קרן לוי פיוניר
צילום: תומי הרפז

עוד חברה מצטרפת לטרנד נגד האפליה: הפעם זו פיוניר

חברות מנסות לצייר את עצמן כ'מתקדמות ונאורות' - למרות שהן אומרות את המובן מאליו - שאסור להפלות. הפעם קרן לוי, נשיאת פיוניר: "תמיד היינו ותמיד נהייה הבית של כולם". מישהו חשב אחרת? ; המניה איבדה מאז ההנפקה 45% מערכה
נתנאל אריאל | (2)

החברות ממשיכות לרכוב על הגל של 'הנאורים מול החשוכים' ומוציאות אחת אחרי השניה הודעות גינוי להסכמים הקואליציוניים של הממשלה החדשה. אז נכון שהתיקון לחוק מיותר (מתי שמעתם לאחרונה שמחייבים דתיים להעמיד עץ אשוח?) אבל החברות משחקות אותה נאורות ומוציאות הודעות על כך שאצלן אין אפליה. וואלה. לא שמנו לב. חוץ מזה שיש, בואו לא ניתמם - נשים מופלות לרעה לאורך ורוחב שוק העבודה, וכך גם חרדים וערבים. אבל מנהלי החברות עושים את זה חכם, הם לא אומרים במפורש שהם מפלים. רק שהסטטיסטיקה לא משקרת והיא מראה שהתופעה קיימת גם קיימת בישראל (להרחבה לחצו כאן).

אז אחרי בנק דיסקונט, מור גמל, אלטשולר שחם, קרנות השקעה ופינטק ואחרים, הפעם זו חברת התשלומים פיוניר (Payoneer). כאשר נשיאת החברה קרן לוי אומרת: "תמיד היינו ותמיד נהייה הבית של כולם". לדבריה "החברה מתחייבת להמשיך ולהעסיק חברות וחברי צוות ללא קשר למין, דת, העדפה מינית, לאום וגזע". וואלה, תודה שאמרת את מה שהחוק אומר...

לדברי לוי: "אני אומרת את המובן מאליו, הקול הוא הקול האישי, ומעבר לזה, פיוניר תמיד הייתה חברה שבחרה לשרת אנשים ועסקים קטנים מכול מדינה ובהיותה כזו, התמהיל האנושי שבה היה כזה שמאפשר, מקבל, מכיל, בוחר וגאה באפשרות לגייס אנשים ללא קשר לדת, העדפה מינית, מגדר, לאום וגזע. צוות שמאוחד ברצון לחבק ולקרב בין אנשים באשר הם. זו הייחודיות שלנו, זה הכוח שלנו כחברה, וגם היום, כקהילה הפיונירית. היום אנחנו מחזקים אתכם ומזכירים לכולם, שתמיד היינו ותמיד נהייה הבית של כולם".

בדוחות לרבעון השלישי של 2022 פיוניר עברה להפסד של 26.5 מיליון דולר (הפסד של 8 סנט למניה), כאשר האנליסטים צפו הפסד קטן יותר של 2 סנט למניה. מנגד, עקפה את הצפי בשורת ההכנסות והכניסה 159 מיליון דולר, לעומת הצפי ל-149 מיליון דולר. החברה העלתה תחזיות לשנת 2022 וצופה הכנסות של 615 מיליון דולר, לעומת תחזית קודמת של 590 מיליון.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רק חברות שהבוס שמאלי מצטרפות לעלילת השקר -אפליה (ל"ת)
    שלמה 29/12/2022 09:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מי זאת חברת פיוניר ??? פפפחחח (ל"ת)
    משה ראשל"צ 29/12/2022 04:07
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).