וורן באפט
צילום: וורן באפט אתר

ברקשייר של באפט - הפסד של 12.8 מיליארד דולר - בגלל אפל

רוי שיינמן | (4)

ברקשייר האת'ווי של וורן באפט מדווחת על רווח תפעולי של 10.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי כשהיקף המזומנים עלה ל-157 מיליארד דולר בזכות הריבית הגבוהה והשקעה באג"ח ממשלתיות. אלא שההפסדים בהחזקה במניות הסחירות, בעיקר אפל, הביאו אותה להפסד בשורה התחתונה של 12.8 מיליארד דולר.   

ברקשייר השלימה רכישה של מניותיה בהיקף של 1.1 מיליארד דולר ברבעון  השלישי  - קצב נמוך לעומת הרבעונים הקודמים. בסה"כ רכשה בשלושה רבעונים מניות ב-7 מיליארד דולר.

 

שווי השוק של ברקשייר הגיע לפני כשלושה שבועות לשיא של 800 מיליארד דולר כשכעת הוא קרוב לשיא עם 760 מיליארד דולר. הסיבה לירידה היא בעיקר הירידה במניית אפל שאחראית על מחצית מההשקעות הסחירות שלה ואיבדה שווי של כ-20 מיליארד דולר ברבעון השלישי (כשמאז הוסיפה עוד הפסד של כ-4 מיליארד דולר). סה"כ ההפסד בהחזקות הסחירות הסתכם ברבעון השלישי ב-24 מיליארד דולר. שווי ההחזקות הסחירות עומד על כ-330 מיליארד דולר.

בהחזקות הלא סחירות שמוערכות בכ-260 מיליארד דולר סיפקו חברת הביטוח, גייקו, תוצאות טובות ברבעון השלישי - רווח של 1.1 מיליארד דולר, אך חברת הרכבות אכזבה עם ירידה משמעותית ברווח.  

וורן באפט - המניה קרוב לשיא

וורן באפט - המניה של ברקשייר קרובה לשיא

ברקשייר מחזיקה בשורה של החזקות סחירות בתחומי הביטוח, הרכבות, האנרגיה הסולארית ועוד (לצד חברות לא סחירות כמו אפל, קוקה קולה ונוספות). החברות הסחירות נמדדות על פי שווי השוק שלהן ולכן הן תנודתיות ומשפיעות על הרווחים מדי רבעון למעלה ולמטה בהתאם לוול סטריט. אבל הרווח התפעולי מהחברות הלא נסחרות בעלייה על פני זמן. באפט מרבה להדגיש ובצדק שחשוב יותר לנתח את הרווח התפעולי של החברות הפרטיות.

 

אפל - ההחזקה הגדולה

שווי השוק של ברקשייר כ-760 מיליארד דולר והחזקה באפל מסתכמת בכ-155 מיליארד דולר - מעל 20% משוויה של ברקשייר מיוחס לאפל. המניה של אפל ירדה ב-12% ברבעון השלישי, מה שהניב לברקשייר, שמחזיקה ביותר מ-900 מיליון מניות של אפל, הפסד על הנייר של בערך 20 מיליארד דולר. ההפסד נמשך כשלאחרונה פרסמה דוחות אפל דוחות מעורבים וירדה מאז בכ-3%.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

כללי ההשקעות של וורן באפט

1. "חוק מספר 1 בהשקעות"  - "לעולם, אל תפסידו כסף, לעולם. חוק מספר 2 – לעולם, אל תשכחו את חוק מספר 1". כן, זה בעיקר מצחיק, אבל חכו לשאר הכללים.

2. ריבית דריבית - התשואה שמייצרים בשנה הראשונה מניבה תשואה בשנה השנייה; התשואה בשנה הראשונה והשנייה מניבה בעצמה תשואה בשנה השלישית. העיקרון הזה מחביא עיקרון נוסף – סבלנות. כדי להרוויח הרבה צריך התמדה וסבלנות. זה לא מגיע בשנה ולא בשנתיים, אלא על פני כמה שנים טובות.

 

3. ניתוח פונדמנטלי - ניתוח החברה על תוצאותיה הכספיות. לא להיכנס לטרנדים ולהייפ, אלא להסתמך על איכות העסק.

