היין משיל כוחו ומוחק את כל הרווחים על רקע העלייה בשוק המניות
המטבע היפני הפסיד את הרווחים אשר צבר קודם לכן בתחילתו של יום רביעי וחזר להסחר סביב הרמות של 107 יין אל מול הדולר, בשל העליות בשוק המניות בארה"ב אשר הגבירו את הביקוש לנכסים מסוכנים יותר.
מוקדם יותר אמש הירידות החדות של המדדים המובילים בארה"ב ואירופה עודדו משקיעים רבים להקטין את חשיפתם לנכסים בעלי סיכון גבוה על אף הקיצוץ החד בריבית הפד ביום שלישי האחרון.
התזוזה בשוק המניות אשר הביאה את המדדים כגון הנאסד"ק מהפסדים של יותר מ5% וקרוב ל3% במדד ה Dow Jons והS&P להתאוששות חדה במדדים המובילים לקראת סוף המסחר אמש. משכה משקיעים רבים כגון הקרי טריידר לחזור לפעילותם הרגילה אשר מתבטאת בהלוואת היין היפני בשל הריבית הנמוכה של 0.5% וקניית נכסים ומטבעות בעלי תשואה גבוה יותר.
הקיצוץ החד של 0.75% בריבית הפד לרמה של 3.5% לבסוף הרגיעה מאט את דאגות המשקיעים כי ארה"ב תיכנס למיתון חריף ותמשוך אחריה את הכלכלה הגלובלית. יחד עם זאת, התרחבות ההאטה הכלכלית לזירה הגלובלית עשויה להביא את נשיא הבנק המרכזי בגוש האירו ללכת בעקבות ארה"ב ולהוריד את הריבית לראשונה, ניתן לראות כי החוזים על שעור הריבית מנבאים על ירידה של 0.75% בריבית ה-ECB השנה, כאשר הורדה קרובה תהיה כבר ברבעון הראשון של 2008.
היום יתמקדו המשקיעים במספר נתונים חשובים מהעולם. בבריטניה מירב תשומת הלב יתפסו אישורי משכנתאות בשעה 9:30 (GMT). בגוש האירו, האקלים העסקי בשעה 9:00 (GMT). ובארה"ב תביעות מחוסרי עבודה בשעה 13:30 (GMT) ובשעה 15:00 מכירות בתים קיימים.
דולר/שקל: המטבע הישראלי התחזק אמש עד לרמת שיא של 3.6723 וסיים את יום המסחר סביב הרמות של 3.6850 אל מול הדולר. זאת על רקע שוק מאוד תנודתי וכמובן בשל הקיצוץ המפתיע של נגיד הפד בן ברננקי, אשר הוריד את ריבית הבנק המרכזי ב-0.75%. התוצאה אשר הביאה להפרש ריביות חיובי של שלושת רבעי אחוז בין ישראל לארה"ב. הפדרל רזרב יקיים את פגישתו הרגילה ב-30 לינואר, ישנם הערכות כי הנגיד הבנק האמריקאי עשוי לקצץ את הריבית בעוד כרבע אחוז.
בשבוע הבאה סטנלי פישר, נגיד הבנק המרכזי הישראלי צפוי להכריז על הריבית לטווח קצר, האינפלציה הגבוה במשק המקומי וציפיות לעליות מחירים בטווח הקצר מהוות גורם מכריע אשר עשוי להביא את פישר לעלות את הריבית בעוד כרבע אחוז לרמה של 4.5%. מימוש התחזיות יביא להפרש ריביות חיובי של 1.25% לטובת השטר הישראלי. בטווח הקצר נראה כי רמת התמיכה המשמעותית של הצמד דולר/שקל עומדת על 3.63.
זהב: החוזה העתידי על הזהב התרומם עד לרמה גבוה של 896.5$ לאונקיה בתחילת היום אמש וסגר את יום המסחר סביב הרמות של 891.00$ עליה של 1.7$ לאונקיה. המשקיעים עדיין רואים בזהב כאלטרנטיבה לדולר האמריקאי. בנוסף, אי הוודאות בשווקים הפיננסים מהווה גורם משמעותי לטריידרים להחזיק בפוזיציות קניה על המתכת היקרה. רמת תמיכה משמעותית עומדת על 876.70$ ורמת התנגדות משמעותית הינה פסיכולוגית ועומדת על 900.00$, כאשר יש לציין כי בשל הקיצוץ החד בריבית הפד ביום שלישי, הזהב קפץ ביותר מ-41 דולר לאונקיה.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
