מאיר שפגילר מנכל ביטוח לאומי
צילום: דוברות ביטוח לאומי

עלייה של 266% בתלונות נגד ביטוח לאומי בקורונה - 80% מוצדקות

המוסד לביטוח לאומי קיבל 3285 תלונות ב-2020, ביחס ל-898 תלונות ב-2019. כ-80% מהתלונות נמצאו כמוצדקות, לעומת 37% בלבד ב-2019; ומי הגופים הנוספים שמספר התלונות עליהם היה גבוה?
סתיו קורן | (1)

שנת 2020 תיזכר כאחת מהשנים הקשות, גם מנקודת מבט גלובלית וגם מנקודת מבט מקומית. הקורונה הכלכלית גרמה להרבה אנשים המשתייכים למעמד כלכלי בינוני - גבוה לחתום אבטלה, במקרים רבים בפעם הראשונה בחייהם. כמו כן, לאורך השנה נשמעו תלונות רבות נגד המוסד לביטוח לאומי - על מתן שירות לקוי, על המתנה מרובה בקווים ועוד. כעת אנחנו יכולים לראות את זה באופן מובהק בנתונים של דוח נציבות תלונות הציבור. בשנת 2020 התקבלו 17,719 תלונות, עלייה של 24% משנת 2019, אז עמד מספר התלונות על 14,263. ובאופן צפוי למדי, הגוף שקיבל את מספר התלונות הגבוה ביותר הוא המוסד לביטוח לאומי, עם 3285 תלונות, המשקף גידול משמעותי של 266%, ביחס לשנת 2019 במהלכה התקבלו 898 תלונות בלבד. 

בנוסף חל זינוק של 467% במספר התלונות בנושא גמלאות, ובפרט בנושא דמי אבטלה. בתגובה הרשמית בדו"ח נמסר כי: *הגידול נובע בעיקר כתוצאה מתלונות בעניין סיוע כלכלי בעקבות משבר הקורונה". בתלונות על הביטוח הלאומי הנוגעות לקורונה, כ-79.5% מהתלונות נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן (לעומת 37.5% בשנת 2019). המספר הרב ביותר של תלונות בנוגע למשבר הקורונה הגיע ממחוז תל אביב ומחוז מרכז. 61% מהמתלוננים בנושאים הקשורים לקורונה היו בני 25-44 פי שניים יותר משיעורם באוכלוסייה. כ-77% משיעור המתלוננים בנושאים הקשורים למשבר הקורונה הם ללא השכלה אקדמית.

הגופים שהתקבלו עליהם המספר הרב ביותר של תלונות בשנת 2020 הם:

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים  - 984 תלונות, חברת דואר ישראל בע"מ - 836 תלונות, משטרת ישראל - 671 תלונות, משרד הבריאות - 632 תלונות, רשות המיסים - 622 תלונות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - 513 תלונות. שיעור התלונות המוצדקות על חברת הדואר עמד על 73.4%, משרד הבריאות-  51.1% תלונות מוצדקות,  עיריית ירושלים 50.9% ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים עם 47.1%.

30.4% מהתלונות שטופלו בשנת 2020 עסקו בנושא השירות לציבור

ומהוות 5,135 תלונות מכלל התלונות בשנה זו. כ- 49% מתלונות אלו שבירורן הסתיים נמצאו מוצדקות. מדובר בתלונות הנוגעות להיבטים השונים של מגעו של הפרט עם הרשות הציבורית ועסקו בעיקר סביב אי-קבלת מענה על פניות ואי-טיפול בהן, עיכוב במתן שירות, יחס לא ראוי של עובדי ציבור ושירות לקוי במוקדי השירות. 

קיראו עוד ב"בארץ"

עשרת הגופים שהתקבלו עליהם הכי הרבה תלונות בנושא השירות לציבור הם (לפי סדר מספר התלונות הגבוה ביותר):  משרד התחבורה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, רשות האוכלוסין וההגירה, משטרת ישראל, רשות המיסים, דואר ישראל, משרד המשפטים, חברת החשמל, שירותי בריאות כללית ומשרד החינוך.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    YL 31/07/2021 00:17
    הגב לתגובה זו
    אם צמאי נצע בעבודה הוא יקבל פיצוי בהתאם ל תשלום ש שילם ו לכן**** חובה לשלם מעבר להכנסה האמיתית*** מאחר והתשלום לתאונה היה ביחס לתשלום. תזכרו אם שילמתם פחות מ הכנסתכם אתם בצרה אכלתם אותה זה החוק אגב החזר עודפים מ ביטוח לואמי הריבית יותר מהבנקים
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.