מדד סולידי שעשה 9% השנה, שווה להשקיע בו גם ב-2011?
מדד התל בונד השקלי, שהושק על-ידי הבורסה לניירות-ערך בתחילת דצמבר 2009, כולל בתוכו את כל אגרות-החוב הקונצרניות בריבית שקלית קבועה - אשר עומדות בתנאי הסף לכניסה למדד שקבעה הבורסה. מתחילת ינואר 2010 ועד תחילת דצמבר 2010 עלה המדד בכ-9.07% ולמראה נתון מרשים זה אין כל וויכוח על כדאיות ההשקעה בו במהלך השנה הקלנדרית הנוכחית, אולם נשאלת השאלה עד כמה כדאית ההשקעה במדד זה כעת? להלן הפרמטרים העיקריים של המדד:
משמעותם של פרמטרים אלה:
דירוג כולל של אג"ח המרכיבות את המדד: (AA-) - דומה לדירוג מדד התל בונד 20, ומדובר במדד בעל דירוג גבוה. מדד התל בונד 40, לדוגמא, הינו בעל דירוג נמוך יותר: +A.
מח"מ המדד: 3.98 שנים - מח"מ בינוני .
תשואת המדד ברוטו: כאשר הונפקו תעודות הסל על המדד, בינואר השנה, ניתן היה לרכוש את המדד בתשואה של 7% ברוטו - תשואה פנטסטית לכל הדעות. כיום השתנה המצב, והתשואה נמוכה מ-5% ברוטו.
פער תשואה מול ממשלתי שקלי במח"מ דומה ברוטו: בינואר השנה עמד הפער על 2.88% לעומת 1.26% בלבד כיום, כלומר: פער התשואה נחתך ב-56% וכל זאת תוך פחות משנה! רק בככדי להמחיש עד כמה נמוך הפער מול הממשלתי אציין שפער התשואה במדד התל בונד 60 מול ממשלתי עומד על 1.58%.
ציפיות לאינפלציה: ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה המגולמות בשוק ההון עומדות על 3.1% והן גבוהות מהרף העליון של בנק ישראל (3%) דבר שעשוי לעודד את הנגיד להמשיך את להעלות את הריבית במשק. לשם השוואה: בינואר היו ציפיות האינפלציה נמוכות יותר ותמכו בהשקעה באפיק השקלי.
ריבית בנק ישראל: ריבית בנק ישראל עומדת בדצמבר 2010 על 2% לעומת 1.25% בינואר 2010. הציפיות הן שנגיד בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית ובעוד שנה תעמוד הריבית על רמה של 3%. המשך עליית הריבית עלול להוביל לעליית תשואות הן באג"ח הממשלתיות והן במדדי התל בונד, דבר שעשוי לגרום להפסדי הון למשקיעים.
לסיכום - האם כדאי להשקיע כעת במדד התל בונד 20?
מדד התל בונד השקלי הניב למשקיעים בו תשואה מצוינת מתחילת השנה, בדומה למדדי התל בונד הצמודים - אך כיום קשה לצפות שנשוב לראות את אותן תשואות גבוהות במהלך 2011. המדד נסחר כעת בתשואה נמוכה מאוד, כמו-גם המרווח מאג"ח ממשלתית במח"מ דומה. ציפיות האינפלציה ממשיכות לעלות ואיתן תעלה ריבית בנק ישראל והדבר עלול להוביל לעליית תשואות הן באג"ח הממשלתיות והן במדד התל בונד השקלי, דבר שיגרום להפסדי הון למשקיעים במדד - ולפיכך המלצתי היא להפחית חשיפה למדד ולאג"ח הכלולות בו בתקופה הקרובה.
מאת: סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית-אונו.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
