מדד סולידי שעשה 9% השנה, שווה להשקיע בו גם ב-2011?

סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מסתכל על מדד התל בונד השקלי
סיון ליימן |

מדד התל בונד השקלי, שהושק על-ידי הבורסה לניירות-ערך בתחילת דצמבר 2009, כולל בתוכו את כל אגרות-החוב הקונצרניות בריבית שקלית קבועה - אשר עומדות בתנאי הסף לכניסה למדד שקבעה הבורסה. מתחילת ינואר 2010 ועד תחילת דצמבר 2010 עלה המדד בכ-9.07% ולמראה נתון מרשים זה אין כל וויכוח על כדאיות ההשקעה בו במהלך השנה הקלנדרית הנוכחית, אולם נשאלת השאלה עד כמה כדאית ההשקעה במדד זה כעת? להלן הפרמטרים העיקריים של המדד:

משמעותם של פרמטרים אלה:

למדור אג"ח - לחץ כאן

דירוג כולל של אג"ח המרכיבות את המדד: (AA-) - דומה לדירוג מדד התל בונד 20, ומדובר במדד בעל דירוג גבוה. מדד התל בונד 40, לדוגמא, הינו בעל דירוג נמוך יותר: +A.

מח"מ המדד: 3.98 שנים - מח"מ בינוני .

תשואת המדד ברוטו: כאשר הונפקו תעודות הסל על המדד, בינואר השנה, ניתן היה לרכוש את המדד בתשואה של 7% ברוטו - תשואה פנטסטית לכל הדעות. כיום השתנה המצב, והתשואה נמוכה מ-5% ברוטו.

פער תשואה מול ממשלתי שקלי במח"מ דומה ברוטו: בינואר השנה עמד הפער על 2.88% לעומת 1.26% בלבד כיום, כלומר: פער התשואה נחתך ב-56% וכל זאת תוך פחות משנה! רק בככדי להמחיש עד כמה נמוך הפער מול הממשלתי אציין שפער התשואה במדד התל בונד 60 מול ממשלתי עומד על 1.58%.

ציפיות לאינפלציה: ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה המגולמות בשוק ההון עומדות על 3.1% והן גבוהות מהרף העליון של בנק ישראל (3%) דבר שעשוי לעודד את הנגיד להמשיך את להעלות את הריבית במשק. לשם השוואה: בינואר היו ציפיות האינפלציה נמוכות יותר ותמכו בהשקעה באפיק השקלי.

ריבית בנק ישראל: ריבית בנק ישראל עומדת בדצמבר 2010 על 2% לעומת 1.25% בינואר 2010. הציפיות הן שנגיד בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית ובעוד שנה תעמוד הריבית על רמה של 3%. המשך עליית הריבית עלול להוביל לעליית תשואות הן באג"ח הממשלתיות והן במדדי התל בונד, דבר שעשוי לגרום להפסדי הון למשקיעים.

לסיכום - האם כדאי להשקיע כעת במדד התל בונד 20?

מדד התל בונד השקלי הניב למשקיעים בו תשואה מצוינת מתחילת השנה, בדומה למדדי התל בונד הצמודים - אך כיום קשה לצפות שנשוב לראות את אותן תשואות גבוהות במהלך 2011. המדד נסחר כעת בתשואה נמוכה מאוד, כמו-גם המרווח מאג"ח ממשלתית במח"מ דומה. ציפיות האינפלציה ממשיכות לעלות ואיתן תעלה ריבית בנק ישראל והדבר עלול להוביל לעליית תשואות הן באג"ח הממשלתיות והן במדד התל בונד השקלי, דבר שיגרום להפסדי הון למשקיעים במדד - ולפיכך המלצתי היא להפחית חשיפה למדד ולאג"ח הכלולות בו בתקופה הקרובה.

מאת: סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית-אונו.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףאלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"

בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"

צלי אהרון |


במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.

בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.


איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?

"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".

באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?

"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".

מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?