מדד סולידי שעשה 9% השנה, שווה להשקיע בו גם ב-2011?
מדד התל בונד השקלי, שהושק על-ידי הבורסה לניירות-ערך בתחילת דצמבר 2009, כולל בתוכו את כל אגרות-החוב הקונצרניות בריבית שקלית קבועה - אשר עומדות בתנאי הסף לכניסה למדד שקבעה הבורסה. מתחילת ינואר 2010 ועד תחילת דצמבר 2010 עלה המדד בכ-9.07% ולמראה נתון מרשים זה אין כל וויכוח על כדאיות ההשקעה בו במהלך השנה הקלנדרית הנוכחית, אולם נשאלת השאלה עד כמה כדאית ההשקעה במדד זה כעת? להלן הפרמטרים העיקריים של המדד:
משמעותם של פרמטרים אלה:
דירוג כולל של אג"ח המרכיבות את המדד: (AA-) - דומה לדירוג מדד התל בונד 20, ומדובר במדד בעל דירוג גבוה. מדד התל בונד 40, לדוגמא, הינו בעל דירוג נמוך יותר: +A.
מח"מ המדד: 3.98 שנים - מח"מ בינוני .
תשואת המדד ברוטו: כאשר הונפקו תעודות הסל על המדד, בינואר השנה, ניתן היה לרכוש את המדד בתשואה של 7% ברוטו - תשואה פנטסטית לכל הדעות. כיום השתנה המצב, והתשואה נמוכה מ-5% ברוטו.
פער תשואה מול ממשלתי שקלי במח"מ דומה ברוטו: בינואר השנה עמד הפער על 2.88% לעומת 1.26% בלבד כיום, כלומר: פער התשואה נחתך ב-56% וכל זאת תוך פחות משנה! רק בככדי להמחיש עד כמה נמוך הפער מול הממשלתי אציין שפער התשואה במדד התל בונד 60 מול ממשלתי עומד על 1.58%.
ציפיות לאינפלציה: ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה המגולמות בשוק ההון עומדות על 3.1% והן גבוהות מהרף העליון של בנק ישראל (3%) דבר שעשוי לעודד את הנגיד להמשיך את להעלות את הריבית במשק. לשם השוואה: בינואר היו ציפיות האינפלציה נמוכות יותר ותמכו בהשקעה באפיק השקלי.
ריבית בנק ישראל: ריבית בנק ישראל עומדת בדצמבר 2010 על 2% לעומת 1.25% בינואר 2010. הציפיות הן שנגיד בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית ובעוד שנה תעמוד הריבית על רמה של 3%. המשך עליית הריבית עלול להוביל לעליית תשואות הן באג"ח הממשלתיות והן במדדי התל בונד, דבר שעשוי לגרום להפסדי הון למשקיעים.
לסיכום - האם כדאי להשקיע כעת במדד התל בונד 20?
מדד התל בונד השקלי הניב למשקיעים בו תשואה מצוינת מתחילת השנה, בדומה למדדי התל בונד הצמודים - אך כיום קשה לצפות שנשוב לראות את אותן תשואות גבוהות במהלך 2011. המדד נסחר כעת בתשואה נמוכה מאוד, כמו-גם המרווח מאג"ח ממשלתית במח"מ דומה. ציפיות האינפלציה ממשיכות לעלות ואיתן תעלה ריבית בנק ישראל והדבר עלול להוביל לעליית תשואות הן באג"ח הממשלתיות והן במדד התל בונד השקלי, דבר שיגרום להפסדי הון למשקיעים במדד - ולפיכך המלצתי היא להפחית חשיפה למדד ולאג"ח הכלולות בו בתקופה הקרובה.
מאת: סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית-אונו.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
