החוזים בוול סטריט נסחרים סביב האפס - האג״ח טיפסו; אסיה יורדת בהתאם לארה״ב
האג״ח בארה״ב טיפסו משמעותית - ביחס לשוק האג״ח - בעקבות קושי להנפיק 16 מיליארד דולר. שוקי המניות ירדו; באסיה נרשומות ירידות בכל היבשת
מניות באסיה יורדות לאחר ירידות בוול סטריט, שהושפעו מלחצים בשוק האג”ח ומהחששות בנוגע לעלייה בגירעון החוב של ארצות הברית. חוזים עתידיים על מדדי וול סטריט נותרו כמעט ללא שינוי, בעוד שמדד הניקיי 225 ביפן ירד ב-0.8% לרמה של 36,988.36 נקודות. הנג סנג בהונג קונג איבד 0.5% וירד ל-23,711.58 נקודות, בעוד שמדד שנחאי נותר כמעט ללא שינוי, עם עלייה זעירה של פחות מ-0.1% לרמה של 3,387.58 נקודות, ובדרום קוריאה איבד מדד הקוספי 1.3% וירד ל-2,591.95 נקודות.
העליה בחוב האמריקאי והירידות בשווקים בארה״ב - ייתכן וכל זה מהווה ׳קנרית במכרה הפחם׳ – סימן מוקדם לבעיות. הירידה בדולר האמריקאי גם פגעה בשווקים האסייתיים, שכן מדינות רבות באזור מחזיקות חלק ניכר מהיתרות שלהן בדולרים. דולר חלש גם מזיק ליצואנים אסייתיים – כגון יצרניות הרכב והאלקטרוניקה ביפן – שכן הוא מפחית את שווי הרווחים מחו”ל כשהם מומרים חזרה לין.
בשוק המט”ח, הדולר ירד ל-143.25 ין יפני לעומת 143.68 ין ביום הקודם. לפני שנה נסחר הדולר סביב 150 ין. היורו עלה לרמה של 1.1343 דולר לעומת 1.1330 דולר. המשקיעים עדיין מודאגים מהתנהלות הנשיא דונלד טראמפ, כולל מדיניות המכסים שלו שמכבידה ישירות על חברות אסייתיות, וכן החלטות בנוגע לחקיקה מרכזית כגון תקציב הממתין לאישור בקונגרס.
אמש נרשמה ירידה חדה בוול סטריט לאחר שהממשל האמריקאי פרסם את תוצאות המכרז האחרון שלו לאג”ח ממשלתיות ל-20 שנה. הממשל נאלץ להציע תשואה גבוהה של 5.047% כדי למשוך מספיק משקיעים שירכשו אג”ח בסכום כולל של 16 מיליארד דולר לתקופה של 20 שנה. זה גרר עלייה בתשואות אג”ח אחרות, כולל אג”ח ל-10 שנים, שנחשבת למדד מפתח בשוק. תשואתה עלתה ל-4.59% לעומת 4.48% ביום שלפני, ולעומת 4.01% בלבד בתחילת החודש הקודם – עלייה משמעותית במונחי שוק האג”ח.
- עליות באסיה בציפייה לפגישת טראמפ ושי; החוזים בירוק
- מדדי אסיה יציבים אחרי ראלי ארוך; החוזים בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד S&P 500 ירד ב-1.6% – יום שני ברציפות של ירידות – ונסגר ברמה של 5,844.61 נקודות. מדד דאו ג’ונס איבד 1.9% וירד ל-41,860.44 נקודות, בעוד שהנאסד”ק ירד ב-1.4% ל-18,872.64 נקודות. תחילה נרשמו ירידות קלות בלבד, לאחר שחברות קמעונאות כמו טארגט פרסמו תחזיות מעורבות לרווחים, בין היתר בשל חוסר ודאות סביב מלחמת הסחר של טראמפ.
תשואות האג”ח האמריקאיות עולות בחלקן בגלל החשש שהקיצוצים במסים, שנידונים בימים אלה בוושינגטון, יובילו להגדלת החוב הלאומי של ארה”ב במיליארדים רבים. גם במדינות מפותחות נוספות נרשמת עלייה בתשואות האג”ח, ככל שממשלות מגבירות את ההלוואות כדי לממן את הוצאותיהן, ובזמן שבנקים מרכזיים – כמו הפדרל ריזרב – מצמצמים את האחזקות שלהם באג”ח ממשלתיות. כשהממשל האמריקאי משלם יותר ריבית על חובותיו, זה גורר עלייה בריביות גם על משקי בית ועסקים – למשל על משכנתאות, הלוואות רכב וכרטיסי אשראי – מה שעלול להאט את הכלכלה. תשואות גבוהות גם הופכות השקעות במניות לפחות אטרקטיביות, שכן אג”ח נחשבות לסיכון נמוך יותר ומציעות כעת תשואה גבוהה יותר.
