בריטניה אנגליה לונדון
צילום: jcstudio, Freepik

ירידה של 0.5% בחודש אחד - האינפלציה בבריטניה ירדה לשפל של 3 שנים

האינפלציה באי הבריטי בפסטמבר עמדה על 1.7% לעומת 2.2% באוגוסט ולעומת צפי הכלכלנים שהיה לאינפלציה של 1.9%; מה הגורמים העיקריים לירידות המחירים?
רוי שיינמן |

הכלכלה הבריטית חוותה טלטלות רבות בשנים האחרונות לצד מגפת הקורונה והברקזיט, אך בחודשים האחרונים נראה שהאינפלציה בשליטה והמחירים יורדים בעקביות. בחודש יוני האינפלציה הגיעה לראשונה מזה 3 שנים ליעד הבנק המרכזי של 2%, ולפי פרסום נתוני המדד האחרונים בחודש ספטמבר היא ירדה ל-1.7% - הרמה הנמוכה ביותר ב-3 השנים האחרונות.

הירידה באינפלציה נבעה בעיקר מירידה בעלויות הדלק והטיסות, אך עדיין ישנם אתגרים כלכליים משמעותיים הנובעים מהברקזיט ומהשפעות הסכסוך העולמי, והכלכלנים חלוקים בדעותיהם לגבי האפשרות להורדות ריבית נוספות של הבנק המרכזי בחודשים הקרובים.

האינפלציה בבריטניה הגיעה לשיא של 11.1% בסוף 2022 כתוצאה ממספר גורמים שונים כמו מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה והברקזיט, וממשלת בריטניה נקטה במספר צעדים שהובילו לירידה החדה באינפלציה.

לונדון; קרדיט: Pixabay

לונדון; קרדיט: Pixabay

 

צעדים להורדת האינפלציה

הבנק המרכזי הבריטי הגיב לעליית האינפלציה בעיקר באמצעות העלאת שיעורי הריבית במטרה לצמצם את הביקוש במשק ולהאט את קצב עליית המחירים. בשנה האחרונה, הריבית הבסיסית עלתה לכ-5.25%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008.

עם זאת, בעקבות ההתייצבות באינפלציה, הבנק התחיל להוריד את שיעורי הריבית בהדרגה, כאשר האחרונה שבהן הייתה ל-5%, עם ציפיות להורדה נוספת בחודשים הקרובים. הירידה בשיעורי הריבית צפויה להקל על בעלי משכנתאות ולמתן את הלחצים הכלכליים על הציבור הרחב, אך עשויה לפגוע בחוסכים שנהנו מריביות גבוהות יותר בתקופה האחרונה.

 

מה הביא לעלייה באינפלציה בבריטניה בשנים האחרונות?

האינפלציה בבריטניה כאמור הגיעה לשיא בסוף שנת 2022 כאשר היא עלתה לשיעור שנתי של 11.1%. העליות נבעו בין היתר ממגפת הקורונה שגרמה לבעיות בשרשראות האספקה ולעליות מחירי השינוע, המלחמה באוקראינה שגרמה לעליות מחירים של סחורות חקלאיות מסוימות ושל מחירי הגז בעקבות סגירת ברז הגז הרוסי, וגם הברקזיט השפיע על הכלכלה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הברקזיט גרם להעלאת עלויות הייבוא עבור בריטניה, מאחר שהמדינה איבדה את הגישה החופשית לשוקי האיחוד האירופי. מעבר לכך, היו פגיעות בשרשראות האספקה הבינלאומיות בעקבות מכסים חדשים, רגולציות וירידה בזרימת הסחורות והעובדים ממדינות האיחוד. כל אלה הובילו לעליית מחירים רחבה במגוון תחומים, כולל מזון, חומרי גלם ושירותים חיוניים.

כמו כן, היחלשות הפאונד הבריטי לאחר הברקזיט הגדילה את העלויות של מוצרים מיובאים, מה שהוסיף ללחצים האינפלציוניים. עסקים רבים בבריטניה נאלצו לספוג את עליית המחירים או להעביר אותם לצרכנים, מה שהוביל להמשך עליית המחירים בשוק המקומי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.