שוק האופציות: קיימת הצדקה לתשלום גבוה עבור הביטוח

התנודתיות של השוק מצדיקה תשלום גבוה יותר עבור רכישת ביטוח
דרור גילאון |

מדד המעו"ף עלה השבוע ב- 1.6% וסיים ברמה של 968 נקודות. העלייה השבועית הנאה במדד באה בעיקר בזכות רוח גבית חזקה משווקי העולם. הנאסד"ק עלה ב- 3.5%, הדקס הגרמני ב- 4.85% והנייקי היפאני הוסיף 4.4%. העליות החדות באו בעיקר כתוצאה מנתונים טובים שפורסמו בארה"ב בתחום הנדל"ן.נתוני התחלות הבניה זינקו בשיעור חד מהצפוי (8.3%), וגם מכירות הבתים בפברואר היו גבוהות מהתחזיות בשוק (3.9%).

נתונים אלה פעלו כמעין צפירת הרגעה למשקיעים המודאגים מפוטנציאל הנזק שיכול להיגרם במידה ושוק הנדל"ן בארה"ב ייפול באופן חד. בנוסף, הבנק הפדראלי בארה"ב פרסם את החלטת הריבית ובה השמיט לראשונה זה זמן רב את האפשרות להעלאות ריבית נוספות בכפוף ללחצים האינפלציוניים. המלכוד של משק אמריקאי בסכנת מיתון בשילוב עם אינפלציה שלא ממש מורידה את הראש, מקשה על הבנק הפדראלי לקחת כיוון ברור ולהקטין בכך את אי הוודאות הגדולה בה מצויים המשקיעים בתקופה האחרונה.

העליות החדות בשבוע האחרון בהחלט עולות בקנה אחד עם העצבנות שעדיין מצויה בשוק. התנהגות מאנית דיפרסית המאופיינת בירידות ובעליות חדות בהתאם לפרסום שלילי או חיובי, מאפיינת תקופות של חוסר וודאות. הדילמה של המשקיעים לאחר 4 שנים של עליות שערים מורכבת מפחד משינוי מגמה וירידות שערים חזקות, אך גם מן החשש להישאר מחוץ למשחק במידה והדברים אכן יסתדרו והכלכלה העולמית תמשיך בשעטה קדימה.

העליות במדד המעו"ף השבוע מחווירות לעומת האגרסיביות של הקולגות מעבר לים. נראה כי למתרחש בארץ בתחומי השחיתות, מאבקי השכר, השביתות וחוסר היציבות הפוליטית יש בכל זאת השפעה, גם אם ברור שהיא נמוכה יחסית, ושיש לייחס משקל רב יותר לתוצאות העסקיות של הפירמות, רמות המחירים והתנהגות השווקים בעולם. באופן טבעי, השוק היה שמח לראות מספר דברים בסיסיים כמו: שר אוצר מתפקד ומוערך, ראש ממשלה בעל מאפיינים דומים, מנהל קבוע לרשות המיסים וכיו"ב. בתוך כך, פורסם השבוע המדד המשולב למצב המשק. עלייתו ב- 0.3% מלמדת על המשך ההתרחבות מחד, אך ייתכן שיש בה גם רמז להאטה מסוימת בקצב ההתרחבות, שכן בחודשים הקודמים עלה המדד בשיעור גבוה יותר (0.5% בדצמבר וינואר).

מנגד, עדכן השבוע בנק ישראל את התחזית המקרו-כלכלית לשנת 2007. על פי התחזית, צפוי התוצר לצמוח ב 5.1% (תחזית קודמת 4.6%), המגזר העסקי צפוי לצמוח ב 6.2% (תחזית קודמת 5.4%) ושיעור האבטלה במשק צפוי לרדת ל- 7.5% בממוצע (לעומת 8.4% בתחזית הקודמת).

השבוע צפויות לפקוע אופציות המעו"ף לחודש פברואר ומי שעדין לא סגר את הפוזיציה לחודש מרץ (;-Call(1010) (Put(950);-(Put(930);-Put(920+ שפתחנו כאן לפני שבועיים מוזמן לעשות זאת עוד לפני הפקיעה הקרובה ובכך למנוע הסתבכות מיותרת במשחקי הפקיעה. על פי נתוני סוף השבוע ניתן לסגור את האסטרטגיה ולקבל כ- 75 שקל, מחיר זהה כמעט לעלות פתיחתה. סטיית התקן של השוק מאז מסוף חודש פברואר, עת התחילה העצבנות לשלוט בשוק עומדת על 16.6% במונחים שנתיים, זאת לעומת סטייה של כ-11% בחודשיים שלפני כן. להערכתנו, בתקופה הקרובה קיימת הצדקה לתשלום רב יותר בעבור רכישת ביטוח שכן רמת האי וודאות והתנודתיות עלו מדרגה.

הפוזיציה שנפתח לחודש אפריל תבוצע בשלבים, כך שבשלב בראשון נרכוש אופציית Put(950),4 במחיר של כ- 1100 שקל ונכתוב Put(930,4) תמורת כ- 600 שקלים. נממן חלק מעלות הביטוח באמצעות כתיבת Call(1030),4 תמורת 140 שקל. עלות הביטוח בשלב זה הנה 360 שקל. המחירים הנם על פי נתוני סוף השבוע ולפני עמלות בנק. גבול ההגנה על סל מניות מעו"ף לפקיעה הנו כדלקמן:

ירידה של עד 1.9% - אין הגנה.

ירידה של יותר מ 1.9% ועד 3.92% הגנה מלאה.

ירידה חדה מ- 3.92% חוזרים לרדת כמו השוק.

עליה חודשית מקסימאלית של 6.4%.

לדעתנו, בהתחשב בזמן הרב יחסית שנשאר עד הפקיעה לא מומלץ, בשלב זה, להישאר חשופים עם כתיבת שתי אופציות Put מחוץ לכסף. החשש הוא שבמידה והשוק ירד באופן חד ומהיר אנו עלולים למצוא את עצמנו חשופים להפסד כפול, פעם אחת של המניות ופעם שנייה על אופציות המעו"ף.

אנו נמשיך לעקוב ובמידה והשוק ירד בחלוף הזמן נשקול כתיבת אופציית Put נוספת מחוץ לכסף ובכך נוכל להוזיל את עלות האסטרטגיה אך בסיכון נמוך יותר.

מאת: דרור גילאון, מנכ"ל מאור לוסקי ניהול תיקי השקעות

*הערה: אין לראות בכתבה הבאה ייעוץ או תחליף לייעוץ מסוג כלשהו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.