ירוק בת"א: המעו"ף מחק את הירידה מהשבוע החולף
הבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמה את יום המסחר בעליות שערים מרשימות. שלושת מדדי תל אביב שפתחו את יום המסחר בעליות שערים נסחרו סביב עליות של 0.8% עד שעות הצהרים, כשהחל מהשעה 15:00 העבירה הבורסה המקומית הילוך, והתחזקה עד לסיום. מחזורי המסחר היו נמוכים מהממוצע והסתכמו ב-640 מיליון שקל, כשמתוכם כ-329 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.
מדד ת"א 25 עלה ב-1.32% לרמת 649.04 נקודות, מדד ת"א 100 חתם בתוספת של 1.46% לרמת 672.5 נקודות, ומדד התל טק 15 הוסיף כ-1.29% לרמת 432.66 נקודות.
מניית גיוון חתמה את יום המסחר כנגד המגמה בבורסה, והשילה בסיום כ-1.73%. היום הותירו כלכלני בנק ההשקעות - CIBC את המלצתם למניית החברה על "תשואת סקטור" ואת מחיר היעד על 40 דולר, גבוה ב-16% מעל מחירה בשוק. ב-CIBC העריכו כי, הצמיחה בהכנסות 2005 תלווה, בגידול בהוצאות בגין שיווק מוצרים, עמלות לשותפות עסקיות ופיתוח מוצרים.
מניות הבנקים התעלמו היום מדרישה חדשה, לפיה יחויבו לפרסם מידע על מצבם העתידי בדוחות הכספיים. תקנות חדשות של בנק ישראל, באמצעות המפקח על הבנקים יואב להמן, תדרושנה יישום של הדיווחים הללו כבר בדוחות 2004. המידע החדש המכונה "צופה את פני העתיד" מסתמך על המלצות ועדת ברנע שאומצו על ידי רשות ני"ע בראשותו של משה טרי, ובנק ישראל. מניות פועלים עלו ב-0.55% במחזור של 52 מיליון שקל, מניות לאומי טיפסו ב-2.18% במחזור של 62 מיליון שקל, מניות דיסקונט הוסיפו כ-1.36%, ומניות מזרחי התרוממו ב-0.63%.
מניות הבינלאומי. זינקו בסיום ב-3.57%. היום פרסם בנק פאג"י (פועלי אגודת ישראל), שהינו חברה בת בבעלות הבינלאומי, את תוצאותיו לשנת 2005. מהדו"ח עולה כי הבנק רשם גידול מזערי ברווח הנקי שלו בכל בשנת 2004. הרווח הסתכם רק ב-28.2 מיליון שקל לעומת 28.1 מיליון שקל בשנת 2003. עם זאת רווח זה משקף תשואה נטו על ההון העצמי בשיעור של 11.7% בשנת 2004.
בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה סבורים כי תוצאות פרטנר הפכו לסיפור המשני על רקע האקזיט של השנה - רכישה חוזרת של 31 מיליון מניות החברה מבעלי עניין. בבית ההשקעות מעריכים כי מדובר בעסקה הוגנת וטובה לבעלי המניות ומעריכים שהמניה תושפע לחיוב בהמשך הן מהעסקה והן מתוצאות החברה בעתיד. לאור מתווה העסקה והתחזית השמרנית לפעילות החברה בעתיד, ממשיכים בבית ההשקעות המלצת "קניה" למניה, ומעלים את מחיר היעד ל-49 שקל, גבוה ב-28% מעל מחירה בשוק. מניות פרטנר הגיבו בזינוק של 3.14%.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
