הביקוש לפחם בעלייה: לא נעים, אבל כנראה שאפשר להרוויח מזה
על פי תחזיות ארוכות טווח של ה-U.S. Energy Information Administration צפויה צריכת הפחם לגדול בממוצע ב-1.6% לשנה עד 2035. הגידול בביקוש מגיע לאחר ירידה בצריכה בשנים 2007-2009, בשל ההאטה בפעילות הכלכלית בעולם.
בעוד ארה"ב מנסה להגביל את השימוש בפחם בשל ההשלכות הסביבתיות, בסין והודו, שתי מדינות שאוכלוסייתן הגדלה משתמשת בפחם למגוון שימושים, החל מבישול וכלה בייצור מכונות, הביקוש צומח.
בהעדר מדיניות מגבילה, יימשך הגידול בשימוש בפחם בהובלת צרכנים ממדינות אסיה שאינן משתייכות ל-OECD, כשסין, ובמידה פחותה יותר הודו, יתנו את הטון.
סין לבדה אחראית לכמעט 80% מהגידול בצריכת הפחם העולמית. בחלוקה לפי שימושים, עיקר הגידול בצריכת האנרגיה העולמית מיועד לצרכי הפקת חשמל, וגם כאן מובילות המדינות האסייתיות בפרט, ומדינות שאינן חברות ב-OECD בכלל.
נכון להיום, כ-70% מתפוקת החשמל בסין מיוצרים מפחם. סין משופעת במקורות פחם, אך בעוד בעבר הספיק הפחם המקומי לצריכה, לפני כשנה הפכה סין ליבואנית פחם נטו.
על פי נתוני China Coal Transport and Distribution Association עלו מחירי הפחם בסין ברבעון השלישי בכ-28%. תוצאות חברת הכרייה הסינית Yanzhou (סימול: YZC) משקפות את הביקוש הגובר.
אנו מעריכים כי ניתן לנצל את העליות הצפויות בביקושים לפחם בשנים הבאות. ניתן לבצע זאת באמצעות השקעה ישירה בחברות הפחם, או תעודות סל דוגמת KOL.
הכותבת היא יעל מישלי, בנק מזרחי טפחות, יחידת השקעות ואסטרטגיה
*** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