ל-10 כללי ההשקעה של וורן באפט

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חוק 4 לרכוש חברות שמשלמות דיבידנד קבוע! (ל"ת)
    05/11/2023 08:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הכלל החדש 04/11/2023 21:04
    הגב לתגובה זו
    צדקתי ש"לא לרדוף אחר השוק" עד שעשיתי זאת בעצמי ובגדול
  • 2.
    הכלל החדש 04/11/2023 21:03
    הגב לתגובה זו
    העולם משתנה ואני לא כל כך
  • 1.
    ל 04/11/2023 21:02
    הגב לתגובה זו
    אנשים הורישו תיקי מנייות,היום זה כבר לא כ"כ בטוח ומשתלם,אולי כן ואולי לא
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

משקיעה (גרוק)משקיעה (גרוק)

זינוק של 250% לצ'ק קאפ הישראלית - נכנסת לתחום ה-AI

תמיר חכמוף |

חברת צ׳ק-קאפ Check-Cap 184.22%  , שפיתחה בעבר קפסולת הדמיה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ונחשבת כיום לשלד בורסאי, דיווחה על חתימה על הסכם מיזוג סופי עם חברת הבינה המלאכותית MBody AI. ההודעה הזניקה את המניה בכ-250% במסחר בוול סטריט. ככה זה היום, כל מה "שמריח" AI מקבל ביקושים, גם בלי בדיקה יסודית.  בסוף, כולם יודעים - זה ייגמר בבכי, אבל בינתיים יש מניות שעושות מאות אחוזים, עד לנפילה. 

צ'ק אפ ניסתה להתמזג עם פעילויות אחרות בשנה האחרונה אבל כל פעם מחדש המיזוג נכשל.  עד שזה לא קורה, זה לא קורה, וזה עוד סיכון שעל הסוחרים היום לקחת בחשבון.  

על פי ההסכם, אם המיזוג יאושר באסיפת בעלי המניות שתתקיים ב-17 באוקטובר, בעלי המניות של MBody AI יחזיקו כ-90% מהחברה הממוזגת, שתיקרא MBody AI Ltd, בעוד בעלי המניות הנוכחיים של צ׳ק-קאפ ידוללו לכ-10% בלבד, דילול כמעט מלא. במקביל, הצדדים עשויים לתכנן גיוס הון בהנפקה, שנועד לסייע לעמידה בדרישת ההון העצמי המינימלי של נאסד״ק (2.5 מיליון דולר), לאחר שצ׳ק-קאפ קיבלה לאחרונה מכתב אי-עמידה מהבורסה.

צ׳ק-קאפ הוקמה בישראל, עם פעילות סביב המכשיר הרפואי C-Scan, קפסולה שמיועדת לאבחון תוך גופני. היא נחשבה להולכת בדרכה של גיוון אימג'ינג שפיתחה גלולה שנלקחת בבליעה ומצלמת את המעי הגס. צ'ק קאפ פיתחה אפילו גלולה קטנה יותר, אלא שהיא לא הגיעה לכדי מוצר ואחרי הפסדים מצטברים של מאות רבות של מיליוני דולרים, היא סגרה את הפעילות והפכה לשלד בורסאי. 

ב-2023 החברה הודיעה רשמית שהיא עוצרת את הניסוי הקליני המתוכנן, לאחר שתוצאות הביניים לא עמדו ביעדי האפקטיביות. יחד עם זה היא קיצצה כ-90% מכוח האדם ופתחה ב״בחינת חלופות אסטרטגיות״, כלומר חיפשה דרך לשנות כיוון, להימכר או להתמזג . מאז אותה החלטה, אין פעילות מסחרית או פיתוח משמעותיים שדווחו לציבור, והחברה מתפקדת בפועל כ״שלד״ עם קניין רוחני וציוד שנותרו אצלה. גם בהודעה הנוכחית על המיזוג עם MBody AI צוין במפורש כי הפעילות ההיסטורית של צ׳ק-קאפ תישמר כ״נכסים״ בתוך החברה הממוזגת, כלומר לא כתחום עיקרי אלא כנספח.