מספר הולך וגדל של חברות אמריקאיות דיווחו לאחרונה כי מכסים והחשש מהאטה כלכלית מקשים עליהן לחזות את התוצאות הפיננסיות לשנה הקרובה. חברות כמו וולמארט אף ציינו שהן צפויות להעלות מחירים כדי לפצות על המכסים שמטיל טראמפ. שוקי המניות האמריקאיים התאוששו לאחרונה מרוב ההפסדים שספגו מוקדם יותר השנה, לאחר שטראמפ עיכב או ביטל מכסים שהטיל בעבר. המשקיעים מקווים שטראמפ ימשיך להקל במכסים לאחר שיחתום על הסכמי סחר עם מדינות אחרות. במסחר באנרגיה, מחיר הנפט האמריקאי ירד ב-15 סנט לרמה של 61.42 דולר לחבית. נפט ברנט, מדד המחיר הבינלאומי, ירד ב-17 סנט לרמה של 64.74 דולר לחבית.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.

IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
בזמן שחברות קוונטום קטנות כמו ריגטי, IonQ ודי-וויב נהנו מתשומת לב רבה בחודשים האחרונים כשבשנה וחצי האחרונות הן מזנקות בין פי 10 לפי 50, כעת נדמה שדווקא IBM וגוגל מציבות אבן דרך טכנולוגית ומזכירות למשקיעים שהן מובילות בתחום המחשוב הקוונטי.
IBM הודיעה כי הצליחה להריץ אלגוריתם לתיקון שגיאות קוונטיות תוך שימוש ברכיב חומרה קלאסי של AMD מסוג FPGA. מדובר במהלך שמקדם את חזון החברה לבניית מערכות היברידיות שיכולות להיות גם מעשיות וגם ריאליות. המדענים הריצו חישוב על מערכת קוונטית של IBM, ולאחר מכן פענחו את התוצאות על גבי רכיב קלאסי, באופן מהיר וזול בהרבה בהשוואה לשימוש במערכי GPU יקרים. מבחינת IBM, זהו צעד חשוב בפיתוח מערכות שמסוגלות להתמודד עם שגיאות פנימיות במבנה הקוונטי עצמו, נושא שנחשב לחסם מרכזי בדרך לבניית מחשב קוונטי שימושי.
המהלך האחרון משתלב במפת דרכים רחבה שהציגה IBM, הכוללת רצף של שלבים בדרך למחשב קוונטי חסין שגיאות. כבר בשנים הקרובות צפויה החברה לחשוף מעבדים קוונטיים מתקדמים יותר, ביניהם רכיבים כמו Loon ו-Kookaburra, ובטווח של ארבע עד חמש שנים מכונה בשם Starling שאמורה לייצג את השלב האופרטיבי הבא. כל אחד מהשלבים כולל תכנון של חומרה, קוד תיקון שגיאות, ויכולת אינטגרציה עם רכיבי מחשוב קלאסיים.
במקביל, גם גוגל לא נחה. החברה חשפה כי שבב הקוונטים שלה, Willow, הצליח להריץ אלגוריתם בשם "Quantum Echoes" – תהליך חישובי שמדגים מה שמכונה יתרון קוונטי ניתן לאימות. כלומר, מדובר במשימה חישובית שקשה מאוד לביצוע במערכות מחשוב קלאסיות. האלגוריתם שנבחר נועד לבחון את הדרך שבה הפרעות מתפשטות בתוך מערכת קוונטית, תופעה שמסייעת להבין טוב יותר את התנהגות המידע בתנאים לא לינאריים. התוצאה, מעבר להישג המדעי, היא אות לכך שמחשוב קוונטי מתקרב למדרגה שבה יש לו ערך מוסף פרקטי ביחס לטכנולוגיה הקיימת.
- האלכימאים החדשים: טראמפ רוצה מחשב קוונטי - לא משנה המחיר
- IonQ טוענת שהיא הצליחה לשבור שיא עולמי - למה כדאי לשים לב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד IBM נוקטת גישה הנדסית ממוסדת, עם שיתופי פעולה מול יצרניות חומרה קלאסית ותוכנית רב-שנתית סדורה, גוגל מתמקדת בהצגת פריצות דרך שמדגימות יכולת ברמה מדעית. אך למעשה שתי החברות משלימות זו את זו: הראשונה מציעה תשתית רחבה, השנייה תוקפת אתגרים עקרוניים שנמצאים בלב הפיזיקה הקוונטית.
