הכלכלות החזקות בעשור הבא: מי עולה, מי יורד ואיפה ישראל?
בימים אלה מתכנסים באיסטנבול שרי האוצר של המדינות החברות בקרן המטבע העולמי (IMF) וביניהן גם ישראל. הדיונים נערכים על רקע המיתון בו שרויות מרבית הכלכלות בעולם והמשבר הפיננסי החמור. לקראת הכנס פרסם ה IMF תחזית מעודדת יחסית לכלכלות העולם, הצופה גידול בתוצר הלאומי (תל"ג) במיוחד במדינות המפותחות (סין, הודו, ברזיל ועוד), וצופה מעבר לצמיחה מתונה של כ 1.3% בארה"ב וצמיחה של קרוב לחצי אחוז באירופה. התחזית לישראל היא של צמיחת התל"ג בכ-2.5% בשנת 2010.
שרי האוצר דנים בצעדים לחיזוק שוק ההון העולמי תוך שיפור מערכות הפיקוח העולמיות והלאומיות, הגדלת בסיס ההון העצמי בבנקים, ושיפור המערכות שיאפשרו לקבל התראות מוקדמות על התערערות מצבם של מוסדות פיננסיים גדולים. בין השאר דנים שרי האוצר גם בשינוי מהותי במערכת התמרוץ והתגמול של מנהלים בכירים ושל מקבלי החלטות בבנקים ובגופים פיננסים אחרים.
המטרה היא להקטין את החשיפות לסיכונים במוסדות הפיננסיים, ובמיוחד להקטין את המוטיבציה ללקיחת סיכונים על ידי מקבלי ההחלטות והמנהלים שנועדו לשפר את הבונוסים שלהם (כאשר הכישלונות מכוסים מהקופה הציבורית). למערכת קלוקלת זו הודבק הכינוי: "הקפיטליזם של הרווח והסוציאליזם של ההפסד".
שרי האוצר דנים באיסטנבול גם במערכת התמריצים לכלכלות הריאליות וביחסי הכוחות שבין המטבעות השונים. הדאגה העיקרית היא מחולשתו של הדולר, ועל רקע זה נשמעות דרישות להחליף את הדולר כמטבע "הקשה" של העולם מצד אחד, ודרישות לחזק באופן יחסי את המטבע הסיני, כדי לעודד יצוא לסין ולהחליש הרצון לייבא משם. הסינים מצידם ממשיכים לתמוך בדולר על ידי רכישה מסיבית של איגרות חוב ממשלתיות לטווח ארוך של ממשלת ארה"ב.
להערכתנו, המגמה של התחזקות הכלכלה הסינית (כמו גם הכלכלות של הודו, וייטנאם, ברזיל, ארגנטינה, ועוד) והחלשות הכלכלה האמריקאית (וחלק מהאירופאית), תימשך בוודאי גם ב-2010 וקרוב לוודאי שמגמה זו תימשך בעשור הקרוב.
הכלכלה הישראלית:
שוק ההון הישראלי מגלה עוצמה מרשימה בחודשים האחרונים, מדד המעו"ף חצה את רמת ה-1,000 נקודות, מחזורי המסחר גדלו ליותר ממיליארד שקלים ביום, וגיוסי ההון בשוק איגרות החוב נמשכים בקצב הולך וגובר תוך ירידת פרמיות הסיכון באגרות חוב בדרוג גבוה ואגרות עם בטחונות.
הנתונים הכלכליים של ישראל מראים על אי החמרה במצב התעסוקה, על שיפור בתפוקה הלאומית במחצית השנייה של 2009 ועל שיפור ניכר בקצב הגידול בהכנסות המדינה מול התחזיות שגובשו בתחילת 2009.
עצמה זו באה גם על רקע ההחלטה של נגיד בנק ישראל שלא להעלות את הריבית בחודש אוקטובר. הציפיות של הנגיד הן להתייצבות האינפלציה השנתית בטווח עליו הוחלט בממשלה, קרי, בין 2 ל-3 אחוז.
ישראל יוצאת מהמשבר העולמי בשריטות קלות בלבד בהשוואה למרבית הכלכלות המפותחות. קיים סיכוי טוב שדירוג האשראי הבינלאומי של ישראל יעלה בשנת 2010 לאור עוצמתה של הכלכלה המקומית הן במונחים אבסולוטיים והן באופן יחסי לכלכלות של מדינות אחרות המדורגות בדירוגים הגבוהים. ללא ספק, יתרות המט"ח העצומות של שצבר בנק ישראל (העומדות על כ 60 מיליארד דולר !) יהוו גורם חיובי בשיקולי דירוג האשראי.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
