ירידה של 0.5% בחודש אחד - האינפלציה בבריטניה ירדה לשפל של 3 שנים
הכלכלה הבריטית חוותה טלטלות רבות בשנים האחרונות לצד מגפת הקורונה והברקזיט, אך בחודשים האחרונים נראה שהאינפלציה בשליטה והמחירים יורדים בעקביות. בחודש יוני האינפלציה הגיעה לראשונה מזה 3 שנים ליעד הבנק המרכזי של 2%, ולפי פרסום נתוני המדד האחרונים בחודש ספטמבר היא ירדה ל-1.7% - הרמה הנמוכה ביותר ב-3 השנים האחרונות.
הירידה באינפלציה נבעה בעיקר מירידה בעלויות הדלק והטיסות, אך עדיין ישנם אתגרים כלכליים משמעותיים הנובעים מהברקזיט ומהשפעות הסכסוך העולמי, והכלכלנים חלוקים בדעותיהם לגבי האפשרות להורדות ריבית נוספות של הבנק המרכזי בחודשים הקרובים.
האינפלציה בבריטניה הגיעה לשיא של 11.1% בסוף 2022 כתוצאה ממספר גורמים שונים כמו מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה והברקזיט, וממשלת בריטניה נקטה במספר צעדים שהובילו לירידה החדה באינפלציה.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לונדון; קרדיט: Pixabay
צעדים להורדת האינפלציה
הבנק המרכזי הבריטי הגיב לעליית האינפלציה בעיקר באמצעות העלאת שיעורי הריבית במטרה לצמצם את הביקוש במשק ולהאט את קצב עליית המחירים. בשנה האחרונה, הריבית הבסיסית עלתה לכ-5.25%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008.
עם זאת, בעקבות ההתייצבות באינפלציה, הבנק התחיל להוריד את שיעורי הריבית בהדרגה, כאשר האחרונה שבהן הייתה ל-5%, עם ציפיות להורדה נוספת בחודשים הקרובים. הירידה בשיעורי הריבית צפויה להקל על בעלי משכנתאות ולמתן את הלחצים הכלכליים על הציבור הרחב, אך עשויה לפגוע בחוסכים שנהנו מריביות גבוהות יותר בתקופה האחרונה.
מה הביא לעלייה באינפלציה בבריטניה בשנים האחרונות?
האינפלציה בבריטניה כאמור הגיעה לשיא בסוף שנת 2022 כאשר היא עלתה לשיעור שנתי של 11.1%. העליות נבעו בין היתר ממגפת הקורונה שגרמה לבעיות בשרשראות האספקה ולעליות מחירי השינוע, המלחמה באוקראינה שגרמה לעליות מחירים של סחורות חקלאיות מסוימות ושל מחירי הגז בעקבות סגירת ברז הגז הרוסי, וגם הברקזיט השפיע על הכלכלה.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
הברקזיט גרם להעלאת עלויות הייבוא עבור בריטניה, מאחר שהמדינה איבדה את הגישה החופשית לשוקי האיחוד האירופי. מעבר לכך, היו פגיעות בשרשראות האספקה הבינלאומיות בעקבות מכסים חדשים, רגולציות וירידה בזרימת הסחורות והעובדים ממדינות האיחוד. כל אלה הובילו לעליית מחירים רחבה במגוון תחומים, כולל מזון, חומרי גלם ושירותים חיוניים.
כמו כן, היחלשות הפאונד הבריטי לאחר הברקזיט הגדילה את העלויות של מוצרים מיובאים, מה שהוסיף ללחצים האינפלציוניים. עסקים רבים בבריטניה נאלצו לספוג את עליית המחירים או להעביר אותם לצרכנים, מה שהוביל להמשך עליית המחירים בשוק המקומי.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
