מידרוג: אופק שלילי לאג"ח של חברת החשמל; שינוי לרעה בהערכת תמיכת המדינה עלול לגרור הורדת דירוג משמעותית
חברת דירוג האשראי מידרוג הודיעה כי הכניסה לרשימת מעקב (Watch-List) את דירוג איגרות החוב מסדרה 2022 של חברת החשמל, בעקבות הודעת החברה על קשיי מימון ממקורותיה העצמיים: בשל השינוי בתמהיל הדלקים, תידרש החברה לשאת בעלות נוספת משמעותית, שצפויה להסתכם בתוספת של כ-3-3.5 מיליארד שקל, מעבר לתקציב המתוכנן לרכש דלקים לשנה זו. ההודעה הגיעה על רקע השינוי בתמהיל הדלקים (לאור המחסור בגז ואי-הוודאות לגבי המשך הספקתו).
מהודעת החברה עולה, כי גם אם תסכים רשות החשמל להכיר במלוא העלות הנוספת במסגרת התעריף, לא יהיה בכך לספק פתרון מיידי לבעיה התזרימית הצפויה, שכן התקבולים הנוספים, שיגיעו כתוצאה מהעלאת התעריף, לא יתקבלו בחברה באופן מיידי.
מידרוג מבססת את דירוג חברת החשמל, בין היתר, על התמיכה הממשלתית, הזיקה הגבוהה בין החברה למדינה, והאישור שהתקבל בימים האחרונים משר התשתיות הלאומיות להפשרת חצי מיליארד שקל מגיוסי ההון של החברה לטובת הוצאת המימון הנוכחית.
לפיכך, בבסיס דירוג החברה עומדת ההנחה, כי בעת הצורך תתקיים התערבות משמעותית של המדינה, בהיקף ובמועד הנדרשים. שינוי לרעה בהערכת תמיכת המדינה עלול לגרור הורדת דירוג משמעותית.
אופק הדירוג לאיגרות החוב הינו שלילי, בין היתר בשל אי הוודאות הרגולטורית סביב שינוי מבנה החברה, יחסיה הפיננסים החלשים ונזילותה הנמוכה, העלולים לגרום לקושי בגיוס מקורות מימון ולהוביל לעלייה בריבית הגיוס. מידרוג תמשיך ותעקוב אחר תוכנית החברה להתמודדות עם קושי הנזילות לרבות תמיכת המדינה בצרכי המימון הללו.
מידרוג מציינת, כי ב-12 ביולי פרסמה חברת החשמל דיווח לגבי ההשלכות שיהיו לאי-רציפות הספקת הגז הטבעי ממצרים, ולאי-הוודאות באשר להמשך ההספקה העתידי של גז טבעי ממצרים, כמו גם בנוגע להיערכותה להספקת החשמל מעבר לטווח המיידי.
משיחותינו עם החברה ועם רשות החשמל עולה, כי בכוונת רשות החשמל להכיר בהוצאות העודפות בגין השינוי בתמהיל הדלקים באמצעות ייקור החשמל בשיעור כ-19%. עם זאת, טרם התקבל מידע סופי באשר לאופן פתרון הבעיה התזרימית.
לחברת החשמל יתרות מזומנים בסכום של כ-2.6 מיליארד שקל, מהם כ-800 מיליון שקל בחשבון ייעודי (המוגדרים כהלוואה מצרכני החשמל ונועדו למימון תוכנית החרום). החברה מעריכה שרשות החשמל תבחן בחיוב הפשרת סכום זה או חלק מהותי ממנו, לטובת מימון רכישות הדלקים הנוספות. בנוסף, רשות החשמל אישרה לחברה אי-העברת כספים בגין ההלוואה מהצרכנים לחשבון הייעודי למשך יולי-אוגוסט, בסכום של כ-340 מיליון שקל.
לחברה עומס פירעונות של כחצי מיליארד שקל עד סוף השנה, וצפי להכנסות נוספות כתוצאה ממכירת החשמל. להערכתה, בהנחה שעלות הדלקים הנוספת הינה 3.5 מיליארד שקל, צרכים התזרימים כתוצאה מעלות זו מסתכמים בכשני מיליארד שקל.
החברה פועלת בכל האמצעים העומדים לרשותה, לגיוס המקורות הנדרשים מהמערכת הבנקאית ושוק ההון. החברה ורשות החשמל פועלות להסרת מגבלת השימוש במזוט, לפחות באופן חלקי ולהביא להפחתה של המיסוי עבור הסולר, לפחות בהיקף, שאינו נלקח בחשבון בתקציבי הממשלה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
