"במהלך משבר הקורונה התעסוקה בישראל נפגעה משמעותית. למרות שהאינדיקטורים האחרונים מעודדים, ישנו חשש שייקח לתעסוקה זמן רב לחזור לרמתה לפני המשבר. אמנם עדיין אין מספיק מידע בכדי לייצר אמירה חד משמעית, אך הסכנה קיימת" כך אמרה נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בכנס של האגודה הישראלית לכלכלה.

ישראל הגיבה טוב יותר למשבר של 2008 מאשר ארה"ב

על פי הנגיד ישראל הגיבה טוב יותר למשבר הפיננסי של 2008 מאשר ארה"ב ושוק התעסוקה בישראל התאושש בקצב מהיר בהרבה מאשר בארצות הברית, וזאת בעיקר בזכות העובדה שהמשבר פגע בישראל באופן מוגבל. ארה"ב אמנם חוותה חוותה התאוששות יחסית מהירה של התוצר, אך איטית בהרבה של שוק העבודה.

אלא שבשנים האחרונות מדינות רבות בעולם מושפעות מ"אפקט הפולריזציה" - ירידה בשיעור המועסקים במיומנות בינונית מכלל המועסקים, תוך עלייה בשיעור העובדים בעלי מיומנות גבוהה ונמוכה, שיש מי שטוענים שמתרחש בעקבות שינויים טכנולוגיים, וכן בשנות משבר.

על פי הנגיד "עד שנת הקורונה לא נרשמה פולריזציה משמעותית בישראל, אך במהלכה נרשם אפקט פולריזציה משמעותי. חלה ירידה בשיעור העובדים במיומנות בינונית מסך העובדים במשק, זאת לעומת עלייה בשיעור העובדים במיומנות גבוהה והיעדר שינוי בשיעור העובדים במיומנות נמוכה".

• שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
• מצב עובדי ההייטק בישראל: יותר דורשי עבודה, פחות משרות ומה עם השכר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מי שמסתדר עם השינויים הטכנולוגיים - מצליח. האחרים נפגעים

לדברי ירון, "אחד השינויים הטכנולוגיים שהביא עימו משבר הקורונה הוא היכולת לעבוד מהבית. מהספרות העדכנית, ומממצאים ראשוניים לגבי ישראל עולה כי העובדים בעלי הפריון הגבוה הם אלו שזוכים לאפשרות זו. 

הטכנולוגיה לא תפגע בשיעור התעסוקה אלא תייצר משרות חדשות

שיפורים טכנולוגיים לא יביאו בהכרח לירידת התעסוקה. שינויים טכנולוגיים אמנם מייתרים משרות מסוימות, אך יוצרים משרות חדשות. כדי להגדיל את הביקוש לעבודה יש לפעול בשני ערוצים: העלאת פריון העבודה בכל רמות המיומנות, והגדלת מלאי ההון הפיזי במשק והסרת חסמים רגולטוריים לפעילות המגזר העסקי.