די צפוי: מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% בנובמבר

מדד סעיף תחבורה ותקשורת ירד ב-2.7% וגרע 0.6% מהמדד. לעומת זאת, בשאר מדדי קבוצות התצרוכת הראשיות, נרשמו עליות. ההלבשה וההנעלה רשמו עליות של 3.7%
חזי שטרנליכט |

מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.1%, כך מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד הושפע במיוחד מירידות במחירי האנרגיה והתקשורת. המדד עמד בנובמבר על 103.2 הנקודות. מחירי הנסיעות לחו"ל ירדו ב-3.7%.

מדד סעיף תחבורה ותקשורת ירד (ב-2.7%) וגרע 0.6% מהמדד. לעומת זאת, בשאר מדדי קבוצות התצרוכת הראשיות, נרשמו עליות ובמיוחד בסעיפי: הלבשה והנעלה (ב-3.7%), ירקות ופירות (ב-2.1%), דיור (ב-1.3%), מזון (ב-0.8%) ושונות (ב-0.6%). אלה תרמו ביחד מחצית האחוז למדד. כך שבסיכום חודש נובמבר 2005, המדד ירד ב-0.1%, כאמור.

מראני

אוהד מראני, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ויו"ר בתי הזיקוק, הגיב ומסר כי בעקבות המדד הנמוך והתיסוף של השקל, על מנת להמשיך ולעודד הצמיחה, בנק ישראל לא צריך להעלות הריבית בסוף החודש.

מראני טוען, כי המדד הנמוך, הציפיות לעמידה ביעד האינפלציה השנתית, (1% - 3%) והתיסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר ומול סל המטבעות - במהלך החודש האחרון - מאפשרים לבנק ישראל להשאיר הריבית על כנה ולא להעלותה בסוף החודש. יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים סבור, כי למרות הקדמת הבחירות, יש לנהוג באחריות בכל הוצאה תקציבית.

לין: אין מקום להעלאות ריבית נוספות

"המגמות בשוק, של התחזקות שער השקל אל מול שער הדולר והקיפאון במדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר, מראות באופן ברור שבשלב זה אין מקום להעלאות נוספות של שיעור הריבית". לדברי לין, במצב הקיים, המשך העלאת הריבית עלול להביא להאטה בקצב הצמיחה.

לין מציין עוד כי "בדומה לתחזית האיגוד מתחילת 2005, המשק הישראלי עמד השנה ביעד האינפלציה, שהייתה בעיקרה ברמה סבירה. הלחצים האינפלציוניים של החודשים האחרונים היו ברמת סבירות בהתחשב בכך שאנו נמצאים בתקופת צמיחה במשק".

להערכת איגוד לשכות המסחר שיעור האינפלציה השנתית יסתכם

בכ- 2.6% - 2.7%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.