זרקור על מניה: על בד - יותר מאשר מגבונים לחים
חברת על בד נוסדה בשנת 1985, והפכה לציבורית בשנת 1993. החברה נשלטת על ידי מושב משואות יצחק אשר מחזיק כ-60% ממניות החברה.
פעילות החברה מחולקת לשניים אך שתי הפעילויות משלימות אחת את השניה אשר יחדיו יוצרות יתרון תחרותי עבור החברה:
1. ייצור בדים לא ארוגים המשמים חומר גלם לייצור המגבונים הלחים.
2. ייצור מגבונים לחים תוך שימוש בחומר הגלם שהחברה מייצרת – על פי נתוני נילסן, נתח השוק של החברה בייצור המגבונים הלחים בארץ עומד על 49%.
פעילות החברה בתחום הבדים הלא ארוגים הוא היתרון של החברה על פני חלק מן המתחרות שלה הרוכשות את הבדים לייצור המגבונים.
בשנים האחרונות השקיעה החברה משאבים רבים על מנת לבסס עצמה כחברת צמיחה. החברה השקיעה בחמש השנים האחרונות כ-65 מיליון דולר ברכישת מפעל בגרמניה, הקמת מפעל בארה"ב, הרחבה ושדרוג של קווי ייצור ועוד.
פעילות החברה מחולקת על פני הגלובוס בשלוש מדינות: ארה"ב, גרמניה וישראל. המפעל בישראל מייצר את חומר הגלם לייצור המגבונים לחים, אשר בחלקו נמכר למפעלים בגרמניה ובארה"ב לטובת ייצור המגבונים הלחים ובחלקו נמכר ליצרני מגבונים לחים אחרים.
בעוד המפעל בגרמניה והמפעל בישראל רווחיים וצומחים, המפעל בארה"ב עדיין מייצר הפסדים עבור החברה, אך נמצא בשנה האחרונה בתהליך צמיחה מתמדת ולראשונה הציג ברבעון הראשון רווח גולמי והצליח לקזז את ההפסד התפעולי לעומת הרבעון המקביל מ-4.5 מיליון שקל ל-1 מיליון שקל וניכר כי החברה נמצאת במסלול צמיחה. כחלק מתהליך הצמיחה הפכה החברה להיות ספק מועדף עבור חברת קוסמטיקה מהגדולות בעולם.
אולם, כאן גם טמונה הבעייתיות בחברה שלה יש מיעוט לקוחות. לחברה יש 6 לקוחות עיקריים אשר תרמו לחברה בשנת 2006 כ-70% מההכנסות. מבין אותם לקוחות, שני לקוחות הינם מפיצים המשווקים את תוצרת הקבוצה ללקוחותיו ולהערכת החברה הסבירות שכל לקוחות המשנה של מפיץ יפסיקו את קניותיהם – נמוכה ביותר.
בדו"ח ברנע שפורסם במקביל לדוחות החברה השנתיים לשנת 2006, מציגה החברה את האסטרטגייה העסקית שלה לשנת 2007 הכוללת השקעה של 2.5 מיליון אירו בהרחבה ושיפור של קווי מוצרים, גיוס לקוחות חדשים שצפויים לעזוב יצרנים שנקלעו לקשיים, הרחבת כושר הייצור של מפעליה על מנת לענות לגידול בדרישות למוצרי החברה, בחינת רכישת מפעלים נוספים ועוד.
בשנת 2006, החברה הציגה הכנסות של 636 מיליון שקל שתורגמו לרווח נקי של 17.5 מיליון שקל. ברבעון הראשון של שנת 2007, הכנסות החברה עמדו על 173.5 מיליון שקל ורווח נקי של 5.7 מיליון שקל. בהנחה של צמיחה בפעילות החברה גם בשנת 2007, מפעל החברה בארה"ב יכול לשמש כמנוע צמיחה עיקרי של החברה להכנסות ולרווח הנקי (הכנסות המפעל בארה"ב נמוכות משמעותית מהמפעלים בגרמניה ובישראל).
מניית החברה נסחרה כיום על פי שווק שוק של 310 מיליון שקל, המשקף לחברה מכפיל הון של 1.23 בלבד, אשר מהווה מחיר טוב להשקעה בטווח ארוך.
*הטור של זאב תומר קורנפלד מתפרסם מדי יום ה'.
*הערה: אין בנכתב לעיל המלצה לפעולות בניירות ערך. כל הקונה/מוכר ניירות ערך על סמך הסקירה לעיל לוקח על עצמו את מלוא האחריות להפסדים שעלולים להיגרם לו. כותב סקירה זו עשוי לבצע פעולות בני"ע המוזכרים בסקירה
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
