הבורסה משיקה מדדי איגרות חוב חדשים

בעקבות הצלחת תל בונד 20, תשיק הבורסה ב-3.2.08 שני מדדים חדשים: תל בונד 40 ותל בונד 60
שי טופז |

בעקבות הצלחת מדד תל בונד 20, שהושק לפני כשנה, תשיק הבורסה ב-3.2.08 שני מדדי איגרות חוב חדשים:

• מדד תל-בונד 40 – יכלול איגרות חוב תאגידיות מדורגות, הצמודות למדד המחירים לצרכן, בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר שאינן נכללות במדד התל בונד 20.

• מדד תל בונד 60 – יכלול את 60 איגרות החוב התאגידיות הכלולות במדדי תל בונד 20 ותל בונד 40.

האיגרות אשר תכללנה במדדים תהיינה חייבות לעמוד בתנאי הסף הבאים: שווי שוק של 250 מליון שקל, דרוג A מינוס בדרוג מעלות או 3A בדרוג מדרוג ומיקום בין 120 איגרות החוב הסחירות ביותר.

משקל כל איגרת במדד ייקבע על פי היחס בין שווי השוק שלה לבין שווי השוק המצרפי של כל האיגרות המרכיבות את המדד. אם משקלה של איגרת בודדת יהיה גבוה מ-9.5%, משקלה במדד ייקבע ל-9.5% והמשקל העודף יחולק באופן יחסי בין שאר האיגרות שבמדד (כמו במדד ת"א-25 ות"א-100). המדדים יעודכנו פעמיים בשנה, ב-1 באפריל וב-1 באוקטובר, יחד עם מדד תל-בונד 20.

הביקוש לאיגרות חוב תאגידיות מצד משקיעים מוסדיים הביא לצמיחה מואצת בשוק זה בשנה הקודמת ולהנפקה של כ-150 סדרות חדשות של איגרות חוב תאגידיות. מדד התל בונד 20, אשר הושק בתחילת 2007, זכה להצלחה רבה ובמהלך השנה הושקו שש תעודות סל העוקבות אחריו, בהיקף של כ-3.5 מיליארד שקל. שני המדדים החדשים יענו על הביקוש לתעודות סל על איגרות חוב תאגידיות וייצרו סידרה של מדדי שוק לאיגרות חוב - תל-בונד 20, תל-בונד 40 ותל-בונד 60, בדומה לסדרת המדדים ת"א-25, ת"א-75 ות"א-100.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.