הכלכלנים לא מטילים ספק במיתון: עולה השאלה - אם המיתון בארה"ב הגיע, כמה זמן הוא יימשך?
המיתון נראה כמעט וודאי מהמשקפיים של הכלכלנים, ויחד עם הנתונים הקשים משוק התעסוקה שפורסמו היום המצב הנוכחי של הכלכלה נראה די ברור. אך הדרך קדימה תוסיף להיות מלווה במהמורות רבות.
בפעם הראשונה מאז החלו הדיבורים על מיתון בתחילת ינואר, הצביעו שיעור האבטלה ונתוני המשרות למגזר הלא-חלקאי על אותו הכיוון – מיתון.
"דובר על מיתון רבות, כרגע יש לנו את האישור הסופי כי המשבר בשוק המגורים והבעיות התופחות בענף האשראי זלגו לתוך הכלכלה הרחבה," הצהיר כריס רופקי, כלכן ראשי בבנק אוף טוקיו – מיצובישי, במכתב למשקיעים. "זה יותר בטוח מבעבר כי הכלכלה האמריקנית נכנסה למיתון," הוסיף עוד.
הנתונים של היום לא ניתנים להפרכה, אפילו בקרב האופטימיים. שיעור האבטלה זינק מ-4.8% ל-5.1%, והגיע מעבר לשיא הקודם של ינואר (5%). שתי הרמות אגב, הן אינדיקציה למיתון, מאחר והן גבוהות יותר מ-0.5% מהשיעור הנמוך ביותר של ההתרחבות הכלכלית האחרונה (4.4%).
כידוע, נתוני המשרות היו מאכזבים למדי. הכלכלה האמריקנית איבדה 80,000משרות בחודש ינואר, מעבר לציפיות, והפסדי המשרות בחודשיים האחרונים היו גבוהים מההערכות הראשוניות, והגיעו יחדיו לאובדן של 67,000 משרות עבור הכלכלה הגדולה בעולם. במהלך שלושת החודשים האחרונים, הכלכלה נפרדה מ-232,000 משרות.
כעת, יחד עם ההודאה הרשמית מטעם ראש ה'פד' ברננקי כי המיתון הוא אפשרי, עוברת השאלה למגרש של, לא האם יהיה מיתון, אלא כמה זמן הוא יימשך. בינתיים נראה שהויכוח יוסיף להיות מתמשך ומבלבל מזה שהיה בתחילה.
הפאקטור המרכזי ביכולת הכלכלה להיחלץ מהמיתון יהיה ללא ספק שיעור הריבית – כמו שהיה בעבר – כרגע הקיצוץ מסתכם ב-3.25%. במבט לעבר, הורדות הריבית המהירות בשנים 1990-1991, סייעו לכלכלה לצלוח את תקופת המיתון במהרה ולהתאושש.
במהלך אותה תקופה הבנק המרכזי האמריקני חתך את שיעורי הריבית והגיב במהירות למתרחש, המיתון אז (בשנות ה-90) נמשך רק תשעה חודשים. ההזרמה המאיסבית של הנזילות לאחר אסון התאומים והפחתות הריבית המאסיביות סייעו גם ב-2001 לכלכלה לעבור את תקופת המיתון מהר. כל מה שנשאר בינתיים הוא לקוות שההיסטוריה חוזרת.

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.