ירוק בת"א: המעו"ף מחק את הירידה מהשבוע החולף
הבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמה את יום המסחר בעליות שערים מרשימות. שלושת מדדי תל אביב שפתחו את יום המסחר בעליות שערים נסחרו סביב עליות של 0.8% עד שעות הצהרים, כשהחל מהשעה 15:00 העבירה הבורסה המקומית הילוך, והתחזקה עד לסיום. מחזורי המסחר היו נמוכים מהממוצע והסתכמו ב-640 מיליון שקל, כשמתוכם כ-329 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.
מדד ת"א 25 עלה ב-1.32% לרמת 649.04 נקודות, מדד ת"א 100 חתם בתוספת של 1.46% לרמת 672.5 נקודות, ומדד התל טק 15 הוסיף כ-1.29% לרמת 432.66 נקודות.
מניית גיוון חתמה את יום המסחר כנגד המגמה בבורסה, והשילה בסיום כ-1.73%. היום הותירו כלכלני בנק ההשקעות - CIBC את המלצתם למניית החברה על "תשואת סקטור" ואת מחיר היעד על 40 דולר, גבוה ב-16% מעל מחירה בשוק. ב-CIBC העריכו כי, הצמיחה בהכנסות 2005 תלווה, בגידול בהוצאות בגין שיווק מוצרים, עמלות לשותפות עסקיות ופיתוח מוצרים.
מניות הבנקים התעלמו היום מדרישה חדשה, לפיה יחויבו לפרסם מידע על מצבם העתידי בדוחות הכספיים. תקנות חדשות של בנק ישראל, באמצעות המפקח על הבנקים יואב להמן, תדרושנה יישום של הדיווחים הללו כבר בדוחות 2004. המידע החדש המכונה "צופה את פני העתיד" מסתמך על המלצות ועדת ברנע שאומצו על ידי רשות ני"ע בראשותו של משה טרי, ובנק ישראל. מניות פועלים עלו ב-0.55% במחזור של 52 מיליון שקל, מניות לאומי טיפסו ב-2.18% במחזור של 62 מיליון שקל, מניות דיסקונט הוסיפו כ-1.36%, ומניות מזרחי התרוממו ב-0.63%.
מניות הבינלאומי. זינקו בסיום ב-3.57%. היום פרסם בנק פאג"י (פועלי אגודת ישראל), שהינו חברה בת בבעלות הבינלאומי, את תוצאותיו לשנת 2005. מהדו"ח עולה כי הבנק רשם גידול מזערי ברווח הנקי שלו בכל בשנת 2004. הרווח הסתכם רק ב-28.2 מיליון שקל לעומת 28.1 מיליון שקל בשנת 2003. עם זאת רווח זה משקף תשואה נטו על ההון העצמי בשיעור של 11.7% בשנת 2004.
בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה סבורים כי תוצאות פרטנר הפכו לסיפור המשני על רקע האקזיט של השנה - רכישה חוזרת של 31 מיליון מניות החברה מבעלי עניין. בבית ההשקעות מעריכים כי מדובר בעסקה הוגנת וטובה לבעלי המניות ומעריכים שהמניה תושפע לחיוב בהמשך הן מהעסקה והן מתוצאות החברה בעתיד. לאור מתווה העסקה והתחזית השמרנית לפעילות החברה בעתיד, ממשיכים בבית ההשקעות המלצת "קניה" למניה, ומעלים את מחיר היעד ל-49 שקל, גבוה ב-28% מעל מחירה בשוק. מניות פרטנר הגיבו בזינוק של 3.14%.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
