מעבדה ניסוי מבחנה ביומד
צילום: Istock

סקטור מניות הביוטכנולוגיה – האם נראה התאוששות עוד השנה?

חלק מהמניות בסקטור נפלו ב-50%-70% רק השנה, אך מנגד אתם מכירים בוודאי יוצאות הדופן שזינקו ב-300%. המדדים על הסקטור עדיין בתשואה שלילית מתחילת השנה, כאשר מנגד הבורסות דווקא רושמות שיאים חדשים - אבל מהם הסימנים לכך שאפשר להיות אופטימיים?
יואב בורגן |

שוק ההון האמריקני ממשיך להיות רווי במניות של חברות ביוטכנולוגיה אשר איבדו השנה יותר ממחצית משוויין. הרשימה הארוכה של מניות כוללת חברות מוכרות וידועות כמו ACADIA PHARMACEUTICALS (ACAD :סימול)  אשר התכווצה כבר ב-70% (!);  BLUEBIRD BIO INC COMMON STOCK  (סימול: BLUE), שאיבדה 58% מערכה; ו- SAREPTA THERAPEUTICS INC COMMON STOCK (סימול: SRPT) אשר ירדה ב-52%.

 

כאבם של משקיעי הביוטק הוא אולי עובדה מפתיעה, בהינתן הזינוק המדהים במניותיהן של יצרניות חיסוני הקורונה מודרנה  MODERNA וביונטק BIONTECH SE ADR , כ-300% (!) מתחילת השנה. אך הזינוק הזה אינו הכלל אלא היוצא מן הכלל: תעודת הסל הפופולרית XBI, אשר מחקה את מדד ה-S&P Biotechnology Select Industry Index, מציגה כעת תשואה שלילית של 7% מתחילת השנה, כאשר מדד ה-NASDAQ Composite עלה 17% וה-S&P 500 עם תשואה חזקה של 19%. תעודת סל אחרת בתחום הביוטק, ה-IBB, היא אמנם בעלת תשואה חיובית של 12% מתחילת השנה, אך מדובר בתעודת משוקללת שווי שוק, כלומר נותנת משקל יחסי גבוה יותר לחברות הביוטכנולוגיה הגדולות, ולכן מודרנה וביונטק לבדן מהוות כ-15% מה-IBB, כלומר תרמו כבר מעל 10% מן התשואה השנה.

 

בתחילת השנה הדברים נראו אחרת לחלוטין: שנת 2021 נפתחה עבור משקיעי הביוטק עם אופטימיות רבה, תקוות גבוהות, וציפיות להמשך אם לא להתעצמות המגמות של השנה הקודמת. תעודת ה-XBI הרי הציגה ב-2020 תשואה שנתית של 51%, ועם פתיחת השנה החדשה נראה היה כי גם שנת 2021 הולכת בדרך קודמתה - ה-XBI המשיך לטפס, בקורלציה ובבטא גבוהה ל-NASDAQ, ועלה 24% נוספים לרמת שיא בתחילת חודש פברואר. אך מאז הכול התהפך: בעוד שמדדי ה-S&P500 והדאו ג'ונס, עולים למעשה ברציפות, ואילו ה-NASDAQ הצליח כבר להתאושש יפה מהירידות של חודש פברואר, בתחום הביוטק המצב נותר בכי רע.

 

ישנם מספר הסברים אפשריים לחולשה הגדולה של ענף הביוטכנולוגיה מתחילת פברואר השנה:

ההסבר האפשרי הראשון הוא אינטואיטיבי – לאחר הראלי של שנת 2020, הסקטור התחמם מדי ופשוט הקדים את עצמו לקראת שלהי אשתקד, והשנה הוא מתקן.

 

הסבר שני, פונדמנטליסטי יותר, הינו האיתותים המתקבלים בארה"ב – מתחילת השנה מלווה אותנו תחושה לפיה הממשל החדש בוושינגטון, יחד עם הרגולטורים האמריקניים הנוכחיים, "סימנו" את תעשיית הביוטכנולוגיה, ומאיימים עליה ע"י התנהלותם החדשה בפיקוח הדוק יותר וברמות גבוהות של סיכון ואי-וודאות.

 

אין ספק, כי גורם מרכזי, אם לא הגורם המרכזי, בבסיס החששות הגדולים והסנטימנט השלילי במגזר הביוטק, הוא התנהלות ה-FDA בארה"ב בכל הקשור לאישור תרופות אינובטיביות חדשות, לחם חוקן של חברות הפארמה והביוטק. חוסר הוודאות הזו מכיוון ה-FDA מתחזק על רקע היעדר מינוי קבוע לראשות ה-FDA מאז תחילת כהונתו של הנשיא ביידן (ג'אנט וודקוק היא רק מינוי בפועל). דווקא אישור ה-FDA לתרופת האלצהיימר של חברת ביוג'ן בחודש יוני האחרון, מה שהיה אמור להיות אירוע מכונן ומגה-חיובי בתעשיית הביוטכנולוגיה, זוכה מאז לביקורת מקצועית, ציבורית ופוליטית רחבה, ורק מעלה שאלות ותהיות נוספות לגבי הכיוון העתידי של ה-FDA.

