות המפותחות צפויות לחוות צמיחה מתונה ואף מיתון (גוש האירו), כפי שניתן לראות בגרף, מדדי מנהלי הרכש בארה"ב ובסין מצביעים על התרחבות מתונה, בעוד שבגוש האירו המדד מצביע על התכווצות.
הכלי היחידי שנותר בידי קובעי המדיניות במרבית מדינות אלה לביצוע הרחבה הינו מדיניות מוניטרית, ולפיכך, הריבית צפויה להישאר נמוכה במרבית המדינות לאורך זמן ואף לרדת במדינות בהן הריבית עדיין גבוהה (אוסטרליה). הריבית הנמוכה יחד עם היציבות בגוש האירו ואיתותים על שיפור האינדיקטורים הכלכליים בארה"ב תומכים בהמשך היציבות בשווקים.
גורמי הסיכון העיקריים בטווח הקצר הינם החמרה במשבר החובות בגוש האירו, האטה חזקה במדינות המתפתחות והמשך העליות במחיר הנפט, אשר יביאו לעלייה בסביבת האינפלציה ולפגיעה בצמיחה העולמית. בטווח הארוך, שמירה על ריביות נמוכות לאורך זמן במדינות המפותחות, עשויה להביא לעלייה במחירי הסחורות ובאינפלציה העולמית.
ארה"ב
נתוני המאקרו בארה"ב ממשיכים להיות חיוביים, אך קצב הגידול איטי מהצפוי. על אף השיפור החד במדדי אמון הצרכנים, הוצאות הצרכנים גדלות בקצב מתון ומושפעות מגורמים עונתיים. שוק התעסוקה ממשיך להעיב על הצרכן הפרטי. אמנם, שיעור האבטלה ירד בחודשים האחרונים ועומד על 8.3% לעומת 9.9% בשיא. עם זאת, הירידה נובעת ברובה מירידה בשיעור ההשתתפות תוך עלייה במספר הבלתי מועסקים. העלייה במספר הבלתי מועסקים נובעת מגידול בחלקם באוכלוסיה של בני 50 ומעלה, אשר שיעור ההשתתפות של אוכלוסיה זו בכח העבודה נמוך יותר, ממובטלים שהתייאשו מחיפוש עבודה ועוד, עלייה זו פוגעת בצריכה הפרטית.
בנוסף, המשך ירידת מחירי הנדל"ן, כפי שבאה לידי ביטוי במדד קייס שילר, אשר ירד בדצמבר ב-0.5% ובשנת 2011 כולה ב-4%, פוגעת בתחושת העושר של הצרכנים ותומכת בהתאוששות איטית בלבד של הצריכה הפרטית. ההתאוששות האיטית של הצריכה הפרטית והבחירות הצפויות בסוף 2012 תומכים בהתאוששות מתונה של הכלכלה האמריקאית בשנת 2012. אולם, לאחר הבחירות יצטרך הממשל האמריקאי לקצץ את הגירעון הממשלתי והחוב הציבורי, ולפיכך, הצמיחה תהיה נמוכה יותר.
האינפלציה השנתית בארה"ב עומדת על 2.9%, ואינפלציית הליבה (בניכוי אנרגיה ומזון) עומדת על 2.3%, מעל ליעד הפד. להערכת הבנק המרכזי, השפעת עליית מחירי הנפט על האינפלציה הינה זמנית, והאינפלציה תשאר מתונה. להערכתנו, העובדה שאינפלציית הליבה הינה מעל היעד, יחד עם התאוששות הכלכלה, דוחים בשלב זה ביצוע של הרחבה כמותית נוספת.
אירופה
נמשכת הרגיעה במשבר החובות. במהלך החודש אושרה חבילת סיוע נוספת ליוון בהיקף של 130 מיליארד אירו, הכוללת תספורת למשקיעים הפרטיים בהיקף של 53%. העובדה כי המשקיעים הפרטיים חוו תספורת בשיעור זה ותשואת האג"ח של שאר מדינות הפריפריה המשיכו לרדת, מוכיחה כי אפקט ההדבקות התפוגג לעת עתה. בנוסף, ערך הבנק המרכזי מכרז נוסף של הלוואות לטווח הבינוני, אשר זכה לביקושים גבוהים. הלוואות אלה הרגיעו את החשש מפני משבר נזילות בבנקים, והביאו לירידת התשואות של מדינות הפריפריה ובראשן איטליה וספרד, אשר מאפשרת להן אוויר לנשימה לצורך צמצום החוב הציבורי. עם זאת, אנו מאמינים כי ההלוואות לא יביאו להתחדשות הצמיחה במדינות הגוש.
