צילום: שלומי יוסף

לא יכולים לקנות דירה - מחצית מתושבי תל אביב גרים בשכירות

הלמ"ס חושפת לראשונה נתונים על דירות בישראל בפילוח לפי בעלות, שכירות ודיור מוגן; באיזה מחוז נמצא האחוז הנמוך ביותר של דירות בשכירות? ואיזה מגזר נוטה יותר פחות להשכיר דירות ויותר להחזיק אותן - כל המספרים בפנים

דור עצמון | 07/08/2023 13:00 (2)

נושאים בכתבה דיור להשכרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למ"ס משבר הדיור

נכון ליולי 2022 היו בישראל כ-2.85 מיליון דירות/יחידות דיור למגורים, מתוכן 2.03 מיליון דירות בבעלות שהן 71.3% מכלל הדירות, כ-803 אלף דירות בשכירות (28.1% מהדירות) וכ-17 אלף דירות בדיור המוגן הפרטי (0.6%), כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

בשנים 2022-2013, קצב הגידול הממוצע השנתי במספר הדירות בשכירות עמד על 3.4%, והוא עולה על קצב הגידול הממוצע השנתי של כלל הדירות – 1.9%. כ-77.9% מהדירות בשכירות מושכרות על ידי אנשים פרטיים, 7.3% – על ידי חברות לדיור ציבורי, 5.2% – על ידי חברות, 5% – על ידי קיבוצים ומושבים, ו-1.4% – על ידי גורמים אחרים (3.2% לא ידוע). האחוז הגבוה ביותר של דירות בשכירות נמצא במחוז תל אביב (38.9%), והנמוך ביותר – במחוז הצפון (19.9%). ערים בולטות באחוז גבוה של דירות בשכירות הן: תל אביב-יפו (49.7%), חריש (45.4%) וגבעתיים (40.2%). בשנת 2022 מספר הדירות בשכירות בתל אביב-יפו דומה למספר הדירות בבעלות בעיר.

בשנת 2022 עמד מספר הדירות בדיור הציבורי על 61.1 אלף דירות (47.6 אלף דירות ועוד 13.5 אלף דירות בדיור המוגן הציבורי), לעומת 67.1 אלף דירות בשנת 2013 (56.5 אלף דירות ועוד 10.6 אלף דירות בדיור המוגן הציבורי). בשנים 2022-2013 נגרעו ממלאי הדיור הציבורי כאלף דירות בממוצע מדי שנה. יותר ממחצית מהדיור הציבורי נמצא במחוז הדרום (36.2%) ובמחוז הצפון (19.4%). בשנים 2022-2021, ב-15% מהדירות בשכירות התחלפו השוכרים. בחיפה, בבאר שבע ובתל אביב-יפו שיעור הדירות שבהן התחלפו שוכרים גבוה יחסית.

בערים הגדולות שבהן 100 אלף תושבים ויותר, נמצא כי במבנים עם 20-11 דירות אחוז השכירות הוא הגבוה ביותר (35.2%), לעומת 14.6% בלבד במבנים קטנים שבהם 2-1 דירות. 29.4% מהדירות שבהן המחזיקים הם יהודים, הן בשכירות, 11.8% מהדירות שבהן המחזיקים הם ערבים ו-62.2% מהדירות שבהן המחזיקים הם אחרים. ככל שקבוצת הגיל גבוהה יותר, חלקם של המחזיקים בדירות בבעלותם עולה, וחלקם של המחזיקים בדירות בשכירות יורד. בשנת 2021, אחוז הדירות בשכירות בישראל עמד על 27.4%. לשם השוואה, במדינות האיחוד האירופי האחוז הממוצע של משקי הבית המתגוררים בשכירות היה כ-30.1%.

האחוז הגבוה ביותר של דירות בבעלות נמצא במחוז הצפון (79.9%) ובאזור יהודה והשומרון (77.8%), והנמוך ביותר – במחוז תל אביב (60.6%). בהתאם לכך, האחוז הגבוה ביותר של דירות בשכירות, נמצא במחוז תל אביב (38.9%), לעומת 19.9% במחוז הצפון ו-22.2% באזור יהודה והשומרון.

