דגשים בהעסקת עובדים במשק בית

רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי כהן

בעקבות הפרסום בעיתונות בדבר העסקת עובדים זרים במשק הבית, עולה שוב לסדר היום סוגיית העסקת עובדים במשק בית בכלל ועובדים זרים בפרט.
עו"ד לילך דניאל |

בעקבות הפרסום בעיתונות בדבר העסקת עובדים זרים במשק הבית, עולה שוב לסדר היום סוגיית העסקת עובדים במשק בית בכלל ועובדים זרים בפרט.

רקע

● עובד במשק בית מוגדר במוסד לביטוח לאומי כמי שמועסק בעבודות שוטפות ורגילות במסגרת ביתו הפרטי של המעסיק, כגון עבודות ניקיון בבית או בבניין המשותף, טיפול בילדים, בקשישים, בסיעודיים ועוד. מעמדו של עובד במשק בית הוא כעובד שכיר. הוא מבוטח בכל ענפי הביטוח החלים על עובד שכיר, ולכן חובת תשלום דמי הביטוח מוטלת על המעסיק.

● מי שמעסיק עובדים זרים חייב לדווח עליהם ולשלם בעדם. עובדים אלה מבוטחים לענפי הביטוח האלו: נפגעי עבודה, זכויות עובדים בפשיטות רגל ואימהות (למעט גמלה לשמירת היריון).

נקבע בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") כי החל מיום 1.3.2003 לא ישולמו גמלאות כסף לעובדים השוהים בארץ שלא כדין בעד התקופה שבה הם שוהים באופן לא חוקי בישראל, אלא מיום צאתם את הארץ.

מקום ביצוע העבודה

● יש להבחין בין עבודה שמתבצעת בביתו של המעסיק לבין עבודה שמתבצעת בביתו של העובד (כגון טיפול בילדים).

● בדרך כלל כאשר הטיפול בילדים מתבצע בביתו של העובד לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד, והעובד נחשב למי שמנהל עסק עצמאי משלו. במקרה זה על המבוטח לבחון את מעמדו במוסד לביטוח לאומי טרם תחילת העבודה, ואם צריך לפתוח תיק "עובד עצמאי".

פסק הדין פרפרה - המוסד לביטוח לאומי (ב"ל -41382-08-11)

● ביום 9.5.2012 קבע בית הדין האזורי לעבודה כי בין גברת פרפרה (להלן: "המבוטחת") לבין בתה (מאיה) לא התקיימו יחסי "עובד-מעביד", אף על פי שבפועל טיפלה המבוטחת בנכדיה בביתה שלה ואף שולם לה תשלום בעד עבודתה.

● במקרה דנן טיפלה המבוטחת בנכדיה בסמוך להגשת תביעה לקצבת זקנה.

● הטיפול בנכדיה כאמור נעשה בבית המבוטחת תמורת תשלום, אשר לדעת בית הדין לא היה ריאלי (1,200 ש"ח לחודש, ובהמשך 1,500 ש"ח לחודש, שהם כ-12 ש"ח לשעה בממוצע).

● עם זאת, בית הדין מאזכר את צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972, שלפיו מבוטח המבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה נחשב לעובד עצמאי, כפוף למבחני הגדרת עובד עצמאי בחוק.

● בין השאר מציין בית הדין בדברי הסיכום כלהלן: "לכך יש לצרף גם את הוראות הצו, המגדיר כ'עובד עצמאי' מי ש'מבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה', בכל תנאי העסקה ובלבד שהוא עובד אך ורק בביתו... תנאי זה המתקיים בענייננו מחדד את המסקנה כי התובעת אינה עובדת של מאיה אלא לכל היותר עובדת עצמאית."

המלצתנו אפוא היא כי בכל עבודה בטיפול בילדים בביתו של המטפל, מוצע לפנות למוסד לביטוח לאומי טרם תחילת העבודה כדי שיקבע את מעמדו של המבוטח בהתאם.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.