כלכלת גוש האירו התכווצה ב-0.3% (במונחים רבעוניים) ברבעון הרביעי של 2011, אנו מאמינים כי התוצר ימשיך להתכווץ ב-2012 בעקבות קיצוצים פיסקליים במרבית המדינות. במקביל, נרשם שיפור במדדי האמון, בעיקר בעקבות המשך השיפור בכלכלה הגרמנית, בעוד המדדים לאיטליה וספרד מצביעים על המשך התכווצות.
לאחר הפעילות הנחרצת של ה-ECB לייצוב המצב בגוש האירו, אנו מעריכים כי הבנק לא יוריד את הריבית בחודשים הקרובים. הבנק המרכזי מצפה כעת מממשלות המדינות להמשיך בצעדים נחרצים לצמצום הגירעונות הממשלתיים והחוב הציבורי.
שווקים מתפתחים
- הנזילות הגבוהה והיציבות בשווקים המפותחים מביאות לעלייה בתיאבון לסיכון ולהמשך זרימת ההון למשקים המתפתחים.
- סין הודיעה על הפחתת יעד הצמיחה ל-7.5% בשנת 2012 ו-7% בשנים הבאות, לעומת יעד קודם של 8%. כפי שניתן לראות בגרף, היעד מהווה גבול תחתון לצמיחה ובשנים הקודמות הצמיחה בפועל היתה גבוהה מהיעד. שינוי היעד נובע מהפחתת ההשענות על ייצוא כמנוע צמיחה והתמקדות בצריכה מקומית. יעד האינפלציה נותר ללא שינוי ברמה של 4%, לעומת 4.6% ב-12 החודשים האחרונים. להערכתנו, הצרכן הפרטי בסין יוכל להוות מנוע צמיחה בטווח הארוך, אולם בטווח הקצר תידרש הרחבה פיסקלית על מנת למנוע האטה משמעותית בכלכלה הסינית.
אנו מאמינים כי כלכלת סין בדרך לנחיתה רכה בתמיכה של הקלות פיסקליות והרחבה מוניטרית מתונה, אשר ימנעו האטה משמעותית. מדד מנהלי הרכש בסין מצביע על התרחבות זה החודש השלישי ברציפות, בין מדד מנהלי הרכש לצמיחה קיים מתאם גבוה, ולכן אנו מעריכים כי סין תצמח בשיעור גבוה מהיעד, אך נמוך מהצמיחה בשנים קודמות.
- התוצר בברזיל צמח ברבעון הרביעי בקצב של 0.3% (קצב רבעוני) לעומת הרבעון השלישי. בשנת 2011 צמח התוצר ב-2.7% לעומת 7.5% ב-2010. ההאטה בצמיחה נובעת מהתמתנות הביקושים בכלל, והצריכה הפרטית וההשקעות בפרט. ברבעון הרביעי חלה התאוששות בצריכה הפרטית, אך ההשקעות והצריכה הציבורית המשיכו לצמוח בקצב איטי. ברבעון הראשון צפויה צמיחה איטית, אולם, הצעדים המרחיבים אותם נקטה הממשלה צפויים להשפיע בהדרגה, וברבעון השני צפויה עלייה בקצב הצמיחה. לפי קונצנזוס האנליסטים בבלומברג הצמיחה ב-2012 צפויה לעמוד על 3.4%. ההאטה בקצב הצמיחה הביאה להתמתנות האינפלציה ולהורדת הריבית, תהליך זה צפוי להמשך גם ב-2012.
מניות בארה"ב
- מדד ה-S&P500 סיים את חודש פברואר עם עלייה נאה של 4% ומהלך עצום של 25% מאז השפל האחרון שנקבע ב-03/10/2011. העוצמה היחסית של מדדי המניות שאפיינה את שנת 2011 המשיכה גם בינואר ופברואר, כאשר מדד ה-VIX יורד לרמה של 18 נקודות, המבטא ירידה ברמת הפחד של המשקיעים.
- חלק מהעליות במדדים המובילים התרחשו בעזרת התחזקות ענפים מחזוריים עם בטא גבוהה מהשוק, כמו מניות הפיננסים, חומרי גלם, תעשייה וטכנולוגיה עם עליות מצטברות של כ- 15% מתחילת השנה.
- ענפים דפנסיביים, כמו בריאות, תשתיות ומוצרי צריכה דפנסיביים הניבו תשואות חיוביות נמוכות, וזאת לאור הירידה בשנאת הסיכון של המשקיעים. עם זאת, ענפים אלו הכו את מדדי הייחוס בשנת 2011.
מניות באירופה
- מתחילת השנה רשמו מדדי אירופה תיקון חד לירידות של 2011, כאשר נראה כי הדומיננטיות של גרמניה בניהול פתרון משבר החובות משתלמת ומובילה את מדד ה-DAX לעלייה חדה של 16% מתחילת השנה.
