מעשה בעובד, מציל חוף, שנהג לנסוע אחת לחודש בשעות העבודה וברשות, לסניף הבנק שלו - כדי למשוך את משכורתו במזומן. הוא נהרג בתאונת דרכים, בדרך ממקום העבודה לבנק. האם זו תאונת עבודה או לא?

לשון חוק הביטוח הלאומי, לעניין זה, היא (סעיף 80(5)):

"רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם... אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות"; והתקנות דורשות שמקום תשלום השכר, והזמן לגבייתו, נקבעו על ידי המעביד.

הוכח כי למנוח לא היו כרטיסי אשראי או חשבון צ'קים; במשך 40 שנה נהג לצאת לבנק, בשעות העבודה "החלשות", ובאישור הממונים, כדי למשוך מזומן.

התלויים במנוח תבעו קצבה מהמוסד, ונענו בשלילה.

השופטת עפרה ורבנר מבית הדין בחיפה נאלצה להסכים עם המוסד לביטוח לאומי ולקבוע כי "כי אין מנוס מדחיית תביעת התובעים", תוך שהיא מביעה תקווה כי "מן הסתם תהא התובעת זכאית לקצבת שארים, גם אם לא לקצבת תלויים, וכמו כן, יש להניח, כי מאחר והמדובר בתאונת דרכים, יהיו התובעים או מי מהם, זכאים לפיצויים, מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים."

וכך היא מנמקת את פסיקתה:

"המנוח הוא זה אשר בחר בתאריך ובשעה בהם ייצא מהעבודה, על מנת למשוך את כספי המשכורת שהופקדו לחשבון הבנק שלו, או חלקם, במזומן, ופעולה זו לא נדרשה ממנו על-ידי המעסיק.

המעביד ממלא חובתו בהתאם לחוזה העבודה, כאשר הוא משלם שכר לעובדו ומפקיד את המשכורת בחשבון הבנק של העובד.

מכאן ואילך, כל פעולה שמבצע העובד בחשבון הבנק, לרבות הוצאת המשכורת כולה, או חלקה, במזומן, אינן פעולות שנעשות לצורכי המעסיק, ואינן פעולות שניתן לומר לגביהן שהן פעולות נילוות, במידה סבירה, לעבודה.

כאשר מעסיק קובע עבור עובד את המקום והמועד לקבלת השכר, הרי הליכתו של העובד לצורך קבלת המשכורת, הינה חלק מעבודתו, ועל כן תאונה בדרך לקבלת המשכורת או ממנה, תחשב כ'תאונת עבודה'.

"בענייננו, וכאשר המעסיק של המנוח העביר את מלוא המשכורת של חשבון הבנק של המנוח, הרי המנוח יכול היה, בכל עת, למשוך את הכספים, והמעסיק לא קבע למנוח באיזה דרך ובאיזה זמן להוציא את כספי המשכורת.

ברור, כי כל עובד רשאי להשאיר את המשכורת בחשבונו ולשלם תשלומים שונים באמצעות שיקים/אשראי/הוראות קבע.

כל עובד יכול ליתן למיופה כוח סמכות למשוך כספים מהחשבון על מנת לקבלם, אם אינו יכול להגיע בעצמו לבנק בשעות פעילות הבנק, וכל עובד, כמובן, יכול למשוך כסף במזומן, בכל שעה משעות היום, ממכשיר המיועד לכך באמצעות כרטיס האשראי.

אשר על כן, איננו סבורים, כי נסיעה לבנק שבו הופקד השכר על מנת למשוך את הכסף במזומן, גם אם זו הייתה דרכו של התובע מימים ימימה, הופכת את הפגיעה במהלך נסיעה זו, ל'תאונת עבודה'."

עד כאן - פסק הדין.

יצוין כי פסקי דין הנוגעים לעניין נמצאים רק בפסיקת בתי הדין לביטוח לאומי, שפעלו לפני הקמת בתי הדין לעבודה. כנראה שב-40 השנים האחרונות, ועם שינויי המציאות, משתמשים רוב העובדים בכרטיסי אשראי, צ'קים, הוראות קבע וכו'. כולם - פרט, למרבה הצער, למנוח.

ייתכן שעם דחיית התביעה לתאונת עבודה - נפתחה הדרך לאלמנה לתבוע גמלת שאירים מקרן הפנסיה שבה היה, קרוב לוודאי, מבוטח המנוח (היא אינה זכאית לפנסיה זו אם המדובר בתאונת עבודה).

ב"ל 37961-03-10 .כהן נ. המל"ל; השופטת עפרה ורבנר ונ"צ שלומי ושפיר. ניתן ביום 19 ביולי 2012