דגשים בהעסקת עובדים במשק בית
בעקבות הפרסום בעיתונות בדבר העסקת עובדים זרים במשק הבית, עולה שוב לסדר היום סוגיית העסקת עובדים במשק בית בכלל ועובדים זרים בפרט.
בעקבות הפרסום בעיתונות בדבר העסקת עובדים זרים במשק הבית, עולה שוב לסדר היום סוגיית העסקת עובדים במשק בית בכלל ועובדים זרים בפרט.
רקע
● עובד במשק בית מוגדר במוסד לביטוח לאומי כמי שמועסק בעבודות שוטפות ורגילות במסגרת ביתו הפרטי של המעסיק, כגון עבודות ניקיון בבית או בבניין המשותף, טיפול בילדים, בקשישים, בסיעודיים ועוד. מעמדו של עובד במשק בית הוא כעובד שכיר. הוא מבוטח בכל ענפי הביטוח החלים על עובד שכיר, ולכן חובת תשלום דמי הביטוח מוטלת על המעסיק.
● מי שמעסיק עובדים זרים חייב לדווח עליהם ולשלם בעדם. עובדים אלה מבוטחים לענפי הביטוח האלו: נפגעי עבודה, זכויות עובדים בפשיטות רגל ואימהות (למעט גמלה לשמירת היריון).
נקבע בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") כי החל מיום 1.3.2003 לא ישולמו גמלאות כסף לעובדים השוהים בארץ שלא כדין בעד התקופה שבה הם שוהים באופן לא חוקי בישראל, אלא מיום צאתם את הארץ.
מקום ביצוע העבודה
● יש להבחין בין עבודה שמתבצעת בביתו של המעסיק לבין עבודה שמתבצעת בביתו של העובד (כגון טיפול בילדים).
● בדרך כלל כאשר הטיפול בילדים מתבצע בביתו של העובד לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד, והעובד נחשב למי שמנהל עסק עצמאי משלו. במקרה זה על המבוטח לבחון את מעמדו במוסד לביטוח לאומי טרם תחילת העבודה, ואם צריך לפתוח תיק "עובד עצמאי".
פסק הדין פרפרה - המוסד לביטוח לאומי (ב"ל -41382-08-11)
● ביום 9.5.2012 קבע בית הדין האזורי לעבודה כי בין גברת פרפרה (להלן: "המבוטחת") לבין בתה (מאיה) לא התקיימו יחסי "עובד-מעביד", אף על פי שבפועל טיפלה המבוטחת בנכדיה בביתה שלה ואף שולם לה תשלום בעד עבודתה.
● במקרה דנן טיפלה המבוטחת בנכדיה בסמוך להגשת תביעה לקצבת זקנה.
● הטיפול בנכדיה כאמור נעשה בבית המבוטחת תמורת תשלום, אשר לדעת בית הדין לא היה ריאלי (1,200 ש"ח לחודש, ובהמשך 1,500 ש"ח לחודש, שהם כ-12 ש"ח לשעה בממוצע).
● עם זאת, בית הדין מאזכר את צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972, שלפיו מבוטח המבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה נחשב לעובד עצמאי, כפוף למבחני הגדרת עובד עצמאי בחוק.
● בין השאר מציין בית הדין בדברי הסיכום כלהלן: "לכך יש לצרף גם את הוראות הצו, המגדיר כ'עובד עצמאי' מי ש'מבצע עבודות בביתו על פי הזמנה כנגד תמורה', בכל תנאי העסקה ובלבד שהוא עובד אך ורק בביתו... תנאי זה המתקיים בענייננו מחדד את המסקנה כי התובעת אינה עובדת של מאיה אלא לכל היותר עובדת עצמאית."
המלצתנו אפוא היא כי בכל עבודה בטיפול בילדים בביתו של המטפל, מוצע לפנות למוסד לביטוח לאומי טרם תחילת העבודה כדי שיקבע את מעמדו של המבוטח בהתאם.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) www.artzi-hiba.co.il
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
