הכלכלות החזקות בעשור הבא: מי עולה, מי יורד ואיפה ישראל?
בימים אלה מתכנסים באיסטנבול שרי האוצר של המדינות החברות בקרן המטבע העולמי (IMF) וביניהן גם ישראל. הדיונים נערכים על רקע המיתון בו שרויות מרבית הכלכלות בעולם והמשבר הפיננסי החמור. לקראת הכנס פרסם ה IMF תחזית מעודדת יחסית לכלכלות העולם, הצופה גידול בתוצר הלאומי (תל"ג) במיוחד במדינות המפותחות (סין, הודו, ברזיל ועוד), וצופה מעבר לצמיחה מתונה של כ 1.3% בארה"ב וצמיחה של קרוב לחצי אחוז באירופה. התחזית לישראל היא של צמיחת התל"ג בכ-2.5% בשנת 2010.
שרי האוצר דנים בצעדים לחיזוק שוק ההון העולמי תוך שיפור מערכות הפיקוח העולמיות והלאומיות, הגדלת בסיס ההון העצמי בבנקים, ושיפור המערכות שיאפשרו לקבל התראות מוקדמות על התערערות מצבם של מוסדות פיננסיים גדולים. בין השאר דנים שרי האוצר גם בשינוי מהותי במערכת התמרוץ והתגמול של מנהלים בכירים ושל מקבלי החלטות בבנקים ובגופים פיננסים אחרים.
המטרה היא להקטין את החשיפות לסיכונים במוסדות הפיננסיים, ובמיוחד להקטין את המוטיבציה ללקיחת סיכונים על ידי מקבלי ההחלטות והמנהלים שנועדו לשפר את הבונוסים שלהם (כאשר הכישלונות מכוסים מהקופה הציבורית). למערכת קלוקלת זו הודבק הכינוי: "הקפיטליזם של הרווח והסוציאליזם של ההפסד".
שרי האוצר דנים באיסטנבול גם במערכת התמריצים לכלכלות הריאליות וביחסי הכוחות שבין המטבעות השונים. הדאגה העיקרית היא מחולשתו של הדולר, ועל רקע זה נשמעות דרישות להחליף את הדולר כמטבע "הקשה" של העולם מצד אחד, ודרישות לחזק באופן יחסי את המטבע הסיני, כדי לעודד יצוא לסין ולהחליש הרצון לייבא משם. הסינים מצידם ממשיכים לתמוך בדולר על ידי רכישה מסיבית של איגרות חוב ממשלתיות לטווח ארוך של ממשלת ארה"ב.
להערכתנו, המגמה של התחזקות הכלכלה הסינית (כמו גם הכלכלות של הודו, וייטנאם, ברזיל, ארגנטינה, ועוד) והחלשות הכלכלה האמריקאית (וחלק מהאירופאית), תימשך בוודאי גם ב-2010 וקרוב לוודאי שמגמה זו תימשך בעשור הקרוב.
הכלכלה הישראלית:
שוק ההון הישראלי מגלה עוצמה מרשימה בחודשים האחרונים, מדד המעו"ף חצה את רמת ה-1,000 נקודות, מחזורי המסחר גדלו ליותר ממיליארד שקלים ביום, וגיוסי ההון בשוק איגרות החוב נמשכים בקצב הולך וגובר תוך ירידת פרמיות הסיכון באגרות חוב בדרוג גבוה ואגרות עם בטחונות.
הנתונים הכלכליים של ישראל מראים על אי החמרה במצב התעסוקה, על שיפור בתפוקה הלאומית במחצית השנייה של 2009 ועל שיפור ניכר בקצב הגידול בהכנסות המדינה מול התחזיות שגובשו בתחילת 2009.
עצמה זו באה גם על רקע ההחלטה של נגיד בנק ישראל שלא להעלות את הריבית בחודש אוקטובר. הציפיות של הנגיד הן להתייצבות האינפלציה השנתית בטווח עליו הוחלט בממשלה, קרי, בין 2 ל-3 אחוז.
ישראל יוצאת מהמשבר העולמי בשריטות קלות בלבד בהשוואה למרבית הכלכלות המפותחות. קיים סיכוי טוב שדירוג האשראי הבינלאומי של ישראל יעלה בשנת 2010 לאור עוצמתה של הכלכלה המקומית הן במונחים אבסולוטיים והן באופן יחסי לכלכלות של מדינות אחרות המדורגות בדירוגים הגבוהים. ללא ספק, יתרות המט"ח העצומות של שצבר בנק ישראל (העומדות על כ 60 מיליארד דולר !) יהוו גורם חיובי בשיקולי דירוג האשראי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