- מדד היורוסטוקס 50 עלה בפברואר ב-4% וסה"כ 7.5% מתחילת השנה. מדד זה הפגין ביצועי חסר מול מדדי הייחוס בשנים האחרונות והסב תשואה שלילית של 10% בממוצע ב-5 השנים האחרונות.
מניות בשווקים מתעוררים
- שנאת הסיכון של המשקיעים ב-2011 נראה שפחתה במעט לאור העליות האחרונות. אך עדיין, ניתן לראות שמכפיל הרווח החזוי ל 2012 של מדד ה- MSCI Emerging Markets עומד על 11 בלבד.
- מדדים בולטים - בחודש פברואר רשם מדד ה-MSCI Emerging Markets תשואה של 5% לצד תשואות חזקות של 7.5% במדד ה-HANG SENG ומאידך, 2.5% בלבד במדד ה-S&P Latin America 40.
האם שוקי המניות יקרים?
להלן גרף המציג את מכפילי הרווח של מדדים נבחרים בין השנים 2005-2012, ממנו ניתן לראות שמכפילי הרווח הנוכחיים נמוכים מהממוצע בפרק זמן זה ומפחיתים מהחשש ל"תמחור יתר" של מדדי המניות. עם זאת, לאור הסביבה המאקרו כלכלית המורכבת ישנו חשש כי רווחי החברות הגיעו לשיאם.
סחורות
מחירי הנפט עלו במהלך חודש פברואר באופן חד בעקבות המתיחות עם אירן. העלייה נתפסת כזמנית, ולכן טרם העיבה על השווקים, על אף העלייה הצפויה באינפלציה העולמית. עם זאת, במידה ולא יהיה שינוי חד של המגמה, אנו צפויים להיות עדים להשפעה שלילית על תחזיות הצמיחה ועל השווקים. כפי שניתן לראות בגרף, מדד מחירי הסחורות עלה מתחילת השנה באופן מתון בלבד, בעיקר בעקבות היציבות במחירי המזון.
להערכתנו, לשינוי המבני הצפוי בכלכלת סין צפויה השפעה על מחירי הסחורות, צמצום היקף ההשקעות צפוי להביא לפגיעה במחירי סחורות המיועדות להשקעה, כגון מתכות, ואילו העליה בצריכה הפרטית צפויה להביא לעליה במחירי הנפט והזהב. לפיכך, אנו מאמינים כי השקעה במדד הסחורות אינה אטרקטיבית וקיימת עדיפות לסחורות ספציפיות.
מטבעות
- אישור חבילת סיוע נוספת ליוון הביא להתחזקות היורו מול הדולר בשיעור של 1.6% במהלך חודש פברואר. עם זאת, אנו מעריכים כי בכך לא תמו הבעיות בגוש האירו, ולכן האירו צפוי להמשיך להיות תנודתי תוך פיחות מתון מול הדולר.
- במהלך חודש פברואר היין נחלש בשיעור של כ-7% מול הדולר, והגיע לשפל של 9 חודשים, בעקבות הודעה מפתיעה של הבנק המרכזי על הגדלת ההרחבה הכמותית במטרה לעודד את הייצוא היפני ולחלץ את הכלכלה היפנית ממיתון ודיפלציה. לפי ממוצע תחזיות האנליסטים בבלומברג, היין צפוי לשמור על יציבות בשנה הקרובה.
- תנועות ההון לשווקים המתפתחים תומכות בתיסוף מטבעות אלה, מנגד, העליה במחיר הנפט הביאה להחלשות המטבעות של המדינות המתפתחות, שלהן תלות גבוהה ביבוא נפט, וביניהן הודו, טיוואן ודרום קוריאה. המשך היציבות בשווקים צפוי להביא להמשך תנועות הון נכנסות לשווקים המתפתחים ולתיסוף המטבע המקומי.
אג"ח ממשלת ארה"ב
תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב שמרו על רמתן הנמוכה במהלך החודש, על אף ההתאוששות בשווקים וירידה בשנאת הסיכון. הודעת הפד כי העליה באינפלציה בעקבות עליית מחירי הנפט הינה זמנית, תומכת בתשואות הנמוכות. בנוסף, הורדות דירוג האשראי של מדינות רבות יצרו מחסור באג"ח בדירוג גבוה, מחסור זה תומך באג"ח הנחשבות כנכסים בטוחים, כמו אג"ח ממשלות ארה"ב וגרמניה.
כפי שניתן לראות בגרף, מסוף 2011 תשואת האג"ח של ממשלת ארה"ב וגרמניה ל-10 שנים נותרו ללא שינוי על אף העליה במדד המניות העולמי, בניגוד למתאם החיובי שקיים ביניהם לאורך זמן. אנו מאמינים כי המתאם החיובי בין מדדי המניות לתשואות האג"ח ימשיך להתקיים בטווח הארוך, אולם, בטווח הקצר השמירה על ריביות נמוכות לאורך זמן והחששות באשר להמשך הרגיעה בגוש האירו, תומכים בתשואות נמוכות מהממוצע ארוך הטווח.
