צעד צעד בעקבות קהל היעד

אדם שמיישם יחסי ציבור זקוק לחלוקה של קהלים לקבוצות מאחר שלכל סוג של קהל יהיו תחומי עניין שונים. לפיכך, הקידום שהוא מפנה אליהם חייב להיות מתוכנן באופן ספציפי לכל סוג של קהל
יעל לוטן |

בעבודת יחסי הציבור זיהיתי את מה שאני מכנה "סינדרום ההפצה". אני מתכוונת לכך שקיימת נטייה לחשוב שצריך "להפיץ כמה שיותר לכל מקום", פעולה מהסוג הזה מעידה בדרך כלל על חוסר מקצועיות ומתוך כך פספוס של המטרה ב-50% לפחות.

לכל מוצר יש את קהל המטרה שלו, כאן אינני מחדשת דבר. אך בכל זאת הדבר הכל כך "ברור" הזה לא מיושם כלל וכתוצאה מכך נוצר בזבוז זמן ואנרגיה לכיוון הלא נכון.

במהלך פגישות עם לקוח פוטנציאלי אני שואלת מיד מי הם קהלי המטרה על מנת שאוכל לדעת איך לעשות את עבודת יחסי הציבור על הצד הטוב ביותר.

מה ההבדל בין "קהל" ל"ציבור"?

בהגדרה מילונית, "ציבור" ו"קהל" פירושם קבוצה כללית או מאורגנת של אנשים.

ישנה הגדרה מיוחדת למילה "קהל" שאיננה נמצאת במילון אך נמצאת בשימוש בתחום יחסי הציבור. "קהל" הוא מונח מקצועי אצל אנשי יחסי ציבור. אין פירושו האספסוף או ההמונים, פירושו "סוג של ציבור". עבור איש יחסי ציבור מקצועי, האוכלוסייה הנרחבת מתחלקת לקהלים נפרדים.

כפי הנראה, החלוצים הראשונים בתחום יחסי הציבור היו צריכים להשתמש ב"קהלים" כבר ב-1911 כשכמה מהטקסטים הראשונים על יח"צ נכתבו, אבל הם לא עשו זאת. הם השתמשו לצורך התקשורת שלהם במונח "ציבור" במשמעות של סוגי קהל שונים.

לכן, לא תמצאו זאת במילונים כמונח מקצועי של יחסי ציבור. אך ללא ספק מוטב שכדאי להבין ולהכיר את המונח הזה ולהוסיפו לאוצר המילים היח"צני לצורכי שימוש, אחרת ייתכנו שגיאות בהעברת המסר.

הקהל המוטעה מסתכם לכדי כ-99% מהטעויות בפעילויות של יחסי ציבור, ומוביל לסיבה העיקרית לכישלון העברת המסר.

אם כן, מהו קהל?

בשפת היח"צ יש להשתמש תמיד במונח "ציבור" עם מילה נוספת. לא קיימת מילה נפרדת עבור "ציבור" ביחסי ציבור. איש יחסי ציבור מקצוען לעולם אינו אומר הציבור או הקהל בהא הידיעה.

ישנו "ציבור הקהילה", שפירושו אנשים המתגוררים בעיר ואינם מאוגדים באופן אישי לשום קהל מיוחד אחר. ישנו גם "ציבור השכירים" שפירושו האנשים שעובדים עבור הפירמה. מונח נוסף הוא "ציבור בעלי המניות", שפירושו האנשים שיש להם מניות בחברה, וישנו "קהל בני העשרה" שפירושו האנשים מתחת לגיל עשרים. בקיצור ישנם מאות סוגים של קהלים.

התעניינות משותפת, מאפיין מקצועי או מעמדי משותף ודמיון כלשהו בקרב קבוצה מיוחדת הם אלו שקובעים את סוג הציבור או הקהל.

אדם שמיישם יחסי ציבור זקוק לחלוקה זאת לקבוצות מאחר שהוא יכול לצפות שלכל סוג של קהל יהיו תחומי עניין שונים. לפיכך, הקידום שהוא מפנה אליהם חייב להיות מתוכנן באופן ספציפי לכל סוג של קהל.

בעולם יחסי הציבור אין ילדים - ישנו "קהל הילדים". אין בני עשרה ישנו "קהל בני העשרה". אדם שמשתמש ביחסי ציבור לא חושב במונחים של המונים. הוא חושב במונחים של סוגי קבוצות בקרב ההמונים. יחסי ציבור הם פעילות שקשורה בהצגתו של דבר וכן בקהל, בדיוק כפי שדרך עבודתנו היא להעביר הודעה לעיתונות עבר העיתונאי אשר פונה לסוג מסוים של קהל.

אדם המשתמש בטכניקות של יח"צ עורך סקרים במונחים של קהלים ספציפיים. לאחר מכן הוא מציג את החומר שלו באופן שישפיע על אותו קהל מסוים. הוא לא מציע סיפורים על כיסאות גלגלים לקהל גיל העשרה, או פרסום של מיקי מאוס לציבור הקשישים.

כל החומרים המוצעים לציבור צריכים להיות ערוכים להגיע לקהל מיוחד וכאשר מערבבים ביניהם, נכשלים. יחסי ציבור מקצועיים מכוונים אל ציבור מיוחד ספציפי אשר עבר סקר קפדני שנקרא "קהל". כאשר מבינים את זה ניתן לתפוס את הנושא של יחסי ציבור. כאשר משתמשים בכל במומחיות ניתן להיות מקצוענים בתחום של יחסי ציבור.

כך, המסר הנכון בצורה הנכונה לקהל הנכון משיג את התוצאה ומסר המכוון לקהל הלא נכון פשוט עולה כסף רב ואינו משיג תוצאות. ולסיכום, אם ברצונך להשיג תוצאות, דע מי הם הקהלים שלך!

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.