שוק המניות ההודי פתח את השבוע בעליות חדות, כשהמדד המרכזי NSE Nifty 50 קפץ עד 2.4% במסחר במומבאי. העלייה החדה מחקה את כל הירידות שנגרמו מתחילת החודש בעקבות הכרזת המכסים ההדדיים מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, והפכה את הודו לשוק המרכזי הראשון בעולם שמוחק את ההשפעה השלילית של מלחמת הסחר הנוכחית.

המשקיעים מחפשים מקלט: הודו הופכת לאופציה מועדפת

בעוד בורסות רבות באסיה עדיין מתקשות להתאושש עם ירידות מצטברות של יותר מ-3% במדדים האזוריים - הודו בולטת כנקודת אור. כלכלת ענק מקומית, הסתמכות נמוכה יחסית על ייצוא לארה"ב, ומאמצים מצד ממשלת הודו להגיע להבנות עם ארה"ב - כל אלה מספקים קרקע יציבה להשקעה. בנוסף, הקריאה הגוברת של תאגידים להעתיק פעילות ייצור מסין מבליטה את הודו כיעד חלופי פוטנציאלי. "הודו אינה חסינה בפני משבר עולמי, אבל היא מצויה בעמדה עדיפה יחסית", הסביר רג'אט אגרוול, אסטרטג בסוסייטה ז'נרל. לדבריו, החשיפה הנמוכה של הודו להכנסות מיצוא לארה"ב - רק כ-2.7% מהיבוא האמריקאי מקורו בהודו, מפחיתה את הסיכון לפגיעה ישירה. גם המגמה המתרחבת של פיזור שרשראות ייצור מוסיפה לחוזקה של המדינה.

למרות שמאז סוף 2023 השוק ההודי איבד כמעט 10% מערכו, הירידה האחרונה בנפט, סימנים לתמריצים מצד הבנק המרכזי וציפיות להורדת ריבית, הובילו לאופטימיות מחודשת. מכפיל הרווח העתידי של מדד Nifty 50 עומד כעת על 18.5, נמוך מהממוצע של 19.5 בחמש השנים האחרונות ומרמות השיא של ספטמבר שעמדו על 21. גם זרימת ההון הזר, שלילית עד כה עם נטישה של יותר מ-16 מיליארד דולר השנה, עשויה להתאזן בהמשך, אם יתברר שהשפל הנוכחי מסמן נקודת כניסה מועדפת. 

לפי גארי דוגן, מנכ"ל The Global CIO Office, "הודו היא השקעה בטוחה יותר בטווח הבינוני, הודות לצמיחה מקומית איתנה ופיזור גיאוגרפי של פעילות תעשייתית". בזמן שהעולם כולו מנסה להעריך את השפעות מכסי טראמפ על הכלכלה הגלובלית, הודו מאותתת: עם ניהול זהיר, יתרונות מבניים ותגובה מדינית אחראית, אפשר גם לשגשג בתוך סערה.

• ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
• הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הודו כתחליף לסין: הזדמנות היסטורית

הודו עשויה להפוך למרוויחה הגדולה מהסכסוך בין ארה"ב לסין. עם אוכלוסייה של 1.4 מיליארד איש, כוח עבודה צעיר וזול, ותעשיית ייצור צומחת, הודו כבר מושכת חברות אמריקאיות המחפשות חלופות לשרשראות האספקה הסיניות. תחומים כמו אלקטרוניקה, טקסטיל, תרופות וטכנולוגיה, שבהם סין שולטת כיום - נמצאים במוקד תוכנית "Make in India" של ראש הממשלה נרנדרה מודי, שמטרתה להפוך את הודו למרכז ייצור עולמי.​

לדוגמה, חברות כמו אפל כבר העבירו חלק מייצור האייפונים להודו, וב-2024 הודו הפכה ליצואנית הסמארטפונים השנייה בגודלה לארה"ב אחרי סין. אם הסכם סחר דו-צדדי יושג, הוא עשוי להפחית את המכסים של 26% ולפתוח את השוק האמריקאי עוד יותר למוצרים הודיים, תוך מתן הקלות לחברות אמריקאיות הפועלות בהודו.​ הסכם סחר עם ארה"ב יאיץ את צמיחת הכלכלה ההודית, שצפויה לעקוף את סין ככלכלה השלישית בגודלה בעולם עד 2030. זה גם יחזק את מעמדה הגיאופוליטי של הודו כמעצמה נגדית לסין באסיה.​ 

כך או אחרת, ההסכם עם הודו מאוד חשוב לארה"ב כי הוא מפעיל לחץ לחץ על סין - ככל שארה"ב תסתמך יותר על הודו, סין תאבד נתח שוק משמעותי, מה שיגביר את הלחץ הכלכלי על בייג'ינג ויאלץ אותה לשקול מחדש את אסטרטגיית המכסים שלה.​ ההסכם עם הודו גם מאוד חשוב לשווקים - שיטת ה-"הפרד ומשול" של טראמפ מבודדת את סין ויש לה אומנם משמעויות כלכליות רחבות, אבל אם הודו וארה"ב יגיעו להסכם, אז יש פתרון לחלק גדול מבעיות הייצור. זה לא אומר שלא יהיה מיתון ולא תהיה ירידת מדרגה ברווחים של החברות, יהיה קשה מאוד להימנע מההאטה חריפה במספר מגזרים, אבל זה אומר שבחלק מהתחומים והמגזרים יהיו תחליפים.

• "זוטרופוליס 2" של דיסני פותח בענק - 556 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון
• בעוד המניה הרגילה מתרסקת: בכירי סטרטג׳י רוכשים מניות בכורה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...