דוח בנק ישראל לשנת 2024, מצייר תמונה ידועה: 227 מיליארד שקל שוכבים בחשבונות עו"ש של משקי הבית, כאשר רק 8% מהם (כ-17.3 מיליארד שקל) זוכים לריבית מזערית של 0.7% בממוצע. היתרה הממוצעת בחשבון עו"ש בחמשת הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי, מזרחי-טפחות, דיסקונט והבינלאומי) עומדת על 35 אלף שקל, אך החציון – היתרה שמחצית מהציבור מחזיק מתחתיה – נע בין 5,000 ל-9,000 שקל בלבד. מה שעוד אפשר להבין מהדוח שיש ישראלים עם עושר גדול. עד כדי כך גדול שאולי לא מעניין אותם הריבית בעו"ש. כסף קטן לעומת מה שהם מחזיקים, מה זה משנה עוד 1%, או 2% על סכום של חצי מיליון או מיליון שקל.   

חצי מיליון משפחות עם מעל 100 אלף שקל בחשבון

0.8% מהחשבונות (כ-45 אלף לקוחות) מחזיקים לפחות חצי מיליון שקל כל אחד ומהווים כ-19.3% מסך היתרות בעו"ש. כ-9% מהחשבונות (כ-504 אלף) מחזיקים מעל 100 אלף שקל, והם אחראים ל-63% מהכסף. אתם מבינים מה זה אומר? שלחצי מיליון משפחות יש מעל 100 אלף שקל בחשבון. הסכום משתנה על פני החודש - נניח רק לשם הדוגמה בין 50 אלף ל-150 אלף שקל. אז כנראה שבעלי החשבון מחליטים שהגמישות חשובה להם ושטויות עוד 1%-2% בריבית. זה בקושי 1-2 אלף שקל בשנה 

 לעומת זאת, 76% מהציבור מחזיקים עד 30 אלף שקל, המהווים רק 13% מהיתרות, ו-48% מחזיקים פחות מ-5,000 שקל – סך הכל 1.7% מהכסף. במילים פשוטות, מרבית הכסף שייך למעטים, והרוב המוחלט של היתרות לא מניב תשואה.  

בנק ישראל מציין שלקוחות עם השקעות בניירות ערך או פיקדונות מעל 50 אלף שקל (21.5% מהחשבונות) מחזיקים כ-32.1% מהיתרות, עם יתרה ממוצעת של 50-60 אלף שקל. אלה נתפסים כבעלי אוריינות פיננסית גבוהה, שייתכן ובוחרים להשאיר כסף בעו"ש מתוך התנהלות מודעת. לעומתם, חלק מהיתרות הגבוהות עשויות להשתייך למבוגרים עם אוריינות דיגיטלית נמוכה, שמושפעים משחיקת האינפלציה, במיוחד בתשלומים צמודי-מדד כמו דיור מוגן.  

• השקרים של מנהלי הבנקים והאם הם צריכים לקבל העלאת שכר? (התשובה מפתיעה)
• השתיקה שלנו שווה לבנקים מיליארדים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבנקים מרוויחים בגדול, אבל לא כולם חוגגים

בזמן שהציבור משאיר מיליארדים ללא ריבית, הבנקים רושמים שיאים. חמשת הבנקים הגדולים דיווחו על רווח נקי מצרפי של 29.7 מיליארד שקל ב-2024, עלייה של 15% לעומת 2023, עם תשואה על ההון של 15.9%. הגידול ברווחים נובע מעליית הכנסות הריבית נטו, המושפעות מסביבת ריבית גבוהה (4.5%), אינפלציה, גידול באשראי והעברה חלקית של כספי עו"ש לפיקדונות נושאי ריבית. בנוסף, הירידה בהוצאות על הפסדי אשראי לעומת 2023, שהושפעה מהמלחמה, תרמה לרווחיות.  

