הכלכלות החזקות בעשור הבא: מי עולה, מי יורד ואיפה ישראל?
בימים אלה מתכנסים באיסטנבול שרי האוצר של המדינות החברות בקרן המטבע העולמי (IMF) וביניהן גם ישראל. הדיונים נערכים על רקע המיתון בו שרויות מרבית הכלכלות בעולם והמשבר הפיננסי החמור. לקראת הכנס פרסם ה IMF תחזית מעודדת יחסית לכלכלות העולם, הצופה גידול בתוצר הלאומי (תל"ג) במיוחד במדינות המפותחות (סין, הודו, ברזיל ועוד), וצופה מעבר לצמיחה מתונה של כ 1.3% בארה"ב וצמיחה של קרוב לחצי אחוז באירופה. התחזית לישראל היא של צמיחת התל"ג בכ-2.5% בשנת 2010.
שרי האוצר דנים בצעדים לחיזוק שוק ההון העולמי תוך שיפור מערכות הפיקוח העולמיות והלאומיות, הגדלת בסיס ההון העצמי בבנקים, ושיפור המערכות שיאפשרו לקבל התראות מוקדמות על התערערות מצבם של מוסדות פיננסיים גדולים. בין השאר דנים שרי האוצר גם בשינוי מהותי במערכת התמרוץ והתגמול של מנהלים בכירים ושל מקבלי החלטות בבנקים ובגופים פיננסים אחרים.
המטרה היא להקטין את החשיפות לסיכונים במוסדות הפיננסיים, ובמיוחד להקטין את המוטיבציה ללקיחת סיכונים על ידי מקבלי ההחלטות והמנהלים שנועדו לשפר את הבונוסים שלהם (כאשר הכישלונות מכוסים מהקופה הציבורית). למערכת קלוקלת זו הודבק הכינוי: "הקפיטליזם של הרווח והסוציאליזם של ההפסד".
שרי האוצר דנים באיסטנבול גם במערכת התמריצים לכלכלות הריאליות וביחסי הכוחות שבין המטבעות השונים. הדאגה העיקרית היא מחולשתו של הדולר, ועל רקע זה נשמעות דרישות להחליף את הדולר כמטבע "הקשה" של העולם מצד אחד, ודרישות לחזק באופן יחסי את המטבע הסיני, כדי לעודד יצוא לסין ולהחליש הרצון לייבא משם. הסינים מצידם ממשיכים לתמוך בדולר על ידי רכישה מסיבית של איגרות חוב ממשלתיות לטווח ארוך של ממשלת ארה"ב.
להערכתנו, המגמה של התחזקות הכלכלה הסינית (כמו גם הכלכלות של הודו, וייטנאם, ברזיל, ארגנטינה, ועוד) והחלשות הכלכלה האמריקאית (וחלק מהאירופאית), תימשך בוודאי גם ב-2010 וקרוב לוודאי שמגמה זו תימשך בעשור הקרוב.
הכלכלה הישראלית:
שוק ההון הישראלי מגלה עוצמה מרשימה בחודשים האחרונים, מדד המעו"ף חצה את רמת ה-1,000 נקודות, מחזורי המסחר גדלו ליותר ממיליארד שקלים ביום, וגיוסי ההון בשוק איגרות החוב נמשכים בקצב הולך וגובר תוך ירידת פרמיות הסיכון באגרות חוב בדרוג גבוה ואגרות עם בטחונות.
הנתונים הכלכליים של ישראל מראים על אי החמרה במצב התעסוקה, על שיפור בתפוקה הלאומית במחצית השנייה של 2009 ועל שיפור ניכר בקצב הגידול בהכנסות המדינה מול התחזיות שגובשו בתחילת 2009.
עצמה זו באה גם על רקע ההחלטה של נגיד בנק ישראל שלא להעלות את הריבית בחודש אוקטובר. הציפיות של הנגיד הן להתייצבות האינפלציה השנתית בטווח עליו הוחלט בממשלה, קרי, בין 2 ל-3 אחוז.
ישראל יוצאת מהמשבר העולמי בשריטות קלות בלבד בהשוואה למרבית הכלכלות המפותחות. קיים סיכוי טוב שדירוג האשראי הבינלאומי של ישראל יעלה בשנת 2010 לאור עוצמתה של הכלכלה המקומית הן במונחים אבסולוטיים והן באופן יחסי לכלכלות של מדינות אחרות המדורגות בדירוגים הגבוהים. ללא ספק, יתרות המט"ח העצומות של שצבר בנק ישראל (העומדות על כ 60 מיליארד דולר !) יהוו גורם חיובי בשיקולי דירוג האשראי.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")