תאונה בדרך למשוך את השכר מהבנק - אינה תאונת עבודה
מעשה בעובד, מציל חוף, שנהג לנסוע אחת לחודש בשעות העבודה וברשות, לסניף הבנק שלו - כדי למשוך את משכורתו במזומן. הוא נהרג בתאונת דרכים, בדרך ממקום העבודה לבנק. האם זו תאונת עבודה או לא?
לשון חוק הביטוח הלאומי, לעניין זה, היא (סעיף 80(5)):
"רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם... אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות"; והתקנות דורשות שמקום תשלום השכר, והזמן לגבייתו, נקבעו על ידי המעביד.
הוכח כי למנוח לא היו כרטיסי אשראי או חשבון צ'קים; במשך 40 שנה נהג לצאת לבנק, בשעות העבודה "החלשות", ובאישור הממונים, כדי למשוך מזומן.
התלויים במנוח תבעו קצבה מהמוסד, ונענו בשלילה.
השופטת עפרה ורבנר מבית הדין בחיפה נאלצה להסכים עם המוסד לביטוח לאומי ולקבוע כי "כי אין מנוס מדחיית תביעת התובעים", תוך שהיא מביעה תקווה כי "מן הסתם תהא התובעת זכאית לקצבת שארים, גם אם לא לקצבת תלויים, וכמו כן, יש להניח, כי מאחר והמדובר בתאונת דרכים, יהיו התובעים או מי מהם, זכאים לפיצויים, מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים."
וכך היא מנמקת את פסיקתה:
"המנוח הוא זה אשר בחר בתאריך ובשעה בהם ייצא מהעבודה, על מנת למשוך את כספי המשכורת שהופקדו לחשבון הבנק שלו, או חלקם, במזומן, ופעולה זו לא נדרשה ממנו על-ידי המעסיק.
המעביד ממלא חובתו בהתאם לחוזה העבודה, כאשר הוא משלם שכר לעובדו ומפקיד את המשכורת בחשבון הבנק של העובד.
מכאן ואילך, כל פעולה שמבצע העובד בחשבון הבנק, לרבות הוצאת המשכורת כולה, או חלקה, במזומן, אינן פעולות שנעשות לצורכי המעסיק, ואינן פעולות שניתן לומר לגביהן שהן פעולות נילוות, במידה סבירה, לעבודה.
כאשר מעסיק קובע עבור עובד את המקום והמועד לקבלת השכר, הרי הליכתו של העובד לצורך קבלת המשכורת, הינה חלק מעבודתו, ועל כן תאונה בדרך לקבלת המשכורת או ממנה, תחשב כ'תאונת עבודה'.
"בענייננו, וכאשר המעסיק של המנוח העביר את מלוא המשכורת של חשבון הבנק של המנוח, הרי המנוח יכול היה, בכל עת, למשוך את הכספים, והמעסיק לא קבע למנוח באיזה דרך ובאיזה זמן להוציא את כספי המשכורת.
ברור, כי כל עובד רשאי להשאיר את המשכורת בחשבונו ולשלם תשלומים שונים באמצעות שיקים/אשראי/הוראות קבע.
כל עובד יכול ליתן למיופה כוח סמכות למשוך כספים מהחשבון על מנת לקבלם, אם אינו יכול להגיע בעצמו לבנק בשעות פעילות הבנק, וכל עובד, כמובן, יכול למשוך כסף במזומן, בכל שעה משעות היום, ממכשיר המיועד לכך באמצעות כרטיס האשראי.
אשר על כן, איננו סבורים, כי נסיעה לבנק שבו הופקד השכר על מנת למשוך את הכסף במזומן, גם אם זו הייתה דרכו של התובע מימים ימימה, הופכת את הפגיעה במהלך נסיעה זו, ל'תאונת עבודה'."
עד כאן - פסק הדין.
יצוין כי פסקי דין הנוגעים לעניין נמצאים רק בפסיקת בתי הדין לביטוח לאומי, שפעלו לפני הקמת בתי הדין לעבודה. כנראה שב-40 השנים האחרונות, ועם שינויי המציאות, משתמשים רוב העובדים בכרטיסי אשראי, צ'קים, הוראות קבע וכו'. כולם - פרט, למרבה הצער, למנוח.
ייתכן שעם דחיית התביעה לתאונת עבודה - נפתחה הדרך לאלמנה לתבוע גמלת שאירים מקרן הפנסיה שבה היה, קרוב לוודאי, מבוטח המנוח (היא אינה זכאית לפנסיה זו אם המדובר בתאונת עבודה).
ב"ל 37961-03-10 .כהן נ. המל"ל; השופטת עפרה ורבנר ונ"צ שלומי ושפיר. ניתן ביום 19 ביולי 2012
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
