מידרוג: אופק שלילי לאג"ח של חברת החשמל; שינוי לרעה בהערכת תמיכת המדינה עלול לגרור הורדת דירוג משמעותית
חברת דירוג האשראי מידרוג הודיעה כי הכניסה לרשימת מעקב (Watch-List) את דירוג איגרות החוב מסדרה 2022 של חברת החשמל, בעקבות הודעת החברה על קשיי מימון ממקורותיה העצמיים: בשל השינוי בתמהיל הדלקים, תידרש החברה לשאת בעלות נוספת משמעותית, שצפויה להסתכם בתוספת של כ-3-3.5 מיליארד שקל, מעבר לתקציב המתוכנן לרכש דלקים לשנה זו. ההודעה הגיעה על רקע השינוי בתמהיל הדלקים (לאור המחסור בגז ואי-הוודאות לגבי המשך הספקתו).
מהודעת החברה עולה, כי גם אם תסכים רשות החשמל להכיר במלוא העלות הנוספת במסגרת התעריף, לא יהיה בכך לספק פתרון מיידי לבעיה התזרימית הצפויה, שכן התקבולים הנוספים, שיגיעו כתוצאה מהעלאת התעריף, לא יתקבלו בחברה באופן מיידי.
מידרוג מבססת את דירוג חברת החשמל, בין היתר, על התמיכה הממשלתית, הזיקה הגבוהה בין החברה למדינה, והאישור שהתקבל בימים האחרונים משר התשתיות הלאומיות להפשרת חצי מיליארד שקל מגיוסי ההון של החברה לטובת הוצאת המימון הנוכחית.
לפיכך, בבסיס דירוג החברה עומדת ההנחה, כי בעת הצורך תתקיים התערבות משמעותית של המדינה, בהיקף ובמועד הנדרשים. שינוי לרעה בהערכת תמיכת המדינה עלול לגרור הורדת דירוג משמעותית.
אופק הדירוג לאיגרות החוב הינו שלילי, בין היתר בשל אי הוודאות הרגולטורית סביב שינוי מבנה החברה, יחסיה הפיננסים החלשים ונזילותה הנמוכה, העלולים לגרום לקושי בגיוס מקורות מימון ולהוביל לעלייה בריבית הגיוס. מידרוג תמשיך ותעקוב אחר תוכנית החברה להתמודדות עם קושי הנזילות לרבות תמיכת המדינה בצרכי המימון הללו.
מידרוג מציינת, כי ב-12 ביולי פרסמה חברת החשמל דיווח לגבי ההשלכות שיהיו לאי-רציפות הספקת הגז הטבעי ממצרים, ולאי-הוודאות באשר להמשך ההספקה העתידי של גז טבעי ממצרים, כמו גם בנוגע להיערכותה להספקת החשמל מעבר לטווח המיידי.
משיחותינו עם החברה ועם רשות החשמל עולה, כי בכוונת רשות החשמל להכיר בהוצאות העודפות בגין השינוי בתמהיל הדלקים באמצעות ייקור החשמל בשיעור כ-19%. עם זאת, טרם התקבל מידע סופי באשר לאופן פתרון הבעיה התזרימית.
לחברת החשמל יתרות מזומנים בסכום של כ-2.6 מיליארד שקל, מהם כ-800 מיליון שקל בחשבון ייעודי (המוגדרים כהלוואה מצרכני החשמל ונועדו למימון תוכנית החרום). החברה מעריכה שרשות החשמל תבחן בחיוב הפשרת סכום זה או חלק מהותי ממנו, לטובת מימון רכישות הדלקים הנוספות. בנוסף, רשות החשמל אישרה לחברה אי-העברת כספים בגין ההלוואה מהצרכנים לחשבון הייעודי למשך יולי-אוגוסט, בסכום של כ-340 מיליון שקל.
לחברה עומס פירעונות של כחצי מיליארד שקל עד סוף השנה, וצפי להכנסות נוספות כתוצאה ממכירת החשמל. להערכתה, בהנחה שעלות הדלקים הנוספת הינה 3.5 מיליארד שקל, צרכים התזרימים כתוצאה מעלות זו מסתכמים בכשני מיליארד שקל.
החברה פועלת בכל האמצעים העומדים לרשותה, לגיוס המקורות הנדרשים מהמערכת הבנקאית ושוק ההון. החברה ורשות החשמל פועלות להסרת מגבלת השימוש במזוט, לפחות באופן חלקי ולהביא להפחתה של המיסוי עבור הסולר, לפחות בהיקף, שאינו נלקח בחשבון בתקציבי הממשלה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.
3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
