ממטוס פרטי לסרדיניה ב-45,000 ד' ועד עט ב-200 אלף ש' - התחביבים של עשירי ישראל
נכון לסוף חודש יוני 2008, בישראל חיים 8,200 מיליונרים, כלומר אנשים שיש להם לפחות מיליון דולר נזיל ופנוי, כך עולה מדו"ח העושר השנתי של בנק ההשקעות מריל לינץ'. מה הם עושים עם כל הכסף הפנוי הזה? או במילים אחרות – איך מבזבזים אותו? אז יש לא מעט דרכים שבהן רק העשירים יכולים ללכת. בדקנו כמה זה עולה להם.
שייט ביאכטה זה בהחלט אחד התחביבים. מבדיקה שערך אתר Bizportal עולה כי בבעלות עשירי ישראל 1500 יאכטות פרטיות. רכישת יאכטה נעה בין 30 אלף דולר נשמע כמעט עממי, ועד לכ- 30 מיליון דולר לאותן יאכטות שמחזיקים הטייקונים. לכך יש להוסיף כמובן את עלות אחזקת היאכטה השנתית - כ-15% מעלות היאכטה, והיא כוללת עלות ביטוח, תיקונים ועגינה. מחיר היאכטות שנרכשות על-ידי עשירים נע לרוב סביב מספר מיליוני דולרים, כך שבדרך כלל מדובר בעלות אחזקה של מאות אלפי דולרים בשנה.
אבל רק רגע, קודם צריך ללמוד להשיט את היאכטה, אז עלות קורס משיטי יאכטות עומדת על כ-12,000 שקלים ואח"כ גם נרצה להיות חברים במועדון היאכטות שעולה כ-1000 שקל בחודש. החברות במועדון מאפשרת לקפוץ למרינה במהלך השבוע, לקחת יאכטה ולהשיט אותה. בנוסף נהנים חברי המועדון ממגוון הפלגות, הרצאות, סדנאות ועוד.
אם לא קונם אז אולי שוכרים. אפשרות נוספת היא שכירת יאכטה להפלגה לחו"ל. מדובר בעלות של 500-1000 יורו ליום, או שכירת יאכטה להפלגות בארץ בעלות של 800-2000 שקל לשעתיים.
מהיאכטה נתקדם למטוס – בבעלות עשירי ישראל כ-200 מטוסים פרטיים, מתוכם 14 מטוסי מנהלים. עלותו של מטוס פרטי עומדת של כ-14- 27 מיליון דולר וצריך לקחת בחשבון גם את עלות האחזקה - כ-1 מיליון דולר בשנה. לחילופין, אפשר גם להשכיר, עלות השכרת מטוס פרטי לחו"ל ליעדים כמו קורסיקה וסרדיניה- 45,000 דולר לכיוון, עד 10 איש וליעד כמו ג'נבה 55,000 דולר לכיוון.
בין התחביבים של עשירי ישראל - בילוי ביעדים אקזוטים. חופשה של כ-7 לילות במלונות מפוארים ביעדים אקזוטיים בחו"ל-לא כולל טיסות, יכולות להסתכם בעשרות אלפי דולרים לזוג. כך למשל, עלות 7 לילות באיים המלדיביים- בין 7000 ל-34,000 דולר לזוג, או 7 לילות באיי סיישל - החל מ-11,000 יורו לזוג .
בנוסף מחזיקים עשירי ישראל בבתים ששויים הממוצע כ-3.5 מיליון דולר, ורבים מתוכם מחזיקים גם בתים בחו"ל, בעיקר בערים ניו יורק ולונדון בשווי ממוצע של כ-5 מיליון דולר.
גם תחביב אוספים מיוחדים יכול להסתכם בעשרות עד מאות אלפי דולרים בשנה. כך למשל מחיר עט ישן או יין נדיר יכול להגיע לעשרות אלפי דולרים.
אחת מחברות המותגים המובילים בעטים ופופלארית בקרב עשירי ארצנו היא חברת טיבלדי, שמחירי העטים שלה מתחילים ב-4000 שקל ומגיעים עד כ-20,000 שקל. לפי הערכות בענף, נמכרים בארץ מדי שנה עשרות עטים בשווי של עשרות אלפי שקלים. למביני עניין יש מותגים של עטים עם 6 ספרות.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
