המונמטום בת"א לא נשבר: המעו"ף טיפס עוד 0.7%, כיל זינקה עוד 4.4%

המעו"ף מחק ירידות של עד 1.5% והשלים עלייה של 19.5% מאז ה-23 בנובמבר. מניית מזרחי טפחות צנחה 5.8% לאחר מהלך עליות של כ-50%
קובי ישעיהו |

המדדים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת, זאת לאחר פתיחה בירידות של עד 1.5% במעו"ף במה שנראה היה כמימוש רווחים מהעליות של הימים האחרונים. פתיחה במגמה מעורבת בוול סטריט מיתנה את הירידות באחד העם ובסופו של דבר נסגר המסחר במגמה מעורב.

כאמור, המסחר בוול סטריט נפתח במגמה מעורבת עם נטייה ברורה לעליות. באירופה נסחרים המדדים לקראת סיום המסחר בעליות שערים חדות. מדד הדקס עולה 2.2%, מדד הקאק עולה 2.4% והופטסי עולה 2.4% גם הוא.

מאז השפל שנרשם ב-23 בנובמבר רשם המעו"ף עלייה חדה של קרוב ל-20%, מדד ת"א-75 רשם בתקופה המקבילה עלייה של 25% (כולל הירידה היום).

אתמול ראש הממשלה אולמרט, משרד האוצר, בנק ישראל והמועצה לכלכלה לאומית לבסוף להחלטה בדיון המכריע בנוגע לרשת בטחון לחסכון הפנסיוני. במסיבת עיתונאים שכונסה בערב, לאחר סגירת המסחר בבורסה, אמר אולמרט כי: "במסגרת הדיונים עלו מספר סוגיות והאוצר גיבש מספר מהלכים בתחום בריאלי, אלו הם צעדים חשובים שיעזרו להאיץ את הפעילות במשק בזמן שחשש גדול שורר בשווקים"

יוסי פרניק, מנהל מסחר לקוחות עצמאיים באי.בי.אי. בית השקעות, אומר היום, כי "תגובה חיובית של המשקיעים להתערבות הממשלות זה שינוי מרענן והמדדים המובילים נמצאים קרוב ל-20% מעל רמות השפל בהם היו לפני כשבועיים. אם עושים את ההשוואה הפופולארית למשבר של 1929 אז בתחילת המשבר מדד הדאו גונס ירד 50%, לאחר מכן תיקן למעלה 50% ולבסוף סיים בירידה כוללת של 89% מרמות השיא. ההבדל המהותי בין אז להיום הוא התערבות אגרסיבית של הממשלות כבר מההתחלה אבל צריך לזכור שגם אם העליות בשווקים ימשיכו המשבר העמוק ב'מיין סטריט' ימשיך להעיב על וול סטריט".

נגיד בנק ישראל, פרופ'' סטנלי פישר, ושר האוצר רוני בר-און, אולי חלוקים בנוגע להיקף רשת הבטחון שצריך לפרוש לחוסכים המבוגרים לפנסיה ועיתוי הפעלת הרשת אבל הם תמימי דעים בעניין אחד: רשת הבטחון היא פתרון זמני ויש לבצע רפורמה מקיפה במבנה שוק הפנסיה בישראל. השניים בכנס של איגוד החברות הציבוריות בתל-אביב.

בכנס אחר, של חברת מידרוג, ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, כי "אין שום הגיון בתמחור של החברות היום. אפקט הפסיכולוגי הוא הרבה יותר משמעותי. המבחן הראשון לסיום המשבר הוא ירידה מסויימת של מדד התנודתיות, מדד הפחד, לרמות של 30-35 כתחנה ראשונה בדרך למטה".

המעו"ף סגר בעליה של 0.7% לרמה של 707 נקודות. מדד ת"א-75 סגר בירידה של 1.2%.

מניות בכותרות

מניות כיל וחברה לישראל המשיכו היום לרשום עליות שערים, על רקע מגמה חיובית חזקה במניות הדשנים בוול סטריט אתמול והמשך העליות במחירי הסחורות ובמניות הקשורות לסחורות הבסיס באסיה היום. מכתשים אגן עברה לעליה לאחר שפתחה את היום בירידה. המניה, אגב, זכתה אתמול להמלצה חיובית עם מחיר יעד של 25 שקל מחטיבת המחקר בבנק אגוד.

"תקופת אי הוודאות תימשך כנראה גם ברבעון הראשון של 2009 וזאת עד לתום המו"מ עם הסינים", כך אומר אמיר אדר כאשר הוא את מחיר יעד למניית כיל ל-32 שקל. אדר, מנהל מחלקת מחקר בהראל פיננסים, מגיב לירידות השערים החדות ששלחו את מניית כיל וחברותיה לסקטור להיסחר במכפילים נמוכים מאוד ואומר, כי "רמות התמחור הנוכחיות משקפות שינוי במגמות ארוכות הטווח של תעשיית הדשנים. אנחנו איננו סבורים שכך המצב".

מניות אלרון וגיוון רשמו ירידות קלות, לאחר שחברת גיוון כי רכשה מחברת medtronic את קו העסקים של bravo®, מערכת לאבחון צרבת כרונית (gerd) על ידי ניטור חומציות (ph) בוושט, בתמורה ל-20 מיליון דולר. קפסולת ה"בראוו" הינה הבדיקה האלחוטית היחידה ללא צנתר לבדיקת דרגת החומציות בוושט לסובלים מצרבת כרונית.

גורם נוסף שהשפיע על המסחר במניות ובעיקר באגרות חוב באופן נקודתי היה הודעות של חברות הנוגעות ליכולת שלהן לשלם חובות, או שלא. בהמשך להתפתחויות מהימים האחרונים, חברת ההשקעות גמול, שבשליטת ליאון רקאנטי, לאחר סיום המסחר כי התקבל אצלה מכתב מבנק לאומי הדורש פרעון אשראי מיידי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.