טלטלה בתוכנה: אמנון לנדן מנכ"ל מרקורי פורש מהחברה

המניה קרסה ב-27% לאחר שועדה של ה-SEC מצאה שלנדן היה מודע לאי הסדרים הכספיים בחברה. הוא נאלץ לפרוש יחד עם עוד שני בכירים
חזי שטרנליכט |

(עדכון 2) טלטלה בענף התוכנה הגלובלי. אמנון לנדן, יו"ר ומנכ"ל חברת מרקורי (נאסד"ק: MERQE) - נאלץ לפרוש מתפקידו. ועדה שהוקמה מטעם רשות ניירות ערך האמריקנית (SEC) קבעה לנדן יחד עם שני בכירים בחברה, היו מודעים לאי סדרים כספיים. מרקורי שהיתה צפויה לפרסם היום את התוצאות שלה לרבעון הודיעה כי תדחה את פרסום הדוחות הכספיים שלה.

לחברה מונה היום מנכ"ל חדש, אנתוני זנגלה. אמנון לנדן שימש כמנכ"ל ויו"ר החברה, והוא הואשם לכאורה בחשדות להענקה לא תקינה של אופציות. לנדן פורש יחד עם עוד שני בכירים, שמואשמים על ידי הועדה: הסמנכ"ל לענייני כספים דאגלס סמית', וסגנית הנשיא סוזן סאקר.

הועדה גילתה בנוסף כי לנדן קיבל הלוואה מהחברה בלי האישורים הנאותים מהדירקטוריון. יחד עם זאת, החברה מסרה כי לנדן החזיר זה מכבר את ההלוואה לחברה.

ועדה חיצונית של ה-SEC שהחלה לפעול ביוני 2005, לאחר חקירה שהחלה עוד ב-2004 מצאה ששלושת הבכירים שעוזבים היום את החברה, לנדן סמית' וסאקר, היו לכאורה על הרישום המוטעה של האופציות.

החשדות מול מרקורי הובילו לתנודתיות במחירי המניה בשנה האחרונה. היא נפלה מרמות של 45 דולר, לשפל של מעל ל-30 דולר במהלך אוקטובר, אך מאז התאוששה. המנייה קרסה ב-27% בתום המסחר למחיר של 25.66 דולר.

אנתוני זנגלה - המנכ"ל החדש, הצטרף למרקורי בדצמבר 2004, כחודש לאחר פתיחת החקירה בנוגע לחשדות לאי הסדרים הכספיים על ידי ה-SEC. דיויד מרפי שהצטרף לחברה ב-2003 ישמש מעתה כסמנכ"ל הכספים, וד"ר גיורא ירון, מונה לתפקיד יו"ר החברה. ירון משמש בתפקידים בכירים בחברה משלהי 1996.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".