דגשים בהעסקת עובדים במשק בית
בעקבות הפרסום בעיתונות בדבר העסקת עובדים זרים במשק הבית, עולה שוב לסדר היום סוגיית העסקת עובדים במשק בית בכלל ועובדים זרים בפרט.
בעקבות הפרסום בעיתונות בדבר העסקת עובדים זרים במשק הבית, עולה שוב לסדר היום סוגיית העסקת עובדים במשק בית בכלל ועובדים זרים בפרט.
רקע
● עובד במשק בית מוגדר במוסד לביטוח לאומי כמי שמועסק בעבודות שוטפות ורגילות במסגרת ביתו הפרטי של המעסיק, כגון עבודות ניקיון בבית או בבניין המשותף, טיפול בילדים, בקשישים, בסיעודיים ועוד. מעמדו של עובד במשק בית הוא כעובד שכיר. הוא מבוטח בכל ענפי הביטוח החלים על עובד שכיר, ולכן חובת תשלום דמי הביטוח מוטלת על המעסיק.
● מי שמעסיק עובדים זרים חייב לדווח עליהם ולשלם בעדם. עובדים אלה מבוטחים לענפי הביטוח האלו: נפגעי עבודה, זכויות עובדים בפשיטות רגל ואימהות (למעט גמלה לשמירת היריון).
נקבע בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") כי החל מיום 1.3.2003 לא ישולמו גמלאות כסף לעובדים השוהים בארץ שלא כדין בעד התקופה שבה הם שוהים באופן לא חוקי בישראל, אלא מיום צאתם את הארץ.
מקום ביצוע העבודה
● יש להבחין בין עבודה שמתבצעת בביתו של המעסיק לבין עבודה שמתבצעת בביתו של העובד (כגון טיפול בילדים).
● בדרך כלל כאשר הטיפול בילדים מתבצע בביתו של העובד לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד, והעובד נחשב למי שמנהל עסק עצמאי משלו. במקרה זה על המבוטח לבחון את מעמדו במוסד לביטוח לאומי טרם תחילת העבודה, ואם צריך לפתוח תיק "עובד עצמאי".
פסק הדין פרפרה - המוסד לביטוח לאומי (ב"ל -41382-08-11)
● ביום 9.5.2012 קבע בית הדין האזורי לעבודה כי בין גברת פרפרה (להלן: "המבוטחת") לבין בתה (מאיה) לא התקיימו יחסי "עובד-מעביד", אף על פי שבפועל טיפלה המבוטחת בנכדיה בביתה שלה ואף שולם לה תשלום בעד עבודתה.
● במקרה דנן טיפלה המבוטחת בנכדיה בסמוך להגשת תביעה לקצבת זקנה.
● הטיפול בנכדיה כאמור נעשה בבית המבוטחת תמורת תשלום, אשר לדעת בית הדין לא היה ריאלי (1,200 ש"ח לחודש, ובהמשך 1,500 ש"ח לחודש, שהם כ-12 ש"ח לשעה בממוצע).
● עם זאת, בית הדין מאזכר את צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972, שלפיו מבוטח המבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה נחשב לעובד עצמאי, כפוף למבחני הגדרת עובד עצמאי בחוק.
● בין השאר מציין בית הדין בדברי הסיכום כלהלן: "לכך יש לצרף גם את הוראות הצו, המגדיר כ'עובד עצמאי' מי ש'מבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה', בכל תנאי העסקה ובלבד שהוא עובד אך ורק בביתו... תנאי זה המתקיים בענייננו מחדד את המסקנה כי התובעת אינה עובדת של מאיה אלא לכל היותר עובדת עצמאית."
המלצתנו אפוא היא כי בכל עבודה בטיפול בילדים בביתו של המטפל, מוצע לפנות למוסד לביטוח לאומי טרם תחילת העבודה כדי שיקבע את מעמדו של המבוטח בהתאם.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
