היין משיל כוחו ומוחק את כל הרווחים על רקע העלייה בשוק המניות
המטבע היפני הפסיד את הרווחים אשר צבר קודם לכן בתחילתו של יום רביעי וחזר להסחר סביב הרמות של 107 יין אל מול הדולר, בשל העליות בשוק המניות בארה"ב אשר הגבירו את הביקוש לנכסים מסוכנים יותר.
מוקדם יותר אמש הירידות החדות של המדדים המובילים בארה"ב ואירופה עודדו משקיעים רבים להקטין את חשיפתם לנכסים בעלי סיכון גבוה על אף הקיצוץ החד בריבית הפד ביום שלישי האחרון.
התזוזה בשוק המניות אשר הביאה את המדדים כגון הנאסד"ק מהפסדים של יותר מ5% וקרוב ל3% במדד ה Dow Jons והS&P להתאוששות חדה במדדים המובילים לקראת סוף המסחר אמש. משכה משקיעים רבים כגון הקרי טריידר לחזור לפעילותם הרגילה אשר מתבטאת בהלוואת היין היפני בשל הריבית הנמוכה של 0.5% וקניית נכסים ומטבעות בעלי תשואה גבוה יותר.
הקיצוץ החד של 0.75% בריבית הפד לרמה של 3.5% לבסוף הרגיעה מאט את דאגות המשקיעים כי ארה"ב תיכנס למיתון חריף ותמשוך אחריה את הכלכלה הגלובלית. יחד עם זאת, התרחבות ההאטה הכלכלית לזירה הגלובלית עשויה להביא את נשיא הבנק המרכזי בגוש האירו ללכת בעקבות ארה"ב ולהוריד את הריבית לראשונה, ניתן לראות כי החוזים על שעור הריבית מנבאים על ירידה של 0.75% בריבית ה-ECB השנה, כאשר הורדה קרובה תהיה כבר ברבעון הראשון של 2008.
היום יתמקדו המשקיעים במספר נתונים חשובים מהעולם. בבריטניה מירב תשומת הלב יתפסו אישורי משכנתאות בשעה 9:30 (GMT). בגוש האירו, האקלים העסקי בשעה 9:00 (GMT). ובארה"ב תביעות מחוסרי עבודה בשעה 13:30 (GMT) ובשעה 15:00 מכירות בתים קיימים.
דולר/שקל: המטבע הישראלי התחזק אמש עד לרמת שיא של 3.6723 וסיים את יום המסחר סביב הרמות של 3.6850 אל מול הדולר. זאת על רקע שוק מאוד תנודתי וכמובן בשל הקיצוץ המפתיע של נגיד הפד בן ברננקי, אשר הוריד את ריבית הבנק המרכזי ב-0.75%. התוצאה אשר הביאה להפרש ריביות חיובי של שלושת רבעי אחוז בין ישראל לארה"ב. הפדרל רזרב יקיים את פגישתו הרגילה ב-30 לינואר, ישנם הערכות כי הנגיד הבנק האמריקאי עשוי לקצץ את הריבית בעוד כרבע אחוז.
בשבוע הבאה סטנלי פישר, נגיד הבנק המרכזי הישראלי צפוי להכריז על הריבית לטווח קצר, האינפלציה הגבוה במשק המקומי וציפיות לעליות מחירים בטווח הקצר מהוות גורם מכריע אשר עשוי להביא את פישר לעלות את הריבית בעוד כרבע אחוז לרמה של 4.5%. מימוש התחזיות יביא להפרש ריביות חיובי של 1.25% לטובת השטר הישראלי. בטווח הקצר נראה כי רמת התמיכה המשמעותית של הצמד דולר/שקל עומדת על 3.63.
זהב: החוזה העתידי על הזהב התרומם עד לרמה גבוה של 896.5$ לאונקיה בתחילת היום אמש וסגר את יום המסחר סביב הרמות של 891.00$ עליה של 1.7$ לאונקיה. המשקיעים עדיין רואים בזהב כאלטרנטיבה לדולר האמריקאי. בנוסף, אי הוודאות בשווקים הפיננסים מהווה גורם משמעותי לטריידרים להחזיק בפוזיציות קניה על המתכת היקרה. רמת תמיכה משמעותית עומדת על 876.70$ ורמת התנגדות משמעותית הינה פסיכולוגית ועומדת על 900.00$, כאשר יש לציין כי בשל הקיצוץ החד בריבית הפד ביום שלישי, הזהב קפץ ביותר מ-41 דולר לאונקיה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
