סטנלי פישר: יש צורך ברפורמות בסיסיות נוספות במשק
"לקח חשוב אחד מתכנית הייצוב הכלכלי מ-1985, הוא בתחום החוק של הבנק המרכזי: במסגרת התוכנית, תוקן חוק בנק ישראל - תיקון המכונה חוק אי ההדפסה אשר בגינו לא יכול הבנק המרכזי לממן מאז את הגירעון הממשלתי. תיקון זה היה חשוב מאד להצלחתה של תוכנית הייצוב ונתן לבנק ישראל את התשתית לביצוע מדיניות מוניטרית". את הדברים הללו אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בערב הפתיחה של הכנס הכלכלי השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כנס קיסריה.
לקח נוסף, עליו הצביע הנגיד הטרי, הוא בתחום המדיניות. הוא סבור, כי המיתון של 1988 ו-1989 שבא לאחר תוכנית הייצוב, לא היה הכרחי ונבע משגיאה שנעשתה בתחילת התכנית - העלייה החדה בשכר הריאלי ב-12% שקרתה בשלושת החודשים הראשונים של 1986. כתוצאה מכך, הביקושים עלו והמשק צמח במהירות. בנק ישראל צריך היה אז להעלות את הריבית כדי למנוע את חידוש האינפלציה וזה הביא למיתון שאפשר היה למנוע.
לקח שלישי, בו הוא דן, הוא באשר לחשיבות השינויים המבניים: לדברי פישר, "אם היה כישלון בתוכנית הייצוב, הוא היה באימוץ איטי מידי ולא מספק של רפורמות מבניות. אחרי תוכנית הייצוב נעשו רפורמות מסוימות בשוק ההון ובסחר, אולם ההפרטה, צימצום תפקידה של הממשלה במשק והסרת מחסומים בפני התחרות התקדמו בקצב איטי. הצמיחה אחרי הייצוב הייתה מאכזבת, וגם בשנים של צמיחה, כמו באמצע שנות ה-90, היה צורך בביצוע רפורמות נוספות שהיו מביאות לצמיחה גבוהה ונמשכת יותר. בעשור האחרון חלה התקדמות גדולה בתחום זה: חלה ליברליזציה בתנועות ההון, האצה בתחום ההפרטה, רפורמות בתחום המיסוי, וכיום אנחנו נמצאים בתחילת תהליך של רפורמה חשובה מאד במערכת הפיננסית - הרפורמה של "ועדת בכר".
למשנתו של פישר, כדי לבנות משק מודרני יש צורך ברפורמות בסיסיות נוספות, כגון חוק חדש ומודרני לבנק ישראל - על פי המקובל במדינות המתקדמות, השלמת הרפורמה בשוק ההון ובשוק הכספים - כמו חקיקת חוק ריפו, ועוד.
לקח נוסף - רביעי במספר - אליו מתייחס הנגיד - הוא בתחום מדיניות שער החליפין: ב-11 השנים האחרונות, מאז המשבר במקסיקו ב-1994, כמעט כל משבר פיננסי התחיל מהשילוב של שער חליפין קבוע ותנועות הון חופשיות. השימוש בשער חליפין קבוע בתוכנית הייצוב כעוגן נומינלי היה חיוני. אולם הרבה יותר קל להשתמש בשער החליפין כעוגן נומינלי כאשר יש פיקוח על תנועות ההון - לעומת מצב של ליברליזציה.
לקח חמישי ואחרון, שמתייחס אליו נגיד בנק ישראל, הוא חשיבותה של המערכת הפיננסית: אם בוחנים את עלויות המשברים שקרו בעשור האחרון, נראה שהגורם החשוב ביותר היה חוזקה של המערכת הפיננסית - בייחוד של המערכת הבנקאית.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
ביטוח לאומי לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.
חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה
הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות
שנרשם אשתקד בערב ראש השנה
נתוני שבא SHVA , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל.
מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה
תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.
שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.
- שבא מציגה עלייה בהכנסות אך שחיקה ברווח התפעולי
- למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.