להערכתנו, במהלך השנה צפויה עליית תשואות מתונה בחלק הארוך של העקום, ולכן האג"ח הארוכות אינן אטרקטיביות. במהלך החודש נמשכה העלייה בציפיות האינפלציה לכל אורך העקום, בעקבות העלייה במחיר הנפט. להערכתנו, התשואות הריאליות יישארו שליליות במהלך השנה הקרובה, כחלק מהמדיניות המוניטרית המרחיבה.
אג"ח ממשלתיות באירופה
- עקום תשואות האג"ח של ממשלת גרמניה השתטח בעקבות ירידת תשואת האג"ח ל-10 שנים, אג"ח אלה נתפסות כמקלט בטחון עבור המשקיעים בגוש האירו, ולכן נהנות מביקושים של משקיעים מקומיים. אולם, להערכתנו, במקרה של הידרדרות המשבר, אג"ח אלה ירשמו הפסדים בעקבות פגיעה במצבה של גרמניה לאור היותה הכלכלה הגדולה והחזקה בגוש. לפיכך, אנו מאמינים כי ההשקעה באג"ח ממשלת גרמניה כרוכה בסיכון גבוה יותר מהמגולם בשווקים כיום.
- במהלך החודש נמשכה הירידה בתשואת האג"ח של ממשלות איטליה וספרד. העובדה כי התספורת למשקיעים באג"ח ממשלת יוון עמדה על 53% והתשואות המשיכו לרדת מצביעה על התפוגגות אפקט ההדבקות.
- לראשונה, זה 8 חודשים, תשואת האג"ח הספרדי ל- 10 שנים עלתה מעל תשואת האיטלקי, בעקבות הודעת ראש הממשלה הספרדי כי הגירעון ב-2012 יהיה גבוה מהסיכום עם האיחוד האירופי, זאת בנוסף לחריגה מיעד הגירעון ב-2011. באיטליה, לעומת זאת, הגירעון ב-2011 היה נמוך מהצפוי והפתיע את השווקים לטובה. להערכתנו, לאג"ח האיטלקי עדיפות על פני הספרדי לאור הגירעונות הגבוהים בספרד, עם זאת, צמצום המרווח מעל אג"ח ממשלת גרמניה באג"ח לטווח קצר מוצה, ואילו הסיכון באג"ח הארוך הינו גבוה.
אג"ח ממשלתיות בשווקים מתפתחים
- התשואות הנמוכות בשווקים המפותחים יחד עם היציבות בשווקים והעליה בתיאבון לסיכון, תומכות בגידול בתנועות ההון לשווקים המתפתחים ובעליית מחירי האג"ח הממשלתי בשווקים אלה.
- תשואת אג"ח ממשלת טורקיה ירדה במהלך פברואר, תוך צמצום המרווח מול אג"ח ממשלת ארה"ב, בעקבות ציפיות להאטה משמעותית בכלכלה הטורקית, אשר תביא לצמצום הגירעון המסחרי הגבוה ולהורדת ריבית. בנוסף, הירידה בגירעון המסחרי הביאה לירידה בחששות באשר ליכולת הממשלה הטורקית לממן את הגירעון הגבוה ולהתחזקות הלירה הטורקית. עם זאת, מכיוון שטורקיה תלויה בהון זר, האג"ח הממשלתי והלירה חשופים לשינוי כיוון של תנועות הון פיננסיות בעקבות שינוי בשנאת הסיכון העולמית, ולכן הן מאופיינות בסיכון גבוה.
- אג"ח ממשלת רוסיה הניבו את התשואה הגבוהה ביותר מבין מדינות ה-BRIC, בעקבות ירידת התשואה והתחזקות הרובל. ירידת התשואות נובעת מהתפוגגות החששות באשר לתוצאות הבחירות ומעליית מחיר הנפט, המהווה ענף ייצוא עיקרי של רוסיה. בנוסף, מתחילת השנה חלה עלייה בהחזקות משקיעים זרים באג"ח ממשלת רוסיה בעקבות הקלות על החזקת המטבע בידי זרים. החזקות אלה צפויות להמשיך ולעלות לאור רישום האג"ח הממשלתי לסליקה במסלקת ה-Euroclear. לאור המרווח הגבוה של האג"ח הרוסי ביחס לאג"ח ממשלת ארה"ב, בהשוואה למדינות בעלות דירוג דומה (מקסיקו, למשל), ובעקבות הגידול הצפוי בהשקעות משקיעים זרים, תשואת האג"ח הרוסי צפויה להמשיך לרדת.