כ-13.4% מהדירות בשכירות הן בעיר תל אביב-יפו –יותר ממאה אלף דירות. מספר הדירות בשכירות בתל אביב-יפו דומה למספר הדירות בבעלות בעיר. אחריה נמצאת ירושלים עם 74 אלף דירות בשכירות, שהן 9.2% מהדירות בשכירות. בחיפה נמצאות 5.3% מהדירות בשכירות, ובכל אחת מהערים באר שבע, רמת גן, נתניה, פתח תקווה ראשון לציון וחולון – כ-3%. בשאר 192 הערים בעיריות ובמועצות המקומיות נמצאות 50.8% מהדירות בשכירות. במועצות האזוריות נמצאות 8.8% מהדירות בשכירות.

ערים בולטות באחוז גבוה של דירות בשכירות הן: תל אביב-יפו (49.7%), חריש (45.4%) וגבעתיים (40.2%). רשויות מקומיות עם אחוז גבוה של דירות בשכירות הן: מצפה רמון (57.6%), קריית ארבע (44.8%) ועמנואל (42.1%).

קיראו עוד ב"בארץ"

מי משכיר את הדירות?

כ-77.9% מהדירות בשכירות מושכרות על ידי אנשים פרטיים, 7.3% מושכרות על ידי החברות המשכנות בדיור הציבורי, 5.2% – על ידי חברות, 5% – על ידי קיבוצים ומושבים, ו-1.4% מושכרות על ידי גורמים אחרים (3.2% לא ידוע). שיעור הדירות המושכרות על ידי חברות, גבוה בתל אביב-יפו (16.6%) ובהרצלייה (10.4%).

שינויים בבעלות על דירה בשנים 2022-2021 בשנים 2022-2021, 2.8% מהדירות שהיו בבעלות בשנת 2021, הפכו לדירות בשכירות בשנת 2022 ו-2% מהדירות שהיו בשכירות הפכו לדירות בבעלות. ברוב הדירות (95.2%) לא היה שינוי בסוג הבעלות על הדירה.

תחלופת שוכרים בדירות בשכירות בשנים 2022-2021, ב-15% מהדירות שבשכירות התחלפו שוכרים. מבין הערים הגדולות עם 200 אלף תושבים ויותר, שיעור הדירות עם תחלופה של שוכרים גבוה נמצא בחיפה ובבאר שבע (21% מהדירות) ובתל אביב-יפו (20.1% מהדירות). שיעור תחלופה של שוכרים נמוך נמצא בבני ברק ובנתניה (11.7% ו-11.2% מהדירות, בהתאמה).

השוואה בין-לאומית

בשנת 2021, 30.1% ממשקי הבית באיחוד האירופי מתגוררים בשכירות. בשנה זו בישראל 27.4% מהדירות הן בשכירות.

באיחוד האירופי ניתן לראות בחלק גדול מהמדינות הבדלים בצורת המגורים בין מזרח היבשת לבין מרכז היבשת ומערבה. אחוז משקי הבית המתגוררים בשכירות גבוה במיוחד במרכז אירופה ובמערבה וכן ברוב אירופה הצפונית (שהמובילות ביניהן הן שווייץ – 57.8% וגרמניה – 50.9%). לעומת זאת, במדינות ממזרח היבשת שיעור הגרים בשכירות נמוך מאוד (רומניה – 4.7%, סלובקיה – 7.1% והונגריה – 8.3%).

בארצות הברית שיעור משקי הבית המתגוררים בשכירות גבוה מעט מהממוצע באיחוד האירופי (32.7%) ואילו בקנדה השיעור דומה (30.8%).

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
יוסי 08/08/2023 00:15
הגב לתגובה זו
כ%64 גרים בדירה בבעלותם (עם חובות והלוואות). מסך כל "בעלי הדירות" כ 10-20% ממונפים עד הצוואר ולא יצליחו להחזיר בשום דרך את החוב לבנק. כלומר לפחות 40% גרים בשכירות נכון לשנת 2023.
1.
יובי 07/08/2023 15:48
הגב לתגובה זו
במיוחד שהנכס עלה במאות אחוזים ויש גם באלף +

רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין

ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג | 16/12/2025 11:42

נושאים בכתבה רשות המסים תכנון מס

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

להמשך הכתבה לחץ כאן