למרות שנה טובה - זעזועים ברבד: המנכ"ל עוזב "מטעמים אישיים"
מנכ"ל חברת הנדל"ן הבורסאית, רבד, הנשלטת ע"י היזם יגאל אהובי, מאז רכש את השליטה בתחילת 2007, לפני מספר ימים הודיע לאהובי על התפטרות מתפקידו "מטעמים אישיים", כך עולה מהודעת לקונית שפורסמה למאיה.
ערן מיטל, מנכ"ל רבד, נכנס רק לפני כחצי שנה לתפקידו. אהובי רכש את החברה בפברואר 2007 ע"י אהובי והחלפתו של סיגל סגל, מנכ"ל החברה לשעבר שהיה גם אחד מבעלי השליטה.
"אני עוזב מטעמים אישיים", כך אומר היום מיטל. "החברה לא תיפגע ואני אשאר עד אשר ימצא מחליף". נציין, כי סביר להניח, שההודעה על התפטרות מיטל לא פורסמה עד כה, כיוון שההודעה למערכת הבורסה דווחה ב-31 למארס לקראת שעה 17:00, כ-3 שעות אחרי סגירת הבורסה המוקדמת בעת הגשת הדוחות הכספיים לשנת 2007.
גורמים המקורבים לעניין מסרו ל-Bizportal, כי מיטל צפוי לעבור לחברת נדל"ן בורסאית, אחרת.
אהובי רכש בפברואר 2007 כ-79% מרבד תמורת ל-41.8 מיליון דולר, ויחד עם מיטל הפך אותה לזרוע הנדל"ן המניב הבורסאית שלו שפועלת בברחבי העולם. בשנים האחרונות, ביצע אהובי מספר עסקאות משותפות בחו"ל עם אלקטרה נדל"ן ויצחק תשובה באמצעות דלק נדל"ן.
למרות זאת, גם מניית רבד נפגעה חזק מהמתרחש בשווקים ואיבדה מאז אמצע יולי כ-62% מערכה. רק בחודש וחצי האחרונים, מאז ה-19 לפברואר. איבדה המנייה כ-31%.
תוצאות טובות ובעל עניין חדש
כאמור, לפני מספר ימים פרסמה רבד את תוצאותיה לשנת 2007. החברה הצליחה לרשום גידול חד בשורת הרווח ולרשום 72 מיליון דולר בשורה התחתונ, זאת בהשוואה לכ-11 מיליון שקל בשנת 2006. הזינוק החד ברווחים נבע בין בעיקר מהתאמות שווי הוגן של נדל"ן להשקעה. הכנסות החברה רשמו צמיחה של 13% בשנת 2007 ועלו מ-39 מיליון בשנת 2006 ל-44 מיליון שקל.
בין הדברים הבולטים שרבד ביצעה בשנה האחרונה, היה רכישה גדולה של נכסים, בקנדה, שוויץ וגרמניה. ביצוע תשקיף וגיוס של למעלה מ-200 מיליון שקל.
נציין, כי רק לפני חודשים נכנס בעל עניין חדש בחברה, יוסף בודנשטיין, בעל השליטה באלדן טק (השולטת ברילון). בודנשטיין, אשר החל להיות בעל עניין ברבד רק בתחילת השנה.

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.