ישראל
הפעילות במשק ממשיכה להתרחב, אך קצב ההתרחבות מתון יותר, כפי שבא לידי ביטוי בנתוני המדד המשולב בגרף. ההאטה בקצב הפעילות נובעת מירידה בייצוא סחורות ושירותים, אשר מקזזת את העלייה בייצור התעשייתי, בפדיון הסחורות והשירותים וביבוא הסחורות.
על פי האומדן המעודכן של למ"ס, הצמיחה ברבעון האחרון של 2011 עמדה על 3.2% (במונחים שנתיים), הייצוא נסוג ב-10.7% והצריכה הפרטית ב- 0.8%. מנגד, ההשקעות בנכסים קבועים עלו ב-4.7%. בכל שנת 2011 צמח התוצר ב-4.7%, והתוצר העסקי צמח ב-5.2%, זאת לעומת צמיחה של 4.8% ו-5.8% בשנת 2010, בהתאמה. להערכתנו, התוצר צפוי לצמוח ב-2012 בשיעור של 2.8%, בהובלת גידול של 2.2% בצריכה הפרטית ו-2.5% בצריכה הציבורית.
על אף ההאטה בפעילות הכלכלית, שיעור האבטלה ירד לשפל של 5.4%, עם זאת ברבעון האחרון נרשמה ירידה במספר המועסקים במשרה מלאה.
ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 2.5% לאור העלייה בציפיות האינפלציה, אינדיקטורים מעורבים על הכלכלה המקומית, יציבות בנתוני המאקרו בעולם ואופטימיות בשווקים הפיננסיים הגלובליים. להערכתנו, הריבית צפויה לרדת בחודשים הקרובים עד לרמה של 2%, בעקבות המשך ההאטה בפעילות הכלכלית, ולאחר מכן יחל תהליך עלייה הדרגתי, כאשר בעוד שנה תעמוד הריבית על 2.5%.
אג"ח ממשלת ישראל
בסיכום חודש פברואר הניבו התשואות הצמודות תשואה עודפת על פני האג"ח השיקלי לכל אורך העקום, על רקע המדד הגבוה מהחזוי והעליות במחירי הנפט. בהתאם, כפי שניתן לראות בגרף, חלה עלייה בציפיות האינפלציה לכל אורך העקום אך העלייה בטווח הקצר היתה משמעותית יותר.
להערכתנו, קיימת עדיפות להחזקת אג"ח ארוך בכלל ואג"ח צמוד ארוך בפרט, אולם תתכן ירידת מחירים של אג"ח אלה בעקבות החרפת המצב הביטחוני. בחלק הקצר של העקום קיימת אדישות בין האפיקים.
הריבית הנמוכה, יחד עם היציבות בגוש האירו ואיתותים על שיפור האינדיקטורים הכלכליים בארה"ב, תומכים בהמשך היציבות בשווקים. הלוואות ה-ECB מרגיעות את השווקים ומספקות למדינות הפריפריה אוויר לנשימה לצורך צמצום החוב הציבורי. עם זאת, אנו מאמינים כי ההלוואות לא יביאו להתחדשות הצמיחה במדינות הגוש.
הנזילות הגבוהה והיציבות בשווקים המפותחים מביאות לעלייה בתיאבון לסיכון ולהמשך זרימת ההון למשקים המתפתחים. מחירי הנפט עלו במהלך חודש פברואר באופן חד בעקבות המתיחות עם אירן. העלייה נתפסת כזמנית ולכן טרם העיבה על השווקים, על אף העלייה הצפויה באינפלציה העולמית.
מכפילי הרווח הנוכחיים נמוכים מהממוצע ומפחיתים מהחשש ל"תמחור יתר" של מדדי המניות. עם זאת, לאור הסביבה המאקרו כלכלית המורכבת, ישנו חשש כי רווחי החברות הגיעו לשיאם. להערכתנו, במהלך השנה צפויה עליית תשואות מתונה בחלק הארוך של עקום אג"ח ממשלת ארה"ב, ולכן האג"ח הארוכות אינן אטרקטיביות. הפעילות בישראל ממשיכה להתרחב, אך קצב ההתרחבות מתון יותר, ההאטה בקצב הפעילות נובעת מירידה בייצוא סחורות ושירותים.
