אחת הדרכים להיחשף לסקטור ה-commodities המשגשג הוא דרך חשיפה למדינות המתמחות בייצור וייצוא של תשומות אלו ולכן יוצאות נשכרות כאשר הן נמצאות בסימן עליות.

אוסטרליה היא דוגמא מובהקת למשק מעין זה. אוסטרליה מתמחה בייצוא תשומות מרכזיות כגון גז טבעי, נפט ופחם, מתכות כגון ברזל ואלומיניום ומינרלים. בזמנים אלו, כאשר עליות בולטות במיוחד נרשמות במחירי ה-commodities החקלאיות, חשובה התמחותה של המדינה בייצור החיטה והבשר הטרי. בד בבד, באוסטרליה מנוע הצמיחה המוביל הוא דווקא הביקוש המקומי ולכן היא תוכל להסתייע בכך בתקופות של חולשה (שתבואנה) במחירי התשומות. הצריכה הפרטית נהנית משכר ותעסוקה חזקים ומדיניות מס תומכת.

יתרון נוסף של אוסטרליה הוא נטייה של המטבע המקומי להתחזק, הודות לריבית הגבוהה במשק, העומדת על 7.25%. סוחרים נוטים ליטול אשראי במט"ח ביין או פרנק שוויצרי, שהריביות עליהם נמוכות, ולהשקיע בנכסים סולידיים בדולר אוסטרלי, שהריביות עליהם גבוהות בהרבה. כתוצאה, הביקוש לדולר האוסטרלי גדל והחזקות פיננסיות הנקובות בו גדלות אף הן.

הנטייה של הסוחרים לנצל את פער הריביות גבוהה יותר כאשר החשש מנטילת סיכונים יורד. בדרך כלל קורה הדבר כאשר שוקי המניות נמצאים בסימן עלייה. דווקא אז עשוי להיות תיקון כלפי מטה במחירי ה-commodities, שכן חלק מעליות שנרשמו בהן נבעו מכך ש-commodities הפכו חלופה ראויה לני"ע בתקופה שמדדי המניות קרטעו. כתוצאה, הדולר האוסטרלי עשוי להתחזק דווקא בתקופות בהם מחירי ה-commodities מתקנים למטה וכך ניתן להשיג גם אלמנט של פיזור סיכונים.

מבט על הסביבה הכלכלית באוסטרליה מעלה סביבה נוחה: הסביבה התעסוקתית ממשיכה להיות חזקה ולהטות את הכף לטובת הפעילות השוטפת – בחודש האחרון נרשמה עלייה חזקה במספר המועסקים (כ 37,000 משרות חדשות) והיא הצליחה לפצות בגין ירידות קלות במדדים כגון מדד המסחר הקמעוני, מדד הייצור התעשייתי ומדד ההכנסה הגולמית הפנויה של משקי הבית.

בראייה להמשך, הפעילות העתידית תמשיך להימצא בסימן עלייה, אם כי תוך התמתנות. לפי מדד המחושב על ידי מכון המחקר Conference Board, בחודש האחרון היו מספר אינדיקציות מעודדות: מדובר בהיצע הכסף, שגדל בכ 3.2 מיליארדי דולרים אוסטרליים (להלן – במחירים קבועים), בהיצע החקלאי (שעלה ב 74 מיליוני דולרים אוסטרליים) והרווח התפעולי של החברות הלא פיננסיות (שגדל ב 392 מיליוני דולרים אוסטרליים). מולן, נרשמו ירידות באינדיקציות אחרות, לרבות מספר היתרי הבנייה (שקטן ב 218,000 בממוצע תלת – חודשי), שיפוע עקום התשואה לפדיון (הפער בין אג"ח ל 10 שנים לבין הריבית הרשמית פחת ב 0.56 נקודת אחוז, בממוצע נע תלת חודשי) ומדדי המניות (שירדו ב 2.4 נקודות). בשיעור המכירות למצאי לא נרשם הפעם שינוי.

על רקע כל אלה, מדד הפעילות העתידית של המכון עלה, במחצית השנה האחרונה, ב 3.6%. אף כי מדד זה, המשמש אינדיקציה לתוצר העסקי במדינה, נמצא מסימן התמתנות (במחצית השנייה אשתקד הוא גדל ב 5.3%), עדיין מדובר בעלייה מכובדת, לבטח בהשוואה למשקים מובילים אחרים בעולם בתקופות אלו. יתרה מכך, משקל הסעיפים החיוביים במדד אמנם רשם ירידה הדרגתית, אך בחודש האחרון התאושש קמעא והגיע ל 50%.

מהאמור לעיל עולה כי הפעילות הכלכלית תמשיך להתרחב בחודשים הבאים, תוך התמתנות קלה. המשך הצמיחה, בד בבד עם היתרונות האחרים שצוינו כאן, מצדיקים התייחסות לשוק האוסטרלי, שלפי מדדי MSCI עלה ביותר מ 8% בחודש האחרון והכה את המדד העולמי הכללי, כאל חלופה מעניינת.

לא נסיים בלי שנזכיר את הסיכון האינפלציוני, המאפיין בתקופה זו משקים רבים בעולם ולא פסח גם על אוסטרליה. ברביע הראשון של השנה עלה מדד המחירים לצרכן במדינה ב 4.2% בחישוב שנתי, גבוה (מעט) מההערכות והן בהשוואה לרביע הקודם (3.0%). עם זאת, לא מדובר בסיכון גבוה יחסית למדינות אחרות והמדיניות המוניטארית נדרשת לנושא. העליות במחירי הסחורות מהוות גידור מסוים לסיכון זה.

מאת: רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי-טפחות.