הבורסה מסכמת יום באדום: המעו"ף איבד 0.5% בהובלת מניית החברה לישראל
יום המסחר השלישי לשבוע זה הסתיים בירידות שערים, לאחר שנתוני אמון הצרכנים בארה"ב לחודש ספטמבר הפתיעו לרעה כאשר רשמו נסיגה והמשקיעים לא הצליחו לנער את הפסימיות ששלחה אמש את המדדים בארה"ב לירידות שערים חדות.
אומנם, בשעות הצהרים חלה התמתנות בירידות לקראת פתיחת המסחר בוול סטריט אך, כאמור, נתוני המאקרו השליליים טרפו את הקלפים. בבורסות אירופה נרשמת מגמה מעורבת זאת בדומה למסחר בניו יורק, שם מטפס מדד הדאו ג'ונס בשיעור של 0.34% בעוד הנאסד"ק מאבד 0.4%.
בסופו של דבר, יומיים לקראת פקיעת האופציות על המעו"ף, נפל המדד המוביל 0.5% לרמה של 1,050 נקודות. במקביל מדד ת"א 75, אשר מוקדם יותר נסחר בצד החיובי, נסוג ב-0.64%.
הריבית נותרה, כצפוי, ללא שינוי
ריבית בנק ישראל לחודש נובמבר נותרה אתמול, כצפוי, ללא שינוי, על רמה של 0.75% זה חודש שני ברציפות. נזכיר כי בסוף החודש שעבר הותיר הנגיד סטנלי פישר את הריבית ללא שינוי לאחר שבספטמבר העלה אותה לראשונה ב-0.25% לאחר חמישה רצופים בהן עמדה על 0.5%.
בבנק ישראל מציינים כי ההחלטה להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי, תורמת לשמירת האינפלציה בתחום היעד ולביסוס ההתאוששות בפעילות תוך תמיכה ביציבות הפיננסית. בין הגורמים המרכזיים שהשפיעו על ההחלטה - האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים היתה 2.8%.
שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה התייחס הבוקר בשיחה עם Bizportal למהלך של הנגיד ואמר כי "הסיבה היחידה לפיה פישר לא העלה את הריבית היא העובדה שאין ציפייה להעלאת ריבית בכלכלות הגדולות בעולם המערבי, כלומר באירופה וארה"ב. המשקיעים צריכים לדעת שהנגיד בונה כעת את האינפלציה של 2010. ב-12 החודשים הקרובים אני צופה אינפלציה של 4%-5%".
במדדים: מדד הנדל"ן 15 עלה ב-0.3%. מדד התל טק 15 נסוג 1.6% בהובלת מניות מלאנוקס וסרגון. מדד הבנקים השיל 0.5%.
מניות במרכז
מניות הנדל"ן הגדולות הפועלות בעיקר במשק המקומי רשמו עליות שערים בהמשך לנתונים שפורסמו ע"י מינהל הכנסות המדינה. מניות מליסרון עלו ב-2.9% ומניות אמות התקדמו 1.5%. כמו כן, בלטו בעליות שיכון ובינוי וקרדן אן.וי.
מניית כיל איבדה 1.4%, על רקע החולשה בסקטור הדשנים בניו-יורק אמש והירידות במחירי הסחורות.
גם מניות הבנקים, שרשמו אתמול עליות, איבדו היום גובה בעקבות הירידות החדות בסקטור הבנקים בוול סטריט אמש. עם זאת נרשמת התמתנות בירידות ומניות לאומי ופועלים נחלשות בפחות מ-0.5%.
סקטור הביומד המשיך לרכז עניין. בראיון מצולם ל-Bizportal מדבר סולומון, מומחה לפיתוח עסקי בתחום הביומד ומנכ"ל מיקרומדיק, על הסיכוי שנראה כאן חברות גדולות, ההתפתחויות האחרונות בסקטור, הואלואציות, האם מדובר בבועה ונושאים נוספים.
בתוך כך, בשעות הצהרים, פרסמה מיקרומדיק הודעה מהותית. חברה הבת ביו גן קיבלה תוצאות חיוביות בניסוי שביצעה לאיתור נשאיות של מוטציות הגורמות לשכיחות יתר של סרטן שד ושחלות. בהמשך לכך ביו גן תערך כעת לניסוי האחרון לקראת הגשת הבקשה לאישור ה-FDA.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש. איראן היא סימן שאלה, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין מתקדמת בעצלתיים, יגיע.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. כנראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, כרצחנית. בסוף עסקים זה אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, זאת לא כל התמונה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה גם של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין מתעורר וגדל שם והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה בסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
