הכלכלות החזקות בעשור הבא: מי עולה, מי יורד ואיפה ישראל?

פרופ' דן גלאי |

בימים אלה מתכנסים באיסטנבול שרי האוצר של המדינות החברות בקרן המטבע העולמי (IMF) וביניהן גם ישראל. הדיונים נערכים על רקע המיתון בו שרויות מרבית הכלכלות בעולם והמשבר הפיננסי החמור. לקראת הכנס פרסם ה IMF תחזית מעודדת יחסית לכלכלות העולם, הצופה גידול בתוצר הלאומי (תל"ג) במיוחד במדינות המפותחות (סין, הודו, ברזיל ועוד), וצופה מעבר לצמיחה מתונה של כ 1.3% בארה"ב וצמיחה של קרוב לחצי אחוז באירופה. התחזית לישראל היא של צמיחת התל"ג בכ-2.5% בשנת 2010.

שרי האוצר דנים בצעדים לחיזוק שוק ההון העולמי תוך שיפור מערכות הפיקוח העולמיות והלאומיות, הגדלת בסיס ההון העצמי בבנקים, ושיפור המערכות שיאפשרו לקבל התראות מוקדמות על התערערות מצבם של מוסדות פיננסיים גדולים. בין השאר דנים שרי האוצר גם בשינוי מהותי במערכת התמרוץ והתגמול של מנהלים בכירים ושל מקבלי החלטות בבנקים ובגופים פיננסים אחרים.

המטרה היא להקטין את החשיפות לסיכונים במוסדות הפיננסיים, ובמיוחד להקטין את המוטיבציה ללקיחת סיכונים על ידי מקבלי ההחלטות והמנהלים שנועדו לשפר את הבונוסים שלהם (כאשר הכישלונות מכוסים מהקופה הציבורית). למערכת קלוקלת זו הודבק הכינוי: "הקפיטליזם של הרווח והסוציאליזם של ההפסד".

שרי האוצר דנים באיסטנבול גם במערכת התמריצים לכלכלות הריאליות וביחסי הכוחות שבין המטבעות השונים. הדאגה העיקרית היא מחולשתו של הדולר, ועל רקע זה נשמעות דרישות להחליף את הדולר כמטבע "הקשה" של העולם מצד אחד, ודרישות לחזק באופן יחסי את המטבע הסיני, כדי לעודד יצוא לסין ולהחליש הרצון לייבא משם. הסינים מצידם ממשיכים לתמוך בדולר על ידי רכישה מסיבית של איגרות חוב ממשלתיות לטווח ארוך של ממשלת ארה"ב.

להערכתנו, המגמה של התחזקות הכלכלה הסינית (כמו גם הכלכלות של הודו, וייטנאם, ברזיל, ארגנטינה, ועוד) והחלשות הכלכלה האמריקאית (וחלק מהאירופאית), תימשך בוודאי גם ב-2010 וקרוב לוודאי שמגמה זו תימשך בעשור הקרוב.

הכלכלה הישראלית:

שוק ההון הישראלי מגלה עוצמה מרשימה בחודשים האחרונים, מדד המעו"ף חצה את רמת ה-1,000 נקודות, מחזורי המסחר גדלו ליותר ממיליארד שקלים ביום, וגיוסי ההון בשוק איגרות החוב נמשכים בקצב הולך וגובר תוך ירידת פרמיות הסיכון באגרות חוב בדרוג גבוה ואגרות עם בטחונות.

הנתונים הכלכליים של ישראל מראים על אי החמרה במצב התעסוקה, על שיפור בתפוקה הלאומית במחצית השנייה של 2009 ועל שיפור ניכר בקצב הגידול בהכנסות המדינה מול התחזיות שגובשו בתחילת 2009.

עצמה זו באה גם על רקע ההחלטה של נגיד בנק ישראל שלא להעלות את הריבית בחודש אוקטובר. הציפיות של הנגיד הן להתייצבות האינפלציה השנתית בטווח עליו הוחלט בממשלה, קרי, בין 2 ל-3 אחוז.

ישראל יוצאת מהמשבר העולמי בשריטות קלות בלבד בהשוואה למרבית הכלכלות המפותחות. קיים סיכוי טוב שדירוג האשראי הבינלאומי של ישראל יעלה בשנת 2010 לאור עוצמתה של הכלכלה המקומית הן במונחים אבסולוטיים והן באופן יחסי לכלכלות של מדינות אחרות המדורגות בדירוגים הגבוהים. ללא ספק, יתרות המט"ח העצומות של שצבר בנק ישראל (העומדות על כ 60 מיליארד דולר !) יהוו גורם חיובי בשיקולי דירוג האשראי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.    

מחירי הדירות בקריית טבעון

מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית. 

לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.