צעד צעד בעקבות קהל היעד
בעבודת יחסי הציבור זיהיתי את מה שאני מכנה "סינדרום ההפצה". אני מתכוונת לכך שקיימת נטייה לחשוב שצריך "להפיץ כמה שיותר לכל מקום", פעולה מהסוג הזה מעידה בדרך כלל על חוסר מקצועיות ומתוך כך פספוס של המטרה ב-50% לפחות.
לכל מוצר יש את קהל המטרה שלו, כאן אינני מחדשת דבר. אך בכל זאת הדבר הכל כך "ברור" הזה לא מיושם כלל וכתוצאה מכך נוצר בזבוז זמן ואנרגיה לכיוון הלא נכון.
במהלך פגישות עם לקוח פוטנציאלי אני שואלת מיד מי הם קהלי המטרה על מנת שאוכל לדעת איך לעשות את עבודת יחסי הציבור על הצד הטוב ביותר.
מה ההבדל בין "קהל" ל"ציבור"?
בהגדרה מילונית, "ציבור" ו"קהל" פירושם קבוצה כללית או מאורגנת של אנשים.
ישנה הגדרה מיוחדת למילה "קהל" שאיננה נמצאת במילון אך נמצאת בשימוש בתחום יחסי הציבור. "קהל" הוא מונח מקצועי אצל אנשי יחסי ציבור. אין פירושו האספסוף או ההמונים, פירושו "סוג של ציבור". עבור איש יחסי ציבור מקצועי, האוכלוסייה הנרחבת מתחלקת לקהלים נפרדים.
כפי הנראה, החלוצים הראשונים בתחום יחסי הציבור היו צריכים להשתמש ב"קהלים" כבר ב-1911 כשכמה מהטקסטים הראשונים על יח"צ נכתבו, אבל הם לא עשו זאת. הם השתמשו לצורך התקשורת שלהם במונח "ציבור" במשמעות של סוגי קהל שונים.
לכן, לא תמצאו זאת במילונים כמונח מקצועי של יחסי ציבור. אך ללא ספק מוטב שכדאי להבין ולהכיר את המונח הזה ולהוסיפו לאוצר המילים היח"צני לצורכי שימוש, אחרת ייתכנו שגיאות בהעברת המסר.
הקהל המוטעה מסתכם לכדי כ-99% מהטעויות בפעילויות של יחסי ציבור, ומוביל לסיבה העיקרית לכישלון העברת המסר.
אם כן, מהו קהל?
בשפת היח"צ יש להשתמש תמיד במונח "ציבור" עם מילה נוספת. לא קיימת מילה נפרדת עבור "ציבור" ביחסי ציבור. איש יחסי ציבור מקצוען לעולם אינו אומר הציבור או הקהל בהא הידיעה.
ישנו "ציבור הקהילה", שפירושו אנשים המתגוררים בעיר ואינם מאוגדים באופן אישי לשום קהל מיוחד אחר. ישנו גם "ציבור השכירים" שפירושו האנשים שעובדים עבור הפירמה. מונח נוסף הוא "ציבור בעלי המניות", שפירושו האנשים שיש להם מניות בחברה, וישנו "קהל בני העשרה" שפירושו האנשים מתחת לגיל עשרים. בקיצור ישנם מאות סוגים של קהלים.
התעניינות משותפת, מאפיין מקצועי או מעמדי משותף ודמיון כלשהו בקרב קבוצה מיוחדת הם אלו שקובעים את סוג הציבור או הקהל.
אדם שמיישם יחסי ציבור זקוק לחלוקה זאת לקבוצות מאחר שהוא יכול לצפות שלכל סוג של קהל יהיו תחומי עניין שונים. לפיכך, הקידום שהוא מפנה אליהם חייב להיות מתוכנן באופן ספציפי לכל סוג של קהל.
בעולם יחסי הציבור אין ילדים - ישנו "קהל הילדים". אין בני עשרה ישנו "קהל בני העשרה". אדם שמשתמש ביחסי ציבור לא חושב במונחים של המונים. הוא חושב במונחים של סוגי קבוצות בקרב ההמונים. יחסי ציבור הם פעילות שקשורה בהצגתו של דבר וכן בקהל, בדיוק כפי שדרך עבודתנו היא להעביר הודעה לעיתונות עבר העיתונאי אשר פונה לסוג מסוים של קהל.
אדם המשתמש בטכניקות של יח"צ עורך סקרים במונחים של קהלים ספציפיים. לאחר מכן הוא מציג את החומר שלו באופן שישפיע על אותו קהל מסוים. הוא לא מציע סיפורים על כיסאות גלגלים לקהל גיל העשרה, או פרסום של מיקי מאוס לציבור הקשישים.
כל החומרים המוצעים לציבור צריכים להיות ערוכים להגיע לקהל מיוחד וכאשר מערבבים ביניהם, נכשלים. יחסי ציבור מקצועיים מכוונים אל ציבור מיוחד ספציפי אשר עבר סקר קפדני שנקרא "קהל". כאשר מבינים את זה ניתן לתפוס את הנושא של יחסי ציבור. כאשר משתמשים בכל במומחיות ניתן להיות מקצוענים בתחום של יחסי ציבור.
כך, המסר הנכון בצורה הנכונה לקהל הנכון משיג את התוצאה ומסר המכוון לקהל הלא נכון פשוט עולה כסף רב ואינו משיג תוצאות. ולסיכום, אם ברצונך להשיג תוצאות, דע מי הם הקהלים שלך!

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.