ניתוח ראשוני

השאלה הגדולה בעניין הדיווח שמטיס כעת את מודיעין ב-450%

יוסי פינק | (4)
נושאים בכתבה מודיעין

השותפות מודיעין וישראמקו דיווחו הבוקר על פוטנציאל גז עצום ברישיון 'דניאל' ובבורסה החגיגה בעיצומה. מניית מודיעין טסה 600% ומניית ישראמקו קופצת 12%. כמה דברים שחשוב לדעת:

1. לעניין ההשוואת למאגר 'תמר', אמנם כשמחברים את המספרים של הפונציאל ב'עוג' (1.2 TCF) ו'דניאל' (7.8 TCF) מקבלים היקף גז שמתקרב ל'תמר' אבל במקרה הנוכחי מדובר ב-10 מאגרים קטנים (הגדול מבניהם הוא 'עוג' עם 1.2 TCF) - כלומר צריך לבצע 10 קידוחים נפרדים בכדי לממש את הפוטנציאל - עולם אחר ממה שקרה ב'תמר'. לחיוב נציין כי בשל הנפילות במחירי האנרגיה, עלות הקידוחים כיום היא נמוכה בהרבה ממה שהיה בזמנו בזמן שביצעו את הקידוחים ב'תמר'. 2. ועוד בעניין ההשוואות, לא מדובר בחולות 'תמר'. אמנם רישיון 'דניאל מערב' צמוד לרישיון 'שמשון' בו נמצא בעבר גז בהיקף של 0.2 TCF והדבר מגדיל את הסבירות למציאת גז, אבל במקרה הזה - המקדח ידבר. ונציין כי בעוד ב'תמר' היה בלוק אחד עם 3 שכבות, במצב הנוכחי יש 10 בלוקים שלכל אחד יש מספר שכבות (בין אחת לארבע בכל שכבה) - כלומר מורכבות בהחלט לא פשוטה. 3. העניין המרכזי כעת הוא שישראמקו יצטרכו להכניס שותפים. עם 75% החזקה ב'דניאל', אין שום סיכוי שישראמקו יילכו לקידוח אקספלורציה (שכרגע לפי הלו"ז מתוכנן לסוף השנה) וזאת מטעמים של ניהול סיכון. כלומר הצעד הראשון יהיה הכנסת שותפים וזה כרגע המבחן הגדול לעניין הפוטנציאל הזה. צריך להגיד שזה גם המבחן של המדינה, כעת נראה האם השותפות ב'דניאלו'עוג' יקבלו העדפות מהמדינה שיעזרו להן להכניס שותפים במהירות. ויש גם את עניין המפעילה שכרגע זו ATP הנורבגית (שביצעה את הקידוח היבש בפלאג'יק) אבל בהחלט ייתכן שהשותפות ירצו להביא מפעילה אחרת. כאמור, השותפים שייכנסו זה כרגע המפתח לכל עניין הפוטנציאל. 4. ועוד דבר זה שההתלהבות הנוכחית קשורה גם לכך שברישיון 'שמשון' הסמוך נמצא גז בעבר. זה אחד הדברים הכי פחות מלהיבים שניתן לחשוב עליהם. קודם כל בגלל שהסקרים צפו לרישיון מעל 3 TCF של גז אבל הקידוח הראה בקושי 0.5 TCF ולאחר מכן יצאה הודעה שזה בכלל לא כלכלי, ומעבר לכך גם בקידוח של 'שמן' במירה ושרה דובר על כך שכבר מצאו שם נפט בעבר ואפילו הפיקו - וכולם זוכרים איך זה נגמר.  מודיעין יהש ישראמקו יהש בשורה התחתונה: לעניין מודיעין שסגרה ביום חמישי האחרון בשווי של 5.9 מיליון שקלים זה כמובן סיפור ענק. לעניין ישראמקו שנסחרת בשווי של מעל 8 מיליארד שקלים, זה סיפור נחמד - עם הרבה מאוד חובות הוכחה. איפה ממוקם רישיון 'דניאל מערב'? חפש במפה שבמדור גז-נפט  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כלכלן 17/01/2016 13:58
    הגב לתגובה זו
    מי היה מאמין?
  • 3.
    אשאאא 17/01/2016 13:14
    הגב לתגובה זו
    ישרמקו מחזיקה 65% ברשיון ודניאל אילו מודיעין מחזיקה ב -15% כך שאם ישרמקו עולה ב-4% שזה תוספת לשווי של ישרמקו 330מיליוןשקל אז התוספת למודיעין צריך להיות 76 מיליון אבל התוספת לשווי של מודיעין לפי מחיר 1200 נק' הוא רק 30 מיליו
  • 2.
    הסולטן תמיד מנצח את הכבשים! (ל"ת)
    דני 17/01/2016 13:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מאגרים קטנים 17/01/2016 11:57
    הגב לתגובה זו
    אקספלורציה תביאו מאות מיליוני דולרים
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 3.45%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.