די צפוי: מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% בנובמבר

מדד סעיף תחבורה ותקשורת ירד ב-2.7% וגרע 0.6% מהמדד. לעומת זאת, בשאר מדדי קבוצות התצרוכת הראשיות, נרשמו עליות. ההלבשה וההנעלה רשמו עליות של 3.7%
חזי שטרנליכט |

מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.1%, כך מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד הושפע במיוחד מירידות במחירי האנרגיה והתקשורת. המדד עמד בנובמבר על 103.2 הנקודות. מחירי הנסיעות לחו"ל ירדו ב-3.7%.

מדד סעיף תחבורה ותקשורת ירד (ב-2.7%) וגרע 0.6% מהמדד. לעומת זאת, בשאר מדדי קבוצות התצרוכת הראשיות, נרשמו עליות ובמיוחד בסעיפי: הלבשה והנעלה (ב-3.7%), ירקות ופירות (ב-2.1%), דיור (ב-1.3%), מזון (ב-0.8%) ושונות (ב-0.6%). אלה תרמו ביחד מחצית האחוז למדד. כך שבסיכום חודש נובמבר 2005, המדד ירד ב-0.1%, כאמור.

מראני

אוהד מראני, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ויו"ר בתי הזיקוק, הגיב ומסר כי בעקבות המדד הנמוך והתיסוף של השקל, על מנת להמשיך ולעודד הצמיחה, בנק ישראל לא צריך להעלות הריבית בסוף החודש.

מראני טוען, כי המדד הנמוך, הציפיות לעמידה ביעד האינפלציה השנתית, (1% - 3%) והתיסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר ומול סל המטבעות - במהלך החודש האחרון - מאפשרים לבנק ישראל להשאיר הריבית על כנה ולא להעלותה בסוף החודש. יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים סבור, כי למרות הקדמת הבחירות, יש לנהוג באחריות בכל הוצאה תקציבית.

לין: אין מקום להעלאות ריבית נוספות

"המגמות בשוק, של התחזקות שער השקל אל מול שער הדולר והקיפאון במדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר, מראות באופן ברור שבשלב זה אין מקום להעלאות נוספות של שיעור הריבית". לדברי לין, במצב הקיים, המשך העלאת הריבית עלול להביא להאטה בקצב הצמיחה.

לין מציין עוד כי "בדומה לתחזית האיגוד מתחילת 2005, המשק הישראלי עמד השנה ביעד האינפלציה, שהייתה בעיקרה ברמה סבירה. הלחצים האינפלציוניים של החודשים האחרונים היו ברמת סבירות בהתחשב בכך שאנו נמצאים בתקופת צמיחה במשק".

להערכת איגוד לשכות המסחר שיעור האינפלציה השנתית יסתכם

בכ- 2.6% - 2.7%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.