היין משיל כוחו ומוחק את כל הרווחים על רקע העלייה בשוק המניות
המטבע היפני הפסיד את הרווחים אשר צבר קודם לכן בתחילתו של יום רביעי וחזר להסחר סביב הרמות של 107 יין אל מול הדולר, בשל העליות בשוק המניות בארה"ב אשר הגבירו את הביקוש לנכסים מסוכנים יותר.
מוקדם יותר אמש הירידות החדות של המדדים המובילים בארה"ב ואירופה עודדו משקיעים רבים להקטין את חשיפתם לנכסים בעלי סיכון גבוה על אף הקיצוץ החד בריבית הפד ביום שלישי האחרון.
התזוזה בשוק המניות אשר הביאה את המדדים כגון הנאסד"ק מהפסדים של יותר מ5% וקרוב ל3% במדד ה Dow Jons והS&P להתאוששות חדה במדדים המובילים לקראת סוף המסחר אמש. משכה משקיעים רבים כגון הקרי טריידר לחזור לפעילותם הרגילה אשר מתבטאת בהלוואת היין היפני בשל הריבית הנמוכה של 0.5% וקניית נכסים ומטבעות בעלי תשואה גבוה יותר.
הקיצוץ החד של 0.75% בריבית הפד לרמה של 3.5% לבסוף הרגיעה מאט את דאגות המשקיעים כי ארה"ב תיכנס למיתון חריף ותמשוך אחריה את הכלכלה הגלובלית. יחד עם זאת, התרחבות ההאטה הכלכלית לזירה הגלובלית עשויה להביא את נשיא הבנק המרכזי בגוש האירו ללכת בעקבות ארה"ב ולהוריד את הריבית לראשונה, ניתן לראות כי החוזים על שעור הריבית מנבאים על ירידה של 0.75% בריבית ה-ECB השנה, כאשר הורדה קרובה תהיה כבר ברבעון הראשון של 2008.
היום יתמקדו המשקיעים במספר נתונים חשובים מהעולם. בבריטניה מירב תשומת הלב יתפסו אישורי משכנתאות בשעה 9:30 (GMT). בגוש האירו, האקלים העסקי בשעה 9:00 (GMT). ובארה"ב תביעות מחוסרי עבודה בשעה 13:30 (GMT) ובשעה 15:00 מכירות בתים קיימים.
דולר/שקל: המטבע הישראלי התחזק אמש עד לרמת שיא של 3.6723 וסיים את יום המסחר סביב הרמות של 3.6850 אל מול הדולר. זאת על רקע שוק מאוד תנודתי וכמובן בשל הקיצוץ המפתיע של נגיד הפד בן ברננקי, אשר הוריד את ריבית הבנק המרכזי ב-0.75%. התוצאה אשר הביאה להפרש ריביות חיובי של שלושת רבעי אחוז בין ישראל לארה"ב. הפדרל רזרב יקיים את פגישתו הרגילה ב-30 לינואר, ישנם הערכות כי הנגיד הבנק האמריקאי עשוי לקצץ את הריבית בעוד כרבע אחוז.
בשבוע הבאה סטנלי פישר, נגיד הבנק המרכזי הישראלי צפוי להכריז על הריבית לטווח קצר, האינפלציה הגבוה במשק המקומי וציפיות לעליות מחירים בטווח הקצר מהוות גורם מכריע אשר עשוי להביא את פישר לעלות את הריבית בעוד כרבע אחוז לרמה של 4.5%. מימוש התחזיות יביא להפרש ריביות חיובי של 1.25% לטובת השטר הישראלי. בטווח הקצר נראה כי רמת התמיכה המשמעותית של הצמד דולר/שקל עומדת על 3.63.
זהב: החוזה העתידי על הזהב התרומם עד לרמה גבוה של 896.5$ לאונקיה בתחילת היום אמש וסגר את יום המסחר סביב הרמות של 891.00$ עליה של 1.7$ לאונקיה. המשקיעים עדיין רואים בזהב כאלטרנטיבה לדולר האמריקאי. בנוסף, אי הוודאות בשווקים הפיננסים מהווה גורם משמעותי לטריידרים להחזיק בפוזיציות קניה על המתכת היקרה. רמת תמיכה משמעותית עומדת על 876.70$ ורמת התנגדות משמעותית הינה פסיכולוגית ועומדת על 900.00$, כאשר יש לציין כי בשל הקיצוץ החד בריבית הפד ביום שלישי, הזהב קפץ ביותר מ-41 דולר לאונקיה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
