מה עומד מאחורי התנודתיות בשוק המט"ח?

אתמול (ג') נפל הדולר ביותר מ-2% אל מול השקל הישראלי. הדולר נחלש אמנם גם בעולם, אך בשיעור מתון יותר. אין זו הפעם הראשונה שהדולר מגיב בחדות מול השקל בשעה שתנועתו בשוק המט"ח העולמי מתונה יותר.

מה גורם לשינויים התכופים בשער הדולר בעולם?

הדולר בעולם נתון עתה להשפעות מנוגדות. בארה"ב, מדדי המחירים הגבוהים מעוררים חשש שהריבית תצטרך לעלות מחד, ומאידך הנתונים הכלכליים לא תומכים בהידוק מוניטארי. דוגמאות בולטות לכך קיבלנו אתמול, כאשר מדד המחירים ליצרן בארה"ב עלה ב-1.4% בחודש מאי, פי 7 מהחודש הקודם, בעוד מדד הייצור התעשייתי ירד ב-0.2%, בהמשך לירידה בת 0.7%.

בשני המקרים אכזבו הנתונים. התנהגות המטבע האמריקאי נעה כמטוטלת בהתאם לשאלה איזה משני הכוחות חזק יותר. גם התקרבות החלטת הריבית החודש מגבירה את ההתרגשות. עם זאת, כדאי לזכור: אם העלייה במחירים וההאטה בכלכלה תימשכנה במקביל (תרחיש שאנו לא מחזיקים בו) המטבע האמריקאי יטה בכל זאת להיחלש.

האם התנודתיות צפויה לקטון בקרוב?

עושה רושם שלא. לעיתים נדמה שהמצב הכלכלי בארה"ב משתפר (נשיא הבנק של ריצ'מונד, לדוגמא, אמר שלשום כי הסיכונים לכלכלת ארה"ב פחתו) ולעיתים מופיעים נתונים חלשים ותשומת הלב מופנית לחזית האינפלציה. מדדי מנהלי הרכש, לדוגמא, מראים חודש אחר חודש כי סעיף המחירים ממשיך לעלות ובספר הבז' דווח על העמסה של העליות במחירי התשומות על הלקוחות.

גם טרישה (נגיד הבנק המרכזי האירופי) מוסיף לקלחת בכך שהוא נוטה בברור לצד האינפלציוני ורומז על אפשרות להעלאות ריבית בגוש האירו. כך קורה שהצמד דולר – אירו משתנה בשיעורים חדים ומהירים ומקשה על הסוחרים להחליט האם הוא משנה כיוון. עם זאת, בחודשיים האחרונים הוא נע בין 1.6 ל-1.54 ובמובן זה ההתחזקות המתמשכת בשער האירו מול הדולר נעצרה. לעת עתה, ייתכן כי התנודות תימשכנה בתחום זה, אם כי לא נופתע אם הדולר ייסחר לבסוף ברמות גבוהות יותר.

ומה מקור התיסוף התנודתי בארץ?

בארץ המצב שונה מעט: מדדי המחירים לצרכן היו גבוהים באפריל ומאי, אך בניגוד לארה"ב, נתוני התעסוקה נראים טוב (רק היום פורסם ששיעור האבטלה ממשיך לעמוד על 6.3%) וגם הצמיחה הרשמית ממשיכה להיות גבוהה. כתוצאה יש הערכות שהריבית תמשיך לעלות, כאשר הדעות חלוקות לגבי עוצמת העלייה.

בעניין זה המחלוקת מורגשת היטב: יש הרואים עלייה מינורית בריבית ויש החוששים כי הריבית תעלה ב 1% עד 2% בחודשים הבאים. התנודות הגבוהות בשער הדולר-שקל, המלוות את התיסוף במטבע הישראלי, נובעות במידה רבה בשל כך. בנוסף, צריך לזכור כי קפיצות מהירות ופתאומיות בשער החליפין מופיעות אצלנו כבר מספר חודשים ובעקבות אחת מהן אף החל בנק ישראל להתערב במסחר במט"ח. הפיחות החד שנרשם בשער הדולר מול השקל אתמול, לדוגמא, היה חריג, אך לא חסר תקדים.

האם נזכה לרגיעה קרובה בשוק המט"ח?

יש היום גורמי סיכון רבים מדי כדי לתת תשובה לשאלה זו. לדוגמא, לא בהכרח הצמיחה הכלכלית החזקה תימשך וכבר הופיעו איתותים לכך כגון מדדים חלשים של מנהלי הרכש ואמון הצרכנים. גם מדדי סחר החוץ לא הרשימו לאחרונה. כתוצאה, אף כי ניתן להסביר את הנטייה של השקל להתחזק, לא מפתיעה התנודתיות הגבוהה המתרחשת במקביל ומושפעת מהערכות סותרות לגבי הצמיחה והריבית. אם בנק ישראל חושב שהצמיחה תיחלש והאינפלציה תתמתן במחצית השנייה של השנה (זה הקו שאימץ), הוא ישתדל להסתפק בהעלאת ריבית נמוכה מכפי שחוששים בשווקים וזה יכול להסביר את התנודות הגבוהות.

* הכותב הוא אסטרטג ההשקעות הראשי בבנק מזרחי טפחות.