די צפוי: מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% בנובמבר

מדד סעיף תחבורה ותקשורת ירד ב-2.7% וגרע 0.6% מהמדד. לעומת זאת, בשאר מדדי קבוצות התצרוכת הראשיות, נרשמו עליות. ההלבשה וההנעלה רשמו עליות של 3.7%
חזי שטרנליכט |

מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.1%, כך מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד הושפע במיוחד מירידות במחירי האנרגיה והתקשורת. המדד עמד בנובמבר על 103.2 הנקודות. מחירי הנסיעות לחו"ל ירדו ב-3.7%.

מדד סעיף תחבורה ותקשורת ירד (ב-2.7%) וגרע 0.6% מהמדד. לעומת זאת, בשאר מדדי קבוצות התצרוכת הראשיות, נרשמו עליות ובמיוחד בסעיפי: הלבשה והנעלה (ב-3.7%), ירקות ופירות (ב-2.1%), דיור (ב-1.3%), מזון (ב-0.8%) ושונות (ב-0.6%). אלה תרמו ביחד מחצית האחוז למדד. כך שבסיכום חודש נובמבר 2005, המדד ירד ב-0.1%, כאמור.

מראני

אוהד מראני, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ויו"ר בתי הזיקוק, הגיב ומסר כי בעקבות המדד הנמוך והתיסוף של השקל, על מנת להמשיך ולעודד הצמיחה, בנק ישראל לא צריך להעלות הריבית בסוף החודש.

מראני טוען, כי המדד הנמוך, הציפיות לעמידה ביעד האינפלציה השנתית, (1% - 3%) והתיסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר ומול סל המטבעות - במהלך החודש האחרון - מאפשרים לבנק ישראל להשאיר הריבית על כנה ולא להעלותה בסוף החודש. יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים סבור, כי למרות הקדמת הבחירות, יש לנהוג באחריות בכל הוצאה תקציבית.

לין: אין מקום להעלאות ריבית נוספות

"המגמות בשוק, של התחזקות שער השקל אל מול שער הדולר והקיפאון במדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר, מראות באופן ברור שבשלב זה אין מקום להעלאות נוספות של שיעור הריבית". לדברי לין, במצב הקיים, המשך העלאת הריבית עלול להביא להאטה בקצב הצמיחה.

לין מציין עוד כי "בדומה לתחזית האיגוד מתחילת 2005, המשק הישראלי עמד השנה ביעד האינפלציה, שהייתה בעיקרה ברמה סבירה. הלחצים האינפלציוניים של החודשים האחרונים היו ברמת סבירות בהתחשב בכך שאנו נמצאים בתקופת צמיחה במשק".

להערכת איגוד לשכות המסחר שיעור האינפלציה השנתית יסתכם

בכ- 2.6% - 2.7%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: