ירוק בת"א: המעו"ף מחק את הירידה מהשבוע החולף
הבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמה את יום המסחר בעליות שערים מרשימות. שלושת מדדי תל אביב שפתחו את יום המסחר בעליות שערים נסחרו סביב עליות של 0.8% עד שעות הצהרים, כשהחל מהשעה 15:00 העבירה הבורסה המקומית הילוך, והתחזקה עד לסיום. מחזורי המסחר היו נמוכים מהממוצע והסתכמו ב-640 מיליון שקל, כשמתוכם כ-329 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.
מדד ת"א 25 עלה ב-1.32% לרמת 649.04 נקודות, מדד ת"א 100 חתם בתוספת של 1.46% לרמת 672.5 נקודות, ומדד התל טק 15 הוסיף כ-1.29% לרמת 432.66 נקודות.
מניית גיוון חתמה את יום המסחר כנגד המגמה בבורסה, והשילה בסיום כ-1.73%. היום הותירו כלכלני בנק ההשקעות - CIBC את המלצתם למניית החברה על "תשואת סקטור" ואת מחיר היעד על 40 דולר, גבוה ב-16% מעל מחירה בשוק. ב-CIBC העריכו כי, הצמיחה בהכנסות 2005 תלווה, בגידול בהוצאות בגין שיווק מוצרים, עמלות לשותפות עסקיות ופיתוח מוצרים.
מניות הבנקים התעלמו היום מדרישה חדשה, לפיה יחויבו לפרסם מידע על מצבם העתידי בדוחות הכספיים. תקנות חדשות של בנק ישראל, באמצעות המפקח על הבנקים יואב להמן, תדרושנה יישום של הדיווחים הללו כבר בדוחות 2004. המידע החדש המכונה "צופה את פני העתיד" מסתמך על המלצות ועדת ברנע שאומצו על ידי רשות ני"ע בראשותו של משה טרי, ובנק ישראל. מניות פועלים עלו ב-0.55% במחזור של 52 מיליון שקל, מניות לאומי טיפסו ב-2.18% במחזור של 62 מיליון שקל, מניות דיסקונט הוסיפו כ-1.36%, ומניות מזרחי התרוממו ב-0.63%.
מניות הבינלאומי. זינקו בסיום ב-3.57%. היום פרסם בנק פאג"י (פועלי אגודת ישראל), שהינו חברה בת בבעלות הבינלאומי, את תוצאותיו לשנת 2005. מהדו"ח עולה כי הבנק רשם גידול מזערי ברווח הנקי שלו בכל בשנת 2004. הרווח הסתכם רק ב-28.2 מיליון שקל לעומת 28.1 מיליון שקל בשנת 2003. עם זאת רווח זה משקף תשואה נטו על ההון העצמי בשיעור של 11.7% בשנת 2004.
בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה סבורים כי תוצאות פרטנר הפכו לסיפור המשני על רקע האקזיט של השנה - רכישה חוזרת של 31 מיליון מניות החברה מבעלי עניין. בבית ההשקעות מעריכים כי מדובר בעסקה הוגנת וטובה לבעלי המניות ומעריכים שהמניה תושפע לחיוב בהמשך הן מהעסקה והן מתוצאות החברה בעתיד. לאור מתווה העסקה והתחזית השמרנית לפעילות החברה בעתיד, ממשיכים בבית ההשקעות המלצת "קניה" למניה, ומעלים את מחיר היעד ל-49 שקל, גבוה ב-28% מעל מחירה בשוק. מניות פרטנר הגיבו בזינוק של 3.14%.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
