מעבדה ניסוי מבחנה ביומד
צילום: Istock

סקטור מניות הביוטכנולוגיה – האם נראה התאוששות עוד השנה?

חלק מהמניות בסקטור נפלו ב-50%-70% רק השנה, אך מנגד אתם מכירים בוודאי יוצאות הדופן שזינקו ב-300%. המדדים על הסקטור עדיין בתשואה שלילית מתחילת השנה, כאשר מנגד הבורסות דווקא רושמות שיאים חדשים - אבל מהם הסימנים לכך שאפשר להיות אופטימיים?
יואב בורגן |

שוק ההון האמריקני ממשיך להיות רווי במניות של חברות ביוטכנולוגיה אשר איבדו השנה יותר ממחצית משוויין. הרשימה הארוכה של מניות כוללת חברות מוכרות וידועות כמו ACADIA PHARMACEUTICALS (ACAD :סימול)  אשר התכווצה כבר ב-70% (!);  BLUEBIRD BIO INC COMMON STOCK  (סימול: BLUE), שאיבדה 58% מערכה; ו- SAREPTA THERAPEUTICS INC COMMON STOCK (סימול: SRPT) אשר ירדה ב-52%.

 

כאבם של משקיעי הביוטק הוא אולי עובדה מפתיעה, בהינתן הזינוק המדהים במניותיהן של יצרניות חיסוני הקורונה מודרנה  MODERNA וביונטק BIONTECH SE ADR , כ-300% (!) מתחילת השנה. אך הזינוק הזה אינו הכלל אלא היוצא מן הכלל: תעודת הסל הפופולרית XBI, אשר מחקה את מדד ה-S&P Biotechnology Select Industry Index, מציגה כעת תשואה שלילית של 7% מתחילת השנה, כאשר מדד ה-NASDAQ Composite עלה 17% וה-S&P 500 עם תשואה חזקה של 19%. תעודת סל אחרת בתחום הביוטק, ה-IBB, היא אמנם בעלת תשואה חיובית של 12% מתחילת השנה, אך מדובר בתעודת משוקללת שווי שוק, כלומר נותנת משקל יחסי גבוה יותר לחברות הביוטכנולוגיה הגדולות, ולכן מודרנה וביונטק לבדן מהוות כ-15% מה-IBB, כלומר תרמו כבר מעל 10% מן התשואה השנה.

 

בתחילת השנה הדברים נראו אחרת לחלוטין: שנת 2021 נפתחה עבור משקיעי הביוטק עם אופטימיות רבה, תקוות גבוהות, וציפיות להמשך אם לא להתעצמות המגמות של השנה הקודמת. תעודת ה-XBI הרי הציגה ב-2020 תשואה שנתית של 51%, ועם פתיחת השנה החדשה נראה היה כי גם שנת 2021 הולכת בדרך קודמתה - ה-XBI המשיך לטפס, בקורלציה ובבטא גבוהה ל-NASDAQ, ועלה 24% נוספים לרמת שיא בתחילת חודש פברואר. אך מאז הכול התהפך: בעוד שמדדי ה-S&P500 והדאו ג'ונס, עולים למעשה ברציפות, ואילו ה-NASDAQ הצליח כבר להתאושש יפה מהירידות של חודש פברואר, בתחום הביוטק המצב נותר בכי רע.

 

ישנם מספר הסברים אפשריים לחולשה הגדולה של ענף הביוטכנולוגיה מתחילת פברואר השנה:

ההסבר האפשרי הראשון הוא אינטואיטיבי – לאחר הראלי של שנת 2020, הסקטור התחמם מדי ופשוט הקדים את עצמו לקראת שלהי אשתקד, והשנה הוא מתקן.

 

הסבר שני, פונדמנטליסטי יותר, הינו האיתותים המתקבלים בארה"ב – מתחילת השנה מלווה אותנו תחושה לפיה הממשל החדש בוושינגטון, יחד עם הרגולטורים האמריקניים הנוכחיים, "סימנו" את תעשיית הביוטכנולוגיה, ומאיימים עליה ע"י התנהלותם החדשה בפיקוח הדוק יותר וברמות גבוהות של סיכון ואי-וודאות.

 

אין ספק, כי גורם מרכזי, אם לא הגורם המרכזי, בבסיס החששות הגדולים והסנטימנט השלילי במגזר הביוטק, הוא התנהלות ה-FDA בארה"ב בכל הקשור לאישור תרופות אינובטיביות חדשות, לחם חוקן של חברות הפארמה והביוטק. חוסר הוודאות הזו מכיוון ה-FDA מתחזק על רקע היעדר מינוי קבוע לראשות ה-FDA מאז תחילת כהונתו של הנשיא ביידן (ג'אנט וודקוק היא רק מינוי בפועל). דווקא אישור ה-FDA לתרופת האלצהיימר של חברת ביוג'ן בחודש יוני האחרון, מה שהיה אמור להיות אירוע מכונן ומגה-חיובי בתעשיית הביוטכנולוגיה, זוכה מאז לביקורת מקצועית, ציבורית ופוליטית רחבה, ורק מעלה שאלות ותהיות נוספות לגבי הכיוון העתידי של ה-FDA.

 

בנוסף ל-FDA, ישנן גם האינדיקציות השליליות מצד רשות הסחר הפדרלית בארה"ב, ה-FTC, על גישה חדשה ונוקשה יותר בכל הקשור לאישור מיזוגים ורכישות (M&A) בתעשיות הפארמה והביוטכנולוגיה. לכך צריך להוסיף את העובדה כי לאחר שנה עמוסה כמו 2020, ישנה האטה השנה בפעילות ה- M&Aבסקטור הביוטכנולוגיה. מאחר והפוטנציאל ל- M&Aמהווה מאז ומתמיד, וביתר שאת בשנים האחרונות, קטילזטור אדיר להצפת ערך ולסנטימנט מנייתי חיובי בתחום הביוטק, בעיקר עבור חברות קטנות ובינוניות, הרי שההאטה והאיתותים מכיוון ה-FDA בהחלט מעיבים על סנטימנט זה.

 

עילה נוספת לחולשת הביוטק היא זרם ההנפקות הראשוניות לציבור (IPOs) במהלך השנה החולפת – נראה כי הכמות הנכבדת של ההנפקות משכה משאבים רבים של משקיעי ביוטק, ובכך דווקא פגעה בנזילותו של השוק המשני והתחום בכללותו.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אבל בניגוד לכל האמור לעיל, ייתכן ובחודש החולף ניתן לראות סימנים להתאוששות בענף הביוטק – תעודת ה-XBI עלתה כ-5%, וישנן אינדיקציות המהוות תזכורת לערך המשמעותי הגלום במניות רבות. כוונתנו בראש ובראשונה לעסקאות M&A בולטות בחודש שעבר: בסוף אוגוסט רכשה פייזר את חברת Trillium אשר באמתחתה שתי תרופות סרטן מבטיחות, בפרמיה של יותר מ-200% מעל מחיר מניית הנרכשת. ובתחילת אוגוסט שילמה סאנופי פרמיה צנועה יותר, של 30%, עבור Translate Bio, חברה פורצת דרך בתחום ה-messenger RNA.

נמשיך לעקוב ולעדכן.

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.