בריטניה אנגליה לונדון
צילום: jcstudio, Freepik

ירידה של 0.5% בחודש אחד - האינפלציה בבריטניה ירדה לשפל של 3 שנים

האינפלציה באי הבריטי בפסטמבר עמדה על 1.7% לעומת 2.2% באוגוסט ולעומת צפי הכלכלנים שהיה לאינפלציה של 1.9%; מה הגורמים העיקריים לירידות המחירים?
רוי שיינמן |

הכלכלה הבריטית חוותה טלטלות רבות בשנים האחרונות לצד מגפת הקורונה והברקזיט, אך בחודשים האחרונים נראה שהאינפלציה בשליטה והמחירים יורדים בעקביות. בחודש יוני האינפלציה הגיעה לראשונה מזה 3 שנים ליעד הבנק המרכזי של 2%, ולפי פרסום נתוני המדד האחרונים בחודש ספטמבר היא ירדה ל-1.7% - הרמה הנמוכה ביותר ב-3 השנים האחרונות.

הירידה באינפלציה נבעה בעיקר מירידה בעלויות הדלק והטיסות, אך עדיין ישנם אתגרים כלכליים משמעותיים הנובעים מהברקזיט ומהשפעות הסכסוך העולמי, והכלכלנים חלוקים בדעותיהם לגבי האפשרות להורדות ריבית נוספות של הבנק המרכזי בחודשים הקרובים.

האינפלציה בבריטניה הגיעה לשיא של 11.1% בסוף 2022 כתוצאה ממספר גורמים שונים כמו מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה והברקזיט, וממשלת בריטניה נקטה במספר צעדים שהובילו לירידה החדה באינפלציה.

לונדון; קרדיט: Pixabay

לונדון; קרדיט: Pixabay

 

צעדים להורדת האינפלציה

הבנק המרכזי הבריטי הגיב לעליית האינפלציה בעיקר באמצעות העלאת שיעורי הריבית במטרה לצמצם את הביקוש במשק ולהאט את קצב עליית המחירים. בשנה האחרונה, הריבית הבסיסית עלתה לכ-5.25%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008.

עם זאת, בעקבות ההתייצבות באינפלציה, הבנק התחיל להוריד את שיעורי הריבית בהדרגה, כאשר האחרונה שבהן הייתה ל-5%, עם ציפיות להורדה נוספת בחודשים הקרובים. הירידה בשיעורי הריבית צפויה להקל על בעלי משכנתאות ולמתן את הלחצים הכלכליים על הציבור הרחב, אך עשויה לפגוע בחוסכים שנהנו מריביות גבוהות יותר בתקופה האחרונה.

 

מה הביא לעלייה באינפלציה בבריטניה בשנים האחרונות?

האינפלציה בבריטניה כאמור הגיעה לשיא בסוף שנת 2022 כאשר היא עלתה לשיעור שנתי של 11.1%. העליות נבעו בין היתר ממגפת הקורונה שגרמה לבעיות בשרשראות האספקה ולעליות מחירי השינוע, המלחמה באוקראינה שגרמה לעליות מחירים של סחורות חקלאיות מסוימות ושל מחירי הגז בעקבות סגירת ברז הגז הרוסי, וגם הברקזיט השפיע על הכלכלה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הברקזיט גרם להעלאת עלויות הייבוא עבור בריטניה, מאחר שהמדינה איבדה את הגישה החופשית לשוקי האיחוד האירופי. מעבר לכך, היו פגיעות בשרשראות האספקה הבינלאומיות בעקבות מכסים חדשים, רגולציות וירידה בזרימת הסחורות והעובדים ממדינות האיחוד. כל אלה הובילו לעליית מחירים רחבה במגוון תחומים, כולל מזון, חומרי גלם ושירותים חיוניים.

כמו כן, היחלשות הפאונד הבריטי לאחר הברקזיט הגדילה את העלויות של מוצרים מיובאים, מה שהוסיף ללחצים האינפלציוניים. עסקים רבים בבריטניה נאלצו לספוג את עליית המחירים או להעביר אותם לצרכנים, מה שהוביל להמשך עליית המחירים בשוק המקומי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.