היין משיל כוחו ומוחק את כל הרווחים על רקע העלייה בשוק המניות

המטבע היפני הפסיד את הרווחים אשר צבר קודם לכן בתחילתו של יום רביעי וחזר להסחר סביב הרמות של 107 יין אל מול הדולר, בשל העליות בשוק המניות בארה"ב אשר הגבירו את הביקוש לנכסים מסוכנים יותר

המטבע היפני הפסיד את הרווחים אשר צבר קודם לכן בתחילתו של יום רביעי וחזר להסחר סביב הרמות של 107 יין אל מול הדולר, בשל העליות בשוק המניות בארה"ב אשר הגבירו את הביקוש לנכסים מסוכנים יותר.

מוקדם יותר אמש הירידות החדות של המדדים המובילים בארה"ב ואירופה עודדו משקיעים רבים להקטין את חשיפתם לנכסים בעלי סיכון גבוה על אף הקיצוץ החד בריבית הפד ביום שלישי האחרון.

התזוזה בשוק המניות אשר הביאה את המדדים כגון הנאסד"ק מהפסדים של יותר מ5% וקרוב ל3% במדד ה Dow Jons והS&P להתאוששות חדה במדדים המובילים לקראת סוף המסחר אמש. משכה משקיעים רבים כגון הקרי טריידר לחזור לפעילותם הרגילה אשר מתבטאת בהלוואת היין היפני בשל הריבית הנמוכה של 0.5% וקניית נכסים ומטבעות בעלי תשואה גבוה יותר.

הקיצוץ החד של 0.75% בריבית הפד לרמה של 3.5% לבסוף הרגיעה מאט את דאגות המשקיעים כי ארה"ב תיכנס למיתון חריף ותמשוך אחריה את הכלכלה הגלובלית. יחד עם זאת, התרחבות ההאטה הכלכלית לזירה הגלובלית עשויה להביא את נשיא הבנק המרכזי בגוש האירו ללכת בעקבות ארה"ב ולהוריד את הריבית לראשונה, ניתן לראות כי החוזים על שעור הריבית מנבאים על ירידה של 0.75% בריבית ה-ECB השנה, כאשר הורדה קרובה תהיה כבר ברבעון הראשון של 2008.

היום יתמקדו המשקיעים במספר נתונים חשובים מהעולם. בבריטניה מירב תשומת הלב יתפסו אישורי משכנתאות בשעה 9:30 (GMT). בגוש האירו, האקלים העסקי בשעה 9:00 (GMT). ובארה"ב תביעות מחוסרי עבודה בשעה 13:30 (GMT) ובשעה 15:00 מכירות בתים קיימים.

דולר/שקל: המטבע הישראלי התחזק אמש עד לרמת שיא של 3.6723 וסיים את יום המסחר סביב הרמות של 3.6850 אל מול הדולר. זאת על רקע שוק מאוד תנודתי וכמובן בשל הקיצוץ המפתיע של נגיד הפד בן ברננקי, אשר הוריד את ריבית הבנק המרכזי ב-0.75%. התוצאה אשר הביאה להפרש ריביות חיובי של שלושת רבעי אחוז בין ישראל לארה"ב. הפדרל רזרב יקיים את פגישתו הרגילה ב-30 לינואר, ישנם הערכות כי הנגיד הבנק האמריקאי עשוי לקצץ את הריבית בעוד כרבע אחוז.

בשבוע הבאה סטנלי פישר, נגיד הבנק המרכזי הישראלי צפוי להכריז על הריבית לטווח קצר, האינפלציה הגבוה במשק המקומי וציפיות לעליות מחירים בטווח הקצר מהוות גורם מכריע אשר עשוי להביא את פישר לעלות את הריבית בעוד כרבע אחוז לרמה של 4.5%. מימוש התחזיות יביא להפרש ריביות חיובי של 1.25% לטובת השטר הישראלי. בטווח הקצר נראה כי רמת התמיכה המשמעותית של הצמד דולר/שקל עומדת על 3.63.

זהב: החוזה העתידי על הזהב התרומם עד לרמה גבוה של 896.5$ לאונקיה בתחילת היום אמש וסגר את יום המסחר סביב הרמות של 891.00$ עליה של 1.7$ לאונקיה. המשקיעים עדיין רואים בזהב כאלטרנטיבה לדולר האמריקאי. בנוסף, אי הוודאות בשווקים הפיננסים מהווה גורם משמעותי לטריידרים להחזיק בפוזיציות קניה על המתכת היקרה. רמת תמיכה משמעותית עומדת על 876.70$ ורמת התנגדות משמעותית הינה פסיכולוגית ועומדת על 900.00$, כאשר יש לציין כי בשל הקיצוץ החד בריבית הפד ביום שלישי, הזהב קפץ ביותר מ-41 דולר לאונקיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.