כדי להרוויח בשוק ההון צריך להיזהר מהסכנה הכי גדולה- המשקיע עצמו
מדוע אנו מפחדים מהחלטות השקעה? כיצד מימון התנהגותי יעזור לנו להיות משקיעים יותר טובים? מהי הטיית שנאת הפסד? כיצד תיעוד השקעה מסודר ומפורט יעזור לנו להיות משקיעים טובים יותר, ולקחת החלטות טובות יותר? מימון התנהגותי האם לפני החלטה חשובה בנושאי כספים והשקעות אתם סובלים מקצב לב מעט מוגבר? הזעת יתר? הרגשת חוסר נוחות? אם כן, אז כנראה שאתם בני אדם רגילים ולא מכונות רציונאליות קרות ומנוכרות! זה אולי מפתיע לחלקנו לגלות, אבל אנחנו לא משקיעים רציונליים לחלוטין. אנו מאוד מושפעים מהטיות פסיכולוגיות מורכבות, שגורמות לנו לעשות טעויות השקעה, לפעמים עם משמעויות מרחיקות לכת. זוכה פרס נובל לכלכלה - דניאל כהנמן, ושותפו עמוס טברסקי (שנפטר קודם לזכייה, אחרת היה זוכה גם הוא) הם האבות המייסדים של התחום. הם הוכיחו, כי באופן עקבי בני אדם מקבלים החלטות, שאינם לחלוטין הגיוניות ורציונאליות. חשוב להבין כי כולנו בני אדם, ובאופן טבעי תהליך קבלת ההחלטות שלנו מורכב ומושפע ממגוון רחב של רגשות, מאוויים ופחדים. קיצורי דרך של המוח צוות המחקר של כהנמן וטברסקי הראה כי אצל כולנו יש "היוריסטיקות"; קיצורי דרך של המוח, לקבלת החלטות מנטליות מהירות. המוח האנושי ממהר להסיק מסקנות אודות קשרים של סיבה ותוצאה, גם ממידע מאוד מוגבל. לדוגמא: אם נראה בחדשות ידיעה אודות תאונת מטוסים, ולאחר מכן יבקשו מאיתנו להעריך את ההסתברות לתאונה אווירית שכזו, רובנו ניתן להערכה עם הטיה כלפי מעלה. היינו, נסביר כי ההסתברות לתאונת מטוסים הרבה יותר גבוהה מהמציאות (או אפילו גבוהה מההערכה שלנו, מלפני החשיפה לידיעה החדשותית). הטיה זו הינה חלק מהותי מהמבנה הפסיכולוגי שלנו, והיא לרוב די מוצדקת. הסקת המסקנות המהירה שלנו (גם ממידע מוגבל), עוזרת לנו להעריך מצבים גם בסביבה דינמית ומורכבת. אם אנחנו מנסים לחצות את הכביש ושומעים רעש שדומה למכונית, הרבה יותר בטוח להניח שמכונית מגיעה מעבר לעיקול, ולכן לא לחצות כרגע. זוהי דוגמא טובה להיוריסטיקה קלאסית, שממש מצילה חיים. אם נבין כיצד ומדוע אנו פועלים לעיתים בצורה לא רציונאלית, נוכל לבצע פעולות מניעה שישפרו את תהליך קבלת ההחלטות שלנו. כנראה שלא נוכל למנוע לחלוטין את ההשפעות הפסיכולוגיות, אבל נוכל להיטיב את החלטות ההשקעה שלנו ולהימנע משגיאות מוכרות ונפוצות. שנאת הפסד אחת ההטיות המרכזיות שקשורות מאוד להחלטות השקעה, הינה הטיית שנאת הפסד (Loss Aversion Bias). במסגרת הטיה זו נמצא כי הסבל כתוצאה מהפסד של 100 שקלים, עולה בהרבה על ההנאה מרווח של 100 שקלים. נדגים את ההטיה הזאת בעזרת הימור פשוט: נטיל מטבע רגיל, עם 50% סיכוי לרווח של 300 שקל ו- 50% סיכוי להפסד של 100 שקל. מבחינה רציונאלית והגיונית אנו אמורים מאוד לשמוח על ההימור ולבקש להשתתף בו כמה שיותר. ואולם, רוב בני האדם יעדיפו שלא להשתתף בהימור או להשתתף בצורה מאוד מוגבלת. שנאת הפסד גורמת לנו לייחס חשיבות יתר לסטטוס קוו הנוכחי, ונותן משקל מאוד גבוה לכל חריגה כלפי מטה, ביחס לחריגה זהה כלפי מעלה. שערו בנפשכם שני משקיעים שונים: הראשון, מחזיק במניה של חברה א' ושוקל למכור אותה ולהשקיע בחברה ב'. לבסוף הוא מחליט שלא לעבור לחברה ב' וכתוצאה הוא מגלה שאילו היה עובר היה מרוויח 1,000 שקל יותר. לעומתו, המשקיעה השנייה החזיקה במניה של חברה ב' וקיבלה החלטה למכור אותו ולעבור