השאלה הגדולה בעניין הדיווח שמטיס כעת את מודיעין ב-450%
השותפות מודיעין וישראמקו דיווחו הבוקר על פוטנציאל גז עצום ברישיון 'דניאל' ובבורסה החגיגה בעיצומה. מניית מודיעין טסה 600% ומניית ישראמקו קופצת 12%. כמה דברים שחשוב לדעת:
1. לעניין ההשוואת למאגר 'תמר', אמנם כשמחברים את המספרים של הפונציאל ב'עוג' (1.2 TCF) ו'דניאל' (7.8 TCF) מקבלים היקף גז שמתקרב ל'תמר' אבל במקרה הנוכחי מדובר ב-10 מאגרים קטנים (הגדול מבניהם הוא 'עוג' עם 1.2 TCF) - כלומר צריך לבצע 10 קידוחים נפרדים בכדי לממש את הפוטנציאל - עולם אחר ממה שקרה ב'תמר'. לחיוב נציין כי בשל הנפילות במחירי האנרגיה, עלות הקידוחים כיום היא נמוכה בהרבה ממה שהיה בזמנו בזמן שביצעו את הקידוחים ב'תמר'. 2. ועוד בעניין ההשוואות, לא מדובר בחולות 'תמר'. אמנם רישיון 'דניאל מערב' צמוד לרישיון 'שמשון' בו נמצא בעבר גז בהיקף של 0.2 TCF והדבר מגדיל את הסבירות למציאת גז, אבל במקרה הזה - המקדח ידבר. ונציין כי בעוד ב'תמר' היה בלוק אחד עם 3 שכבות, במצב הנוכחי יש 10 בלוקים שלכל אחד יש מספר שכבות (בין אחת לארבע בכל שכבה) - כלומר מורכבות בהחלט לא פשוטה. 3. העניין המרכזי כעת הוא שישראמקו יצטרכו להכניס שותפים. עם 75% החזקה ב'דניאל', אין שום סיכוי שישראמקו יילכו לקידוח אקספלורציה (שכרגע לפי הלו"ז מתוכנן לסוף השנה) וזאת מטעמים של ניהול סיכון. כלומר הצעד הראשון יהיה הכנסת שותפים וזה כרגע המבחן הגדול לעניין הפוטנציאל הזה. צריך להגיד שזה גם המבחן של המדינה, כעת נראה האם השותפות ב'דניאלו'עוג' יקבלו העדפות מהמדינה שיעזרו להן להכניס שותפים במהירות. ויש גם את עניין המפעילה שכרגע זו ATP הנורבגית (שביצעה את הקידוח היבש בפלאג'יק) אבל בהחלט ייתכן שהשותפות ירצו להביא מפעילה אחרת. כאמור, השותפים שייכנסו זה כרגע המפתח לכל עניין הפוטנציאל. 4. ועוד דבר זה שההתלהבות הנוכחית קשורה גם לכך שברישיון 'שמשון' הסמוך נמצא גז בעבר. זה אחד הדברים הכי פחות מלהיבים שניתן לחשוב עליהם. קודם כל בגלל שהסקