ירוק בת"א: המעו"ף מחק את הירידה מהשבוע החולף

ת"א 25 עלה ב-1.32%, ת"א 100 חתם בתוספת של 1.46%, והתל טק 15 הוסיף כ-1.29%. לאומי ופועלים עלו ב-2.18% ו-0.5% בהתאמה. גיוון ירדה ב-1.7% ופרטנר זינקה ב-3.14%
דרור איטח |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמה את יום המסחר בעליות שערים מרשימות. שלושת מדדי תל אביב שפתחו את יום המסחר בעליות שערים נסחרו סביב עליות של 0.8% עד שעות הצהרים, כשהחל מהשעה 15:00 העבירה הבורסה המקומית הילוך, והתחזקה עד לסיום. מחזורי המסחר היו נמוכים מהממוצע והסתכמו ב-640 מיליון שקל, כשמתוכם כ-329 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.

מדד ת"א 25 עלה ב-1.32% לרמת 649.04 נקודות, מדד ת"א 100 חתם בתוספת של 1.46% לרמת 672.5 נקודות, ומדד התל טק 15 הוסיף כ-1.29% לרמת 432.66 נקודות.

מניית גיוון חתמה את יום המסחר כנגד המגמה בבורסה, והשילה בסיום כ-1.73%. היום הותירו כלכלני בנק ההשקעות - CIBC את המלצתם למניית החברה על "תשואת סקטור" ואת מחיר היעד על 40 דולר, גבוה ב-16% מעל מחירה בשוק. ב-CIBC העריכו כי, הצמיחה בהכנסות 2005 תלווה, בגידול בהוצאות בגין שיווק מוצרים, עמלות לשותפות עסקיות ופיתוח מוצרים.

מניות הבנקים התעלמו היום מדרישה חדשה, לפיה יחויבו לפרסם מידע על מצבם העתידי בדוחות הכספיים. תקנות חדשות של בנק ישראל, באמצעות המפקח על הבנקים יואב להמן, תדרושנה יישום של הדיווחים הללו כבר בדוחות 2004. המידע החדש המכונה "צופה את פני העתיד" מסתמך על המלצות ועדת ברנע שאומצו על ידי רשות ני"ע בראשותו של משה טרי, ובנק ישראל. מניות פועלים עלו ב-0.55% במחזור של 52 מיליון שקל, מניות לאומי טיפסו ב-2.18% במחזור של 62 מיליון שקל, מניות דיסקונט הוסיפו כ-1.36%, ומניות מזרחי התרוממו ב-0.63%.

מניות הבינלאומי. זינקו בסיום ב-3.57%. היום פרסם בנק פאג"י (פועלי אגודת ישראל), שהינו חברה בת בבעלות הבינלאומי, את תוצאותיו לשנת 2005. מהדו"ח עולה כי הבנק רשם גידול מזערי ברווח הנקי שלו בכל בשנת 2004. הרווח הסתכם רק ב-28.2 מיליון שקל לעומת 28.1 מיליון שקל בשנת 2003. עם זאת רווח זה משקף תשואה נטו על ההון העצמי בשיעור של 11.7% בשנת 2004.

בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה סבורים כי תוצאות פרטנר הפכו לסיפור המשני על רקע האקזיט של השנה - רכישה חוזרת של 31 מיליון מניות החברה מבעלי עניין. בבית ההשקעות מעריכים כי מדובר בעסקה הוגנת וטובה לבעלי המניות ומעריכים שהמניה תושפע לחיוב בהמשך הן מהעסקה והן מתוצאות החברה בעתיד. לאור מתווה העסקה והתחזית השמרנית לפעילות החברה בעתיד, ממשיכים בבית ההשקעות המלצת "קניה" למניה, ומעלים את מחיר היעד ל-49 שקל, גבוה ב-28% מעל מחירה בשוק. מניות פרטנר הגיבו בזינוק של 3.14%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.