לחברה א'. כתוצאה, היא מגלה כי אם לא הייתה עוברת למניה א' הייתה מרוויחה 1,000 שקל יותר. מי משני המשקיעים מרגיש/ה יותר חרטה? מעל 90% מהנשאלים ענו כי המשקיעה, שמכרה בפועל את מניה ב', מרגישה הרבה יותר חרטה! זאת למרות ששני המשקיעים הגיעו לבסוף בדיוק לאותה תוצאה פיננסית ולאותו הרכב מניות. נראה כי אנשים חווים הרבה יותר חרטה כאשר הם מבצעים פעולה ממשית שמובילה להפסד, מאשר למצב של המשקיע הראשון הפאסיבי, שבפועל לא עשה כל שינוי בתיק ההשקעות שלו. נוכל אפילו לומר כי זו אולי הסיבה מדוע אנשים רבים נאבקים ולבסוף נמנעים מביצוע כל פעולת השקעה בשוק ההון. הטית הפסד גורמת להם להישאר פאסיביים ולהשאיר את כספם בפיקדונות בנקאיים חסרי ריבית. כאמור, אנחנו לא רובוטים מושלמים שמקבלים החלטות הגיוניות ורציונאליות לחלוטין. אותם אנשים שחושבים שהם מחשבים אנושיים, עובדים רק על עצמם - ומוכיחים הטיה קוגניטיבית אחרת (שלרוב מופיעה בעיקר אצל פוליטיקאים מקצועיים). החתונה הקתולית הטית שנאת הפסד גורמת למשקיעים מנוסים לקבל החלטות גרועות ומופסדות. הדוגמא הקלאסית לכך היא כאשר משקיעים רוכשים נכס פיננסי מסוים (כמו מניה של חברה מוצלחת וטובה). במקרים רבים, החברה אינה מוצלחת וההשקעה חווה ירידות שערים מתמשכות לאורך זמן. ההשקעה יוצרת הפסד תיאורטי שרק הולך וגדל, אבל המשקיעים לא מוכנים להכיר בטעות שלהם. מבחינה פסיכולוגית הם נמצאים במין חתונה קתולית עם הפוזיציה של ההשקעה. במקום למכור את המניה ולצמצם את ההפסד, הם נוקטים באסטרטגיה ממשית של "שב ואל תעשה". הם מסרבים לקבל החלטה אקטיבית למכור את מניות החברה, ונאחזים בדמיונות וסיפורי מעשיות על כך שמניית החברה תתאושש במהרה ותעלה מעלה מעלה. הם יוצרים מערכת מורכבת של הצדקות והסברים מדוע זו השקעה טובה ומדוע צריך אורך רוח וסבלנות. הם פוחדים מביצוע המכירה של ההשקעה הכושלת, כי המכירה תקבע את ההפסד בצורה מוחלטת. עד המכירה - ההפסד הוא הפסד הון שטרם מומש. לאחר המכירה - הם צפויים להרגיש את מלוא ההשפעה הפסיכולוגית השלילית של הפסד בפועל. כמו בדוגמא הקודמת, הטית שנאת הפסד מובילה לעיתים להתנהגות פאסיבית והרסנית. אז כיצד ניתן למזער את ההשפעה של הטית שנאת הפסד? מהם הכלים הבסיסיים הנדרשים, על מנת להימנע ככל שניתן מהחלטות השקעה לא הגיוניות? תיעוד השקעה אחד הכלים הבסיסיים והפשוטים למימוש בכל החלטת השקעה הינה הפעולה של תיעוד. בתהליך קבלת החלטת השקעה, עוד לפני שהשקענו בפועל, ראוי לשים על הכתב (במחברת פיזית או בקובץ על גבי מחשב) את מערכת הנימוקים והנסיבות שהובילו אותנו להשקעה זו. לדוגמא: אם החלטנו להשקיע בחברה מסוימת, נתחיל ברישום מפורט של ההסברים וההצדקות שהובילו אותנו להחלטה זו. אולי ביצענו ניתוח מהותי לדוחות הכספיים והגענו למסקנה שהחברה צפויה להמשך מגמת הרווחיות שהציגה. ייתכן והמגמה הכללית של הענף הינו מאוד חיובי, כתוצאה משינוי רגולטורי צפוי. כל סיבה והסבר שהובילו אותנו להחלטת ההשקעה ראוי שתירשם בצורה ברורה וישירה. בשלב זה, חלקכם אולי שואלים: למה לרשום? אני זוכר הכול. למה להעלות על הכתב? התשובה הינה שלנימוקים, הסברים, והחלטות ששמורים רק בראש שלנו יש גמישות רבה. אנו נוטים לזכור בסלקטיביות רבה את הדברים, ויש לנו פחות מחויבות להם (בוודאי לאחר זמן). הגמישות הרבה שלנו היא יתרון מובנה שלנו כבני אנוש, אבל במקרה הזה היא פוגעת בתהליך קבלת החלטות השקעה שקולה