דגשים בהעסקת עובדים במשק בית

רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי כהן

בעקבות הפרסום בעיתונות בדבר העסקת עובדים זרים במשק הבית, עולה שוב לסדר היום סוגיית העסקת עובדים במשק בית בכלל ועובדים זרים בפרט.
עו"ד לילך דניאל |

בעקבות הפרסום בעיתונות בדבר העסקת עובדים זרים במשק הבית, עולה שוב לסדר היום סוגיית העסקת עובדים במשק בית בכלל ועובדים זרים בפרט.

רקע

● עובד במשק בית מוגדר במוסד לביטוח לאומי כמי שמועסק בעבודות שוטפות ורגילות במסגרת ביתו הפרטי של המעסיק, כגון עבודות ניקיון בבית או בבניין המשותף, טיפול בילדים, בקשישים, בסיעודיים ועוד. מעמדו של עובד במשק בית הוא כעובד שכיר. הוא מבוטח בכל ענפי הביטוח החלים על עובד שכיר, ולכן חובת תשלום דמי הביטוח מוטלת על המעסיק.

● מי שמעסיק עובדים זרים חייב לדווח עליהם ולשלם בעדם. עובדים אלה מבוטחים לענפי הביטוח האלו: נפגעי עבודה, זכויות עובדים בפשיטות רגל ואימהות (למעט גמלה לשמירת היריון).

נקבע בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") כי החל מיום 1.3.2003 לא ישולמו גמלאות כסף לעובדים השוהים בארץ שלא כדין בעד התקופה שבה הם שוהים באופן לא חוקי בישראל, אלא מיום צאתם את הארץ.

מקום ביצוע העבודה

● יש להבחין בין עבודה שמתבצעת בביתו של המעסיק לבין עבודה שמתבצעת בביתו של העובד (כגון טיפול בילדים).

● בדרך כלל כאשר הטיפול בילדים מתבצע בביתו של העובד לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד, והעובד נחשב למי שמנהל עסק עצמאי משלו. במקרה זה על המבוטח לבחון את מעמדו במוסד לביטוח לאומי טרם תחילת העבודה, ואם צריך לפתוח תיק "עובד עצמאי".

פסק הדין פרפרה - המוסד לביטוח לאומי (ב"ל -41382-08-11)

● ביום 9.5.2012 קבע בית הדין האזורי לעבודה כי בין גברת פרפרה (להלן: "המבוטחת") לבין בתה (מאיה) לא התקיימו יחסי "עובד-מעביד", אף על פי שבפועל טיפלה המבוטחת בנכדיה בביתה שלה ואף שולם לה תשלום בעד עבודתה.

● במקרה דנן טיפלה המבוטחת בנכדיה בסמוך להגשת תביעה לקצבת זקנה.

● הטיפול בנכדיה כאמור נעשה בבית המבוטחת תמורת תשלום, אשר לדעת בית הדין לא היה ריאלי (1,200 ש"ח לחודש, ובהמשך 1,500 ש"ח לחודש, שהם כ-12 ש"ח לשעה בממוצע).

● עם זאת, בית הדין מאזכר את צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972, שלפיו מבוטח המבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה נחשב לעובד עצמאי, כפוף למבחני הגדרת עובד עצמאי בחוק.

● בין השאר מציין בית הדין בדברי הסיכום כלהלן: "לכך יש לצרף גם את הוראות הצו, המגדיר כ'עובד עצמאי' מי ש'מבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה', בכל תנאי העסקה ובלבד שהוא עובד אך ורק בביתו... תנאי זה המתקיים בענייננו מחדד את המסקנה כי התובעת אינה עובדת של מאיה אלא לכל היותר עובדת עצמאית."

המלצתנו אפוא היא כי בכל עבודה בטיפול בילדים בביתו של המטפל, מוצע לפנות למוסד לביטוח לאומי טרם תחילת העבודה כדי שיקבע את מעמדו של המבוטח בהתאם.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.