תאונה בדרך למשוך את השכר מהבנק - אינה תאונת עבודה
מעשה בעובד, מציל חוף, שנהג לנסוע אחת לחודש בשעות העבודה וברשות, לסניף הבנק שלו - כדי למשוך את משכורתו במזומן. הוא נהרג בתאונת דרכים, בדרך ממקום העבודה לבנק. האם זו תאונת עבודה או לא?
לשון חוק הביטוח הלאומי, לעניין זה, היא (סעיף 80(5)):
"רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם... אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות"; והתקנות דורשות שמקום תשלום השכר, והזמן לגבייתו, נקבעו על ידי המעביד.
הוכח כי למנוח לא היו כרטיסי אשראי או חשבון צ'קים; במשך 40 שנה נהג לצאת לבנק, בשעות העבודה "החלשות", ובאישור הממונים, כדי למשוך מזומן.
התלויים במנוח תבעו קצבה מהמוסד, ונענו בשלילה.
השופטת עפרה ורבנר מבית הדין בחיפה נאלצה להסכים עם המוסד לביטוח לאומי ולקבוע כי "כי אין מנוס מדחיית תביעת התובעים", תוך שהיא מביעה תקווה כי "מן הסתם תהא התובעת זכאית לקצבת שארים, גם אם לא לקצבת תלויים, וכמו כן, יש להניח, כי מאחר והמדובר בתאונת דרכים, יהיו התובעים או מי מהם, זכאים לפיצויים, מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים."
וכך היא מנמקת את פסיקתה:
"המנוח הוא זה אשר בחר בתאריך ובשעה בהם ייצא מהעבודה, על מנת למשוך את כספי המשכורת שהופקדו לחשבון הבנק שלו, או חלקם, במזומן, ופעולה זו לא נדרשה ממנו על-ידי המעסיק.
המעביד ממלא חובתו בהתאם לחוזה העבודה, כאשר הוא משלם שכר לעובדו ומפקיד את המשכורת בחשבון הבנק של העובד.
מכאן ואילך, כל פעולה שמבצע העובד בחשבון הבנק, לרבות הוצאת המשכורת כולה, או חלקה, במזומן, אינן פעולות שנעשות לצורכי המעסיק, ואינן פעולות שניתן לומר לגביהן שהן פעולות נילוות, במידה סבירה, לעבודה.
כאשר מעסיק קובע עבור עובד את המקום והמועד לקבלת השכר, הרי הליכתו של העובד לצורך קבלת המשכורת, הינה חלק מעבודתו, ועל כן תאונה בדרך לקבלת המשכורת או ממנה, תחשב כ'תאונת עבודה'.
"בענייננו, וכאשר המעסיק של המנוח העביר את מלוא המשכורת של חשבון הבנק של המנוח, הרי המנוח יכול היה, בכל עת, למשוך את הכספים, והמעסיק לא קבע למנוח באיזה דרך ובאיזה זמן להוציא את כספי המשכורת.
ברור, כי כל עובד רשאי להשאיר את המשכורת בחשבונו ולשלם תשלומים שונים באמצעות שיקים/אשראי/הוראות קבע.
כל עובד יכול ליתן למיופה כוח סמכות למשוך כספים מהחשבון על מנת לקבלם, אם אינו יכול להגיע בעצמו לבנק בשעות פעילות הבנק, וכל עובד, כמובן, יכול למשוך כסף במזומן, בכל שעה משעות היום, ממכשיר המיועד לכך באמצעות כרטיס האשראי.
אשר על כן, איננו סבורים, כי נסיעה לבנק שבו הופקד השכר על מנת למשוך את הכסף במזומן, גם אם זו הייתה דרכו של התובע מימים ימימה, הופכת את הפגיעה במהלך נסיעה זו, ל'תאונת עבודה'."
עד כאן - פסק הדין.
יצוין כי פסקי דין הנוגעים לעניין נמצאים רק בפסיקת בתי הדין לביטוח לאומי, שפעלו לפני הקמת בתי הדין לעבודה. כנראה שב-40 השנים האחרונות, ועם שינויי המציאות, משתמשים רוב העובדים בכרטיסי אשראי, צ'קים, הוראות קבע וכו'. כולם - פרט, למרבה הצער, למנוח.
ייתכן שעם דחיית התביעה לתאונת עבודה - נפתחה הדרך לאלמנה לתבוע גמלת שאירים מקרן הפנסיה שבה היה, קרוב לוודאי, מבוטח המנוח (היא אינה זכאית לפנסיה זו אם המדובר בתאונת עבודה).
ב"ל 37961-03-10 .כהן נ. המל"ל; השופטת עפרה ורבנר ונ"צ שלומי ושפיר. ניתן ביום 19 ביולי 2012
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