ומסודרת. Stop Loss במסגרת תיעוד ההשקעה, ורישום שלל הנימוקים וההסברים, ראוי לכלול גם רישום מדויק של רמת ההפסד המקסימאלי שאנו נכונים לסבול בהשקעה זו. היינו, עוד לפני שהשקענו בפועל אנו מקבלים החלטה שקולה ומסודרת אודות הסכום הכספי הממשי, שאם נפסיד אותו בפועל נשתכנע שטעינו וראוי למכור את המניה. ההחלטה אודות סכום ה- Stop Loss דורש בחינה של נייר הערך, ההיסטוריה שלו והנחות מאקרו כלכליות אחרות. הכי חשוב לרשום בצורה מפורשת וחדה את סכום ה- Stop Loss. Take Profit במקביל, ראוי גם לרשום הערכה שקולה לסכום הרווח הצפוי מהשקעה זו. באיזה רמת רווחיות נקבל החלטה למכור לחלוטין או לצמצם את ההשקעה. היינו, באילו תנאים נשתכנע שההשקעה הינה מוצלחת וכי ראוי כעת לעבור להשקעה הבאה. אנו לא מניחים כי החברה תצליח בכל תנאי ובכל מצב, ולכן ראוי לנסות ולחזות מתווה רווחיות התואם למערכת הנימוקים וההסברים שלנו. זו החלטה קצת יותר מורכבת מהקודמת, אבל היא חשובה ובעלת ערך. השקעה דינמית תיעוד ההשקעה; ההסברים, הנימוקים, ההפסד המרבי (Stop Loss), הרווח הצפוי (Take Profit) – נראים לעיתים קצת קשיחים מדי לעולם ההשקעות. הסיבה נעוצה בכך שרבים וטובים לא יודעים כיצד לנצל בצורה מיטבית את מסמך תיעוד ההשקעה. תיעוד ההשקעה צריך להיות הבסיס לכל החלטה שמקבלים אודות ההשקעה. מומלץ לבחון את ההשקעה אחת לרבעון או אפילו בתדירות נמוכה יותר, ולראות האם אותם נימוקים והסברים שרשמנו עדיין מתקיימים? האם הגענו לרמות הרווח או ההפסד שרשמנו? אם ההשקעה כבר נמצאת ב- Stop Loss ראוי למכור ומהר, למרות הנטייה הפסיכולוגית שלנו להימנע מכך. לעומת זאת, אם חל שינוי באותם הנחות עבודה שרשמנו בנימוקים ובהסברים להשקעה, אז הגיע הזמן "לחשב מסלול מחדש" ולבחון האם ההשקעה עדיין מוצדקת. כל שינוי מהותי בהנחות היסוד של ההשקעה, דורשת בחינה חוזרת ומלאה; אם היינו נדרשים לכך, האם היינו נכנסים כעת להשקעה זו? אם התשובה היא לא – אז בוודאי שראוי למכור ובמהירות. למה לא? קל להצדיק כל השקעה שאנו משוכנעים שתצליח. ולכן ישנה חשיבות רבה לנסות ולחפש באופן יזום ומפורש את אותם הסיבות והנימוקים שמובילים למסקנה ההפוכה מזו שקיבלנו. לחפש את הסיבות וההסברים מדוע לא לבצע את ההשקעה. זה ממש לא קל, כי רובנו נוטים להתעלם ממצאים שסותרים החלטות שכבר קיבלנו. אבל הבחינה האמיתית והשלמה, כוללת התייחסות גם לעובדות שלא ממש תומכות במסקנות שלנו אודות ההשקעה. גם את ההסברים והנימוקים ההופכיים להחלטות ההשקעה - ראוי לצרף לתיעוד ההשקעה. בחינה לאחור, תגלה האם צדקנו כשהחלטנו שלא לתת להם משקל ממשי בהחלטה שלנו. כך נוכל להיכנס לתהליך של שיפור מתמיד, והטבה של החלטות ההשקעה העתידיות שלנו. כולנו בני אדם, וכולנו מושפעים מהמורכבות הפסיכולוגית האנושית. כל החלטת השקעה, דורשת התמודדות ממשית עם ההטיות הקוגניטיביות הטבעיות שלנו. כלי יעיל ופשוט הינו תיעוד השקעה שכולל רישום של העובדות, המגמות והנחות היסוד שבבסיס החלטת ההשקעה שלנו. כמו כן, ראוי לרשום בצורה מפורשת את רמות ההפסד (והרווח) שבהם נשתכנע שראוי לצאת מההשקעה. בנוסף, חשו במאוד לכלול בתיעוד ההשקעה גם את ההסברים והנימוקים ההופכיים שאינם תומכים בהחלטת ההשקעה. תיעוד השקעה טוב ובחינה מרווחת (אחת לתקופה, ולא בכל שבוע) יכולה להיות כלי מרכזי בניתוח, הבנה ושיפור תהליך החלטות ההשקעה שלנו. הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
