די צפוי: מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% בנובמבר

מדד סעיף תחבורה ותקשורת ירד ב-2.7% וגרע 0.6% מהמדד. לעומת זאת, בשאר מדדי קבוצות התצרוכת הראשיות, נרשמו עליות. ההלבשה וההנעלה רשמו עליות של 3.7%
חזי שטרנליכט |

מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.1%, כך מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד הושפע במיוחד מירידות במחירי האנרגיה והתקשורת. המדד עמד בנובמבר על 103.2 הנקודות. מחירי הנסיעות לחו"ל ירדו ב-3.7%.

מדד סעיף תחבורה ותקשורת ירד (ב-2.7%) וגרע 0.6% מהמדד. לעומת זאת, בשאר מדדי קבוצות התצרוכת הראשיות, נרשמו עליות ובמיוחד בסעיפי: הלבשה והנעלה (ב-3.7%), ירקות ופירות (ב-2.1%), דיור (ב-1.3%), מזון (ב-0.8%) ושונות (ב-0.6%). אלה תרמו ביחד מחצית האחוז למדד. כך שבסיכום חודש נובמבר 2005, המדד ירד ב-0.1%, כאמור.

מראני

אוהד מראני, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ויו"ר בתי הזיקוק, הגיב ומסר כי בעקבות המדד הנמוך והתיסוף של השקל, על מנת להמשיך ולעודד הצמיחה, בנק ישראל לא צריך להעלות הריבית בסוף החודש.

מראני טוען, כי המדד הנמוך, הציפיות לעמידה ביעד האינפלציה השנתית, (1% - 3%) והתיסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר ומול סל המטבעות - במהלך החודש האחרון - מאפשרים לבנק ישראל להשאיר הריבית על כנה ולא להעלותה בסוף החודש. יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים סבור, כי למרות הקדמת הבחירות, יש לנהוג באחריות בכל הוצאה תקציבית.

לין: אין מקום להעלאות ריבית נוספות

"המגמות בשוק, של התחזקות שער השקל אל מול שער הדולר והקיפאון במדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר, מראות באופן ברור שבשלב זה אין מקום להעלאות נוספות של שיעור הריבית". לדברי לין, במצב הקיים, המשך העלאת הריבית עלול להביא להאטה בקצב הצמיחה.

לין מציין עוד כי "בדומה לתחזית האיגוד מתחילת 2005, המשק הישראלי עמד השנה ביעד האינפלציה, שהייתה בעיקרה ברמה סבירה. הלחצים האינפלציוניים של החודשים האחרונים היו ברמת סבירות בהתחשב בכך שאנו נמצאים בתקופת צמיחה במשק".

להערכת איגוד לשכות המסחר שיעור האינפלציה השנתית יסתכם

בכ- 2.6% - 2.7%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.