תאונה בדרך למשוך את השכר מהבנק - אינה תאונת עבודה
מעשה בעובד, מציל חוף, שנהג לנסוע אחת לחודש בשעות העבודה וברשות, לסניף הבנק שלו - כדי למשוך את משכורתו במזומן. הוא נהרג בתאונת דרכים, בדרך ממקום העבודה לבנק. האם זו תאונת עבודה או לא?
לשון חוק הביטוח הלאומי, לעניין זה, היא (סעיף 80(5)):
"רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם... אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות"; והתקנות דורשות שמקום תשלום השכר, והזמן לגבייתו, נקבעו על ידי המעביד.
הוכח כי למנוח לא היו כרטיסי אשראי או חשבון צ'קים; במשך 40 שנה נהג לצאת לבנק, בשעות העבודה "החלשות", ובאישור הממונים, כדי למשוך מזומן.
התלויים במנוח תבעו קצבה מהמוסד, ונענו בשלילה.
השופטת עפרה ורבנר מבית הדין בחיפה נאלצה להסכים עם המוסד לביטוח לאומי ולקבוע כי "כי אין מנוס מדחיית תביעת התובעים", תוך שהיא מביעה תקווה כי "מן הסתם תהא התובעת זכאית לקצבת שארים, גם אם לא לקצבת תלויים, וכמו כן, יש להניח, כי מאחר והמדובר בתאונת דרכים, יהיו התובעים או מי מהם, זכאים לפיצויים, מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים."
וכך היא מנמקת את פסיקתה:
"המנוח הוא זה אשר בחר בתאריך ובשעה בהם ייצא מהעבודה, על מנת למשוך את כספי המשכורת שהופקדו לחשבון הבנק שלו, או חלקם, במזומן, ופעולה זו לא נדרשה ממנו על-ידי המעסיק.
המעביד ממלא חובתו בהתאם לחוזה העבודה, כאשר הוא משלם שכר לעובדו ומפקיד את המשכורת בחשבון הבנק של העובד.
מכאן ואילך, כל פעולה שמבצע העובד בחשבון הבנק, לרבות הוצאת המשכורת כולה, או חלקה, במזומן, אינן פעולות שנעשות לצורכי המעסיק, ואינן פעולות שניתן לומר לגביהן שהן פעולות נילוות, במידה סבירה, לעבודה.
כאשר מעסיק קובע עבור עובד את המקום והמועד לקבלת השכר, הרי הליכתו של העובד לצורך קבלת המשכורת, הינה חלק מעבודתו, ועל כן תאונה בדרך לקבלת המשכורת או ממנה, תחשב כ'תאונת עבודה'.
"בענייננו, וכאשר המעסיק של המנוח העביר את מלוא המשכורת של חשבון הבנק של המנוח, הרי המנוח יכול היה, בכל עת, למשוך את הכספים, והמעסיק לא קבע למנוח באיזה דרך ובאיזה זמן להוציא את כספי המשכורת.
ברור, כי כל עובד רשאי להשאיר את המשכורת בחשבונו ולשלם תשלומים שונים באמצעות שיקים/אשראי/הוראות קבע.
כל עובד יכול ליתן למיופה כוח סמכות למשוך כספים מהחשבון על מנת לקבלם, אם אינו יכול להגיע בעצמו לבנק בשעות פעילות הבנק, וכל עובד, כמובן, יכול למשוך כסף במזומן, בכל שעה משעות היום, ממכשיר המיועד לכך באמצעות כרטיס האשראי.
אשר על כן, איננו סבורים, כי נסיעה לבנק שבו הופקד השכר על מנת למשוך את הכסף במזומן, גם אם זו הייתה דרכו של התובע מימים ימימה, הופכת את הפגיעה במהלך נסיעה זו, ל'תאונת עבודה'."
עד כאן - פסק הדין.
יצוין כי פסקי דין הנוגעים לעניין נמצאים רק בפסיקת בתי הדין לביטוח לאומי, שפעלו לפני הקמת בתי הדין לעבודה. כנראה שב-40 השנים האחרונות, ועם שינויי המציאות, משתמשים רוב העובדים בכרטיסי אשראי, צ'קים, הוראות קבע וכו'. כולם - פרט, למרבה הצער, למנוח.
ייתכן שעם דחיית התביעה לתאונת עבודה - נפתחה הדרך לאלמנה לתבוע גמלת שאירים מקרן הפנסיה שבה היה, קרוב לוודאי, מבוטח המנוח (היא אינה זכאית לפנסיה זו אם המדובר בתאונת עבודה).
ב"ל 37961-03-10 .כהן נ. המל"ל; השופטת עפרה ורבנר ונ"צ שלומי ושפיר. ניתן ביום 19 ביולי 2012

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.

- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
