המונמטום בת"א לא נשבר: המעו"ף טיפס עוד 0.7%, כיל זינקה עוד 4.4%

המעו"ף מחק ירידות של עד 1.5% והשלים עלייה של 19.5% מאז ה-23 בנובמבר. מניית מזרחי טפחות צנחה 5.8% לאחר מהלך עליות של כ-50%
קובי ישעיהו |

המדדים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת, זאת לאחר פתיחה בירידות של עד 1.5% במעו"ף במה שנראה היה כמימוש רווחים מהעליות של הימים האחרונים. פתיחה במגמה מעורבת בוול סטריט מיתנה את הירידות באחד העם ובסופו של דבר נסגר המסחר במגמה מעורב.

כאמור, המסחר בוול סטריט נפתח במגמה מעורבת עם נטייה ברורה לעליות. באירופה נסחרים המדדים לקראת סיום המסחר בעליות שערים חדות. מדד הדקס עולה 2.2%, מדד הקאק עולה 2.4% והופטסי עולה 2.4% גם הוא.

מאז השפל שנרשם ב-23 בנובמבר רשם המעו"ף עלייה חדה של קרוב ל-20%, מדד ת"א-75 רשם בתקופה המקבילה עלייה של 25% (כולל הירידה היום).

אתמול ראש הממשלה אולמרט, משרד האוצר, בנק ישראל והמועצה לכלכלה לאומית לבסוף להחלטה בדיון המכריע בנוגע לרשת בטחון לחסכון הפנסיוני. במסיבת עיתונאים שכונסה בערב, לאחר סגירת המסחר בבורסה, אמר אולמרט כי: "במסגרת הדיונים עלו מספר סוגיות והאוצר גיבש מספר מהלכים בתחום בריאלי, אלו הם צעדים חשובים שיעזרו להאיץ את הפעילות במשק בזמן שחשש גדול שורר בשווקים"

יוסי פרניק, מנהל מסחר לקוחות עצמאיים באי.בי.אי. בית השקעות, אומר היום, כי "תגובה חיובית של המשקיעים להתערבות הממשלות זה שינוי מרענן והמדדים המובילים נמצאים קרוב ל-20% מעל רמות השפל בהם היו לפני כשבועיים. אם עושים את ההשוואה הפופולארית למשבר של 1929 אז בתחילת המשבר מדד הדאו גונס ירד 50%, לאחר מכן תיקן למעלה 50% ולבסוף סיים בירידה כוללת של 89% מרמות השיא. ההבדל המהותי בין אז להיום הוא התערבות אגרסיבית של הממשלות כבר מההתחלה אבל צריך לזכור שגם אם העליות בשווקים ימשיכו המשבר העמוק ב'מיין סטריט' ימשיך להעיב על וול סטריט".

נגיד בנק ישראל, פרופ'' סטנלי פישר, ושר האוצר רוני בר-און, אולי חלוקים בנוגע להיקף רשת הבטחון שצריך לפרוש לחוסכים המבוגרים לפנסיה ועיתוי הפעלת הרשת אבל הם תמימי דעים בעניין אחד: רשת הבטחון היא פתרון זמני ויש לבצע רפורמה מקיפה במבנה שוק הפנסיה בישראל. השניים בכנס של איגוד החברות הציבוריות בתל-אביב.

בכנס אחר, של חברת מידרוג, ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, כי "אין שום הגיון בתמחור של החברות היום. אפקט הפסיכולוגי הוא הרבה יותר משמעותי. המבחן הראשון לסיום המשבר הוא ירידה מסויימת של מדד התנודתיות, מדד הפחד, לרמות של 30-35 כתחנה ראשונה בדרך למטה".

המעו"ף סגר בעליה של 0.7% לרמה של 707 נקודות. מדד ת"א-75 סגר בירידה של 1.2%.

מניות בכותרות

מניות כיל וחברה לישראל המשיכו היום לרשום עליות שערים, על רקע מגמה חיובית חזקה במניות הדשנים בוול סטריט אתמול והמשך העליות במחירי הסחורות ובמניות הקשורות לסחורות הבסיס באסיה היום. מכתשים אגן עברה לעליה לאחר שפתחה את היום בירידה. המניה, אגב, זכתה אתמול להמלצה חיובית עם מחיר יעד של 25 שקל מחטיבת המחקר בבנק אגוד.

"תקופת אי הוודאות תימשך כנראה גם ברבעון הראשון של 2009 וזאת עד לתום המו"מ עם הסינים", כך אומר אמיר אדר כאשר הוא את מחיר יעד למניית כיל ל-32 שקל. אדר, מנהל מחלקת מחקר בהראל פיננסים, מגיב לירידות השערים החדות ששלחו את מניית כיל וחברותיה לסקטור להיסחר במכפילים נמוכים מאוד ואומר, כי "רמות התמחור הנוכחיות משקפות שינוי במגמות ארוכות הטווח של תעשיית הדשנים. אנחנו איננו סבורים שכך המצב".

מניות אלרון וגיוון רשמו ירידות קלות, לאחר שחברת גיוון כי רכשה מחברת medtronic את קו העסקים של bravo®, מערכת לאבחון צרבת כרונית (gerd) על ידי ניטור חומציות (ph) בוושט, בתמורה ל-20 מיליון דולר. קפסולת ה"בראוו" הינה הבדיקה האלחוטית היחידה ללא צנתר לבדיקת דרגת החומציות בוושט לסובלים מצרבת כרונית.

גורם נוסף שהשפיע על המסחר במניות ובעיקר באגרות חוב באופן נקודתי היה הודעות של חברות הנוגעות ליכולת שלהן לשלם חובות, או שלא. בהמשך להתפתחויות מהימים האחרונים, חברת ההשקעות גמול, שבשליטת ליאון רקאנטי, לאחר סיום המסחר כי התקבל אצלה מכתב מבנק לאומי הדורש פרעון אשראי מיידי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: