הריבית שאחרי המלחמה - למה הנגיד חייב להוריד את הריבית?
ריבית הפסקת האש שאחרי מבצע "עם כלביא" היא התזמון הנכון ביותר עבור בנק ישראל להתחיל ולהקל על משקי הבית בישראל ולהודיע על הפחתה בריבית. הווקטורים הכלכליים שהצטברו והתחברו מעניקים לבנק ישראל הזדמנות לחולל שינוי אמיתי. על מנת שהצעד הראשון יהיה חד וברור, עבור
כלל השוק, ובמקום לנקוט בעודף זהירות, על בנק ישראל להודיע על הפחתה של לפחות חצי אחוז בריבית במשק הישראלי.
מצד אחד, הגיע הזמן שכולנו נפנים שהמשק הישראלי לא יכול להמשיך להחזיק ולסחוב על גבו ריבית גבוהה, במיוחד כאשר העולם המערבי כבר עובר מהפחתה להפחתה. המציאות השתנתה, הנתונים הכלכליים ברורים וטובים, הם גם משחקים לטובתנו, והגיעה השעה להוריד את הריבית מהר. אין מקום לדחות את ההפחתה לספטמבר, צריך כבר ביולי לבצע הפחתה משמעותית.
קריאה חשובה: מחכים לירון - הנגיד צריך להוריד את הריבית כבר בשבוע הבא
המהלך הזה יקל על משקי הבית בהחזרי ההלוואות לדיור ולצריכה הפרטית, הוא יסייע להתניע מחדש את שוק הנדל"ן שהיה קפוא במשך זמן ממושך מדי, והוא יסייע גם לכסף זר לזרום לישראל בהשקעות רוחביות.
- הפד מפוצל לקראת דצמבר: מחלוקת חריפה סביב האפשרות להוריד ריבית שוב
- שלושת הגורמים לתחילת התיקון בשבוע האחרון, ועד כמה יעמיקו הירידות? וגם, מה צופים בבנקים לשנת 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי שהסתכל על הבורסה בת"א במהלך מבצע "עם כלביא" ראה אותה צבועה בירוק במרבית ימי המבצע. מי שהסתכל על המסחר במט"ח ראה את השקל מתחזק מיום ליום ושולח את הדולר האמריקאי לרמה נמוכה שלא נראתה כבר יותר משנתיים. מי שעוקב אחרי נתוני האבטלה שמפרסמת למ"ס רואה אותם יציבים לאורך רוב השנתיים האחרונות. גם האינפלציה נרגעה ואין כבר צורך בריבית גבוהה כדי לרסן את האינפלציה. למעשה, יש מספר סיבות משמעותיות שתומכים בהורדת ריבית מידית.
הפסקת האש והורדת הסיכון
הפסקת האש מביאה לירידה במתיחות הביטחונית ולחזרת הוודאות. כשהסיכון יורד אין הצדקה להחזיק ריבית חונקת. הירידה בסיכון מתבטאת בכל נתון כלכלי - פרמיית הסיכון יורדת, אגרות החוב עולות והריבית עליהן יורדת - השוק כבר זועק להפחתת ריבית.
השקל מתחזק – אין חשש מפיחות
התחזקות השקל מראה על אמון בינלאומי חזק בכלכלה
הישראלית. כשהמטבע חזק, החשש מאינפלציה דרך שער החליפין יורד משמעותית. כשהדולר יורד אז צפוי שהמחירים ירדו או לפחות ייבלמו, הזחילה של המחירים למעלה עשויה להיעצר.
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
המשק קולט השקעות שיא
8.5 מיליארד דולר השקעות זרות רק מתחילת השנה וזה
בלי החודש שעבר – שיא מאז 2021. המשקיעים מצביעים ברגליים ובכסף – יש אמון גדול בישראל. הכסף הזה מחזק את השקל ונותן גב נוסף להורדת הריבית.
הציבור והעסקים קורסים
הריבית הגבוהה חונקת. משקי הבית משלמים משכנתאות מטורפות, עסקים קטנים לא
מצליחים לשרוד. מספיק להסתכל על השטח – רואים את זה בכל פינה.
האינפלציה כבר בשליטה
האינפלציה בישראל בירידה ברורה. גם התחזיות לשנים הקרובות שומרות על יציבות. אין סיבה לפחד ממשהו שלא קיים.
לאור זאת, המסקנה ברורה: בנק ישראל חייב
לפעול – לא בעוד חודש, לא ברבעון הבא – עכשיו. הריבית חייבת לרדת כדי להחזיר אוויר למשקי הבית ולעסקים, להאיץ צמיחה ולהקל על יוקר המחיה. הנתונים הכלכליים של ישראל חזקים יותר מסך החששות והפחדים. עם שקל חזק, השקעות זרות שזורמות ואינפלציה שנמצאת בירידה – אין שום
סיבה כלכלית הגיונית להחזיק את הריבית בגובה שדורס את הציבור. זה הזמן להחזיר את המשק למסלול של הפחתת ריבית, והצעד הראשון הוא להוריד אותה בחדות של חצי אחוז. לפחות.
· הכותב הוא המנכ"ל והמייסד של החברות "קרדיט קלין" ו"קרדיט משכנתאות"
- 7.מעמד הביניים על סף קריסה והנגיד בשלו הגיע הזמן להגיד דייי (ל"ת)אלעזר 02/07/2025 08:40הגב לתגובה זו
- 6.אנונימי 01/07/2025 15:35הגב לתגובה זובושה גדולה אם הוא לא מורידהגיע הזמן ויש מספיק סיבות טובות להוריד
- 5.אנונימי 01/07/2025 15:23הגב לתגובה זוצריך לנצל את האופוריה בשוק ובעולם אחרי הורדת האיום אפילו אם זמני ולהקל על הציבור בעולם הריבית כבר ירדה ויש גם לעזור ליצוא ולהרים את הדולר
- 4.אנונימי 01/07/2025 15:02הגב לתגובה זועוד כתבה.. תראינו אותנו תראו ותרגישו הפוך. המשק מתנהל ומתנהג יפה מאוד! למה לגעת
- 3.אנונימי 01/07/2025 14:57הגב לתגובה זוהכל למעלה נדלן בורסה ה. מזון רכבים מוסכים רהוט הכל ללא פסיק כי השקל התחזק עכשיו יורידו מחירים היבואנים! הנגיד חייב להעלות ריבית למרות שהאגח רואה ירידה בטחון יתר 50%
- 2.חייבים להעלות ריבית האינפלציה בהרבה יותר מ3.4 הלמס הפושעים משקרים (ל"ת)רועי 01/07/2025 14:39הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 01/07/2025 14:03הגב לתגובה זוהלוואי שזה רק יגיע.
- אינפלציה 01/07/2025 15:28הגב לתגובה זולא יורידו כלום
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