אבל בתוך המערכת הבנקאית, לא כולם נהנים מהחגיגה. מספר המשרות בבנקים ירד ב-0.6% ל-37,670, ועלות השכר הכוללת התכווצה ב-1% ל-15.3 מיליארד שקל. המגמה ברורה: משרות זוטרות נחתכות, בעוד הבכירים משתדרגים. מספר המנהלים הבכירים זינק ב-7% ל-798, ועלות שכרם עלתה ב-14% ל-1.3 מיליארד שקל. לעומת זאת, מספר העובדים בשכר הנמוך ביותר (עד 60 אלף שקל בשנה) ירד מ-29 ל-26, וברמת שכר של 60-120 אלף שקל נרשמה ירידה של כ-10%. המסה הגדולה של העובדים (12,700) מרוויחה 360-600 אלף שקל בשנה, אך גם כאן נרשמה ירידה קלה של 1.1%.  

פיקדונות וקרנות כספיות: לאן זורם הכסף?

מאז אפריל 2022, כשהריבית החלה לעלות לאחר שנים של ריבית אפסית, הציבור התחיל להעביר כספים מעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית. ואולם, בסוף 2023 המגמה הזו התמתנה, והיקף הפיקדונות נותר יציב יחסית. הסיבה? שתי השפעות מנוגדות: המלחמה המתמשכת הגבירה את הצורך בנזילות, במיוחד במחצית הראשונה של 2024, בעוד התמתנות הציפיות לירידת ריבית עודדה השקעה באפיקים נושאי תשואה.  

• השפעות המלחמה: התוצר הרבעוני התכווץ ב-3.9%
• הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...

בפברואר 2025, היקף הפיקדונות נושאי הריבית עמד על 407 מיליארד שקל (55.2% מסך היתרות הסולידיות), לעומת 398 מיליארד בדצמבר 2023. במקביל, קרנות כספיות שקליות – אפיק סולידי ונזיל עם תשואה קרובה לריבית המשק – צמחו מ-71.5 מיליארד שקל (10.3%) בדצמבר 2023 ל-103 מיליארד שקל (14%) בפברואר 2025. הגיוס לקרנות כספיות התמתן ב-2024 (26 מיליארד שקל לעומת 37 מיליארד ב-2023), אך הן נתפסות כאטרקטיביות יותר מפיקדונות, הודות לתשואה גבוהה יותר ולמיסוי על רווחים ריאליים. תיקוני חקיקה ב-2024 אף אפשרו השקת קרנות כספיות חדשות עם תשואות צפויות לתקופה מוגדרת, בדומה לפיקדונות.  

אף על פי כן, היקף הקרנות הכספיות נותר נמוך לעומת פיקדונות ועו"ש, והציבור עדיין נוטה להשאיר כספים בנזילות גבוהה, כנראה בשל אי-ודאות כלכלית וביטחונית.  

קריפטו, כספומטים ודיגיטל: הציבור משנה הרגלים

הדוח חושף גם מגמות נוספות. בתחום הקריפטו, הציבור השקיע 1.8 מיליארד שקל במטבעות דיגיטליים בין המחצית השנייה של 2023 לסוף 2024, והחזיר 900 מיליון שקל למערכת הבנקאית לאחר המרה למטבע רגיל. בדצמבר 2024, היקף ההשקעות בקריפטו זינק ב-73% ל-774 מיליון שקל, וקבלת הכספים עלתה ב-76% ל-425 מיליון שקל, כאשר 95% מהפעילות נעשתה על ידי יחידים. עסקה ממוצעת של יחידים עמדה על 26 אלף שקל, ובתאגידים על 197 אלף שקל.  

במקביל, השימוש בכספומטים יורד: ב-2024 פעלו 9,634 כספומטים לעומת 9,720 ב-2023. כספומטים חוץ-בנקאיים (כמו בפיצוציות) צמחו ב-7% ל-6,418, בעוד כספומטים בנקאיים ירדו ב-2% ל-2,381, הרמה הנמוכה מאז 2018. גם מכשירים לפעולות נוספות בבנקים קטנו מ-1,287 ל-835. הסיבה? הדיגיטל שולט: 89% מהפעולות הבנקאיות ב-2024 נעשו בערוצים ישירים (אפליקציה, אתר, עמדות אוטומטיות), לעומת 66% ב-2019. 55% מהפעולות נעשו דרך אפליקציות, 96% מהעברות הכספים ו-94% ממסחר במניות בוצעו דיגיטלית. עם זאת, רק 69% מבקשות ההלוואות ו-79% מהזמנות פנקסי הצ'קים נעשו בערוצים ישירים.