 

בנוסף ל-FDA, ישנן גם האינדיקציות השליליות מצד רשות הסחר הפדרלית בארה"ב, ה-FTC, על גישה חדשה ונוקשה יותר בכל הקשור לאישור מיזוגים ורכישות (M&A) בתעשיות הפארמה והביוטכנולוגיה. לכך צריך להוסיף את העובדה כי לאחר שנה עמוסה כמו 2020, ישנה האטה השנה בפעילות ה- M&Aבסקטור הביוטכנולוגיה. מאחר והפוטנציאל ל- M&Aמהווה מאז ומתמיד, וביתר שאת בשנים האחרונות, קטילזטור אדיר להצפת ערך ולסנטימנט מנייתי חיובי בתחום הביוטק, בעיקר עבור חברות קטנות ובינוניות, הרי שההאטה והאיתותים מכיוון ה-FDA בהחלט מעיבים על סנטימנט זה.

 

עילה נוספת לחולשת הביוטק היא זרם ההנפקות הראשוניות לציבור (IPOs) במהלך השנה החולפת – נראה כי הכמות הנכבדת של ההנפקות משכה משאבים רבים של משקיעי ביוטק, ובכך דווקא פגעה בנזילותו של השוק המשני והתחום בכללותו.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אבל בניגוד לכל האמור לעיל, ייתכן ובחודש החולף ניתן לראות סימנים להתאוששות בענף הביוטק – תעודת ה-XBI עלתה כ-5%, וישנן אינדיקציות המהוות תזכורת לערך המשמעותי הגלום במניות רבות. כוונתנו בראש ובראשונה לעסקאות M&A בולטות בחודש שעבר: בסוף אוגוסט רכשה פייזר את חברת Trillium אשר באמתחתה שתי תרופות סרטן מבטיחות, בפרמיה של יותר מ-200% מעל מחיר מניית הנרכשת. ובתחילת אוגוסט שילמה סאנופי פרמיה צנועה יותר, של 30%, עבור Translate Bio, חברה פורצת דרך בתחום ה-messenger RNA.

נמשיך לעקוב ולעדכן.

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


זוהראן ממדני  (X)זוהראן ממדני (X)

השמאל יבנה והימין ימכור - האם בחירתו של ממדאני תשפיע על שוק הנדל"ן של ניו יורק?

על הנדל"ן בניו יורק, המחירים וההשפעה הצפויה של בחירת ממדאני

אסף רוזנהיים |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני

אין מדינה שמייצגת יותר את הקפיטליזם מאשר ארה"ב, ואין עיר שמייצגת יותר את ארה"ב מאשר ניו יורק, וזו התעוררה בימים האחרונים לראש עיר חדש ורדיקאלי: זוהרן ממדאני, נציג הזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי. פעילים בשוק הנדל"ן חרדים מממדאני. הצהרותיו במהלך הקמפיין כללו התחייבות להקפאת שכר דירה, פיתוח דיור ציבורי במימון עירוני, העלאות מיסים על עסקים ועל בעלי הכנסות גבוהות, ואף פתיחת רשתות מזון עירוניות מוזלות. כל אלו הציפו חששות כבדים בקרב יזמים, משקיעים ובעלי נכסי, והצפי היה לגל עזיבה עם היבחרו.

אולם לצד החששות, מומחים רבים מציינים כעת, לאחר היבחרו, כי השפעתו המעשית של ממדאני על שוק הנדל"ן בעיר מוגבלת מאוד, וכי יסודות השוק הניו-יורקי איתנים דיים כדי לעמוד גם בפני רוחות פוליטיות חזקות. לטענתם, גם ממדאני עצמו יודע שעל-מנת להוציא את תוכניותיו מהכוח אל הפועל, הוא יצטרך שיתוף פעולה הדוק של המגזר העסקי.

הכיוון: הגדלת ההיצע

החשש המרכזי בשוק נוגע להתערבות רגולטורית אגרסיבית ובלתי זהירה, תופעה שכבר טלטלה בעבר את שוק הנדל"ן בניו יורק. כך, ב-2019 נכנס לתוקף חוק הגנת הדיור והשוכרים (HSTPA), שהגיע בהפתעה ושינה בן לילה את הפעילות הנדל"נית ברחבי העיר. אלא שהפעם הסיטואציה מעט שונה: חלק גדול מהצעדים הדרמטיים כבר יושמו בשנים האחרונות, תחת שליטה דמוקרטית שהכתיבה את הטון בהיבט המדינתי והעירוני. חוקים כמו HSTPA, "פינוי הוגן" והגינות בדמי שכירות, כבר עיצבו מחדש את כללי המשחק.

במקביל, תנועות חדשות כמו YIMBYism (בתרגום חופשי: "כן, בחצר האחורית שלי", מעין זרם אידיאולוגי ותנועת מדיניות ציבורית התומכים בהגדלת היצע הדיור באמצעות עידוד בנייה חדשה),  צוברות כוח. עמדתן היא שהדרך לשפר את איכות החיים ולהוריד מחירים איננה דרך הגבלות, אלא על-ידי הגדלה משמעותית של ההיצע, והן מחזירות את הדיון הציבורי לכיוון הגדלת ההיצע והאצת הפיתוח.

 

מה באמת יכול ממדאני לעשות?