תאונה בדרך למשוך את השכר מהבנק - אינה תאונת עבודה
מעשה בעובד, מציל חוף, שנהג לנסוע אחת לחודש בשעות העבודה וברשות, לסניף הבנק שלו - כדי למשוך את משכורתו במזומן. הוא נהרג בתאונת דרכים, בדרך ממקום העבודה לבנק. האם זו תאונת עבודה או לא?
לשון חוק הביטוח הלאומי, לעניין זה, היא (סעיף 80(5)):
"רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם... אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות"; והתקנות דורשות שמקום תשלום השכר, והזמן לגבייתו, נקבעו על ידי המעביד.
הוכח כי למנוח לא היו כרטיסי אשראי או חשבון צ'קים; במשך 40 שנה נהג לצאת לבנק, בשעות העבודה "החלשות", ובאישור הממונים, כדי למשוך מזומן.
התלויים במנוח תבעו קצבה מהמוסד, ונענו בשלילה.
השופטת עפרה ורבנר מבית הדין בחיפה נאלצה להסכים עם המוסד לביטוח לאומי ולקבוע כי "כי אין מנוס מדחיית תביעת התובעים", תוך שהיא מביעה תקווה כי "מן הסתם תהא התובעת זכאית לקצבת שארים, גם אם לא לקצבת תלויים, וכמו כן, יש להניח, כי מאחר והמדובר בתאונת דרכים, יהיו התובעים או מי מהם, זכאים לפיצויים, מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים."
וכך היא מנמקת את פסיקתה:
"המנוח הוא זה אשר בחר בתאריך ובשעה בהם ייצא מהעבודה, על מנת למשוך את כספי המשכורת שהופקדו לחשבון הבנק שלו, או חלקם, במזומן, ופעולה זו לא נדרשה ממנו על-ידי המעסיק.
המעביד ממלא חובתו בהתאם לחוזה העבודה, כאשר הוא משלם שכר לעובדו ומפקיד את המשכורת בחשבון הבנק של העובד.
מכאן ואילך, כל פעולה שמבצע העובד בחשבון הבנק, לרבות הוצאת המשכורת כולה, או חלקה, במזומן, אינן פעולות שנעשות לצורכי המעסיק, ואינן פעולות שניתן לומר לגביהן שהן פעולות נילוות, במידה סבירה, לעבודה.
כאשר מעסיק קובע עבור עובד את המקום והמועד לקבלת השכר, הרי הליכתו של העובד לצורך קבלת המשכורת, הינה חלק מעבודתו, ועל כן תאונה בדרך לקבלת המשכורת או ממנה, תחשב כ'תאונת עבודה'.
"בענייננו, וכאשר המעסיק של המנוח העביר את מלוא המשכורת של חשבון הבנק של המנוח, הרי המנוח יכול היה, בכל עת, למשוך את הכספים, והמעסיק לא קבע למנוח באיזה דרך ובאיזה זמן להוציא את כספי המשכורת.
ברור, כי כל עובד רשאי להשאיר את המשכורת בחשבונו ולשלם תשלומים שונים באמצעות שיקים/אשראי/הוראות קבע.
כל עובד יכול ליתן למיופה כוח סמכות למשוך כספים מהחשבון על מנת לקבלם, אם אינו יכול להגיע בעצמו לבנק בשעות פעילות הבנק, וכל עובד, כמובן, יכול למשוך כסף במזומן, בכל שעה משעות היום, ממכשיר המיועד לכך באמצעות כרטיס האשראי.
אשר על כן, איננו סבורים, כי נסיעה לבנק שבו הופקד השכר על מנת למשוך את הכסף במזומן, גם אם זו הייתה דרכו של התובע מימים ימימה, הופכת את הפגיעה במהלך נסיעה זו, ל'תאונת עבודה'."
עד כאן - פסק הדין.
יצוין כי פסקי דין הנוגעים לעניין נמצאים רק בפסיקת בתי הדין לביטוח לאומי, שפעלו לפני הקמת בתי הדין לעבודה. כנראה שב-40 השנים האחרונות, ועם שינויי המציאות, משתמשים רוב העובדים בכרטיסי אשראי, צ'קים, הוראות קבע וכו'. כולם - פרט, למרבה הצער, למנוח.
ייתכן שעם דחיית התביעה לתאונת עבודה - נפתחה הדרך לאלמנה לתבוע גמלת שאירים מקרן הפנסיה שבה היה, קרוב לוודאי, מבוטח המנוח (היא אינה זכאית לפנסיה זו אם המדובר בתאונת עבודה).
ב"ל 37961-03-10 .כהן נ. המל"ל; השופטת עפרה ורבנר ונ"צ שלומי ושפיר. ניתן ביום 19 ביולי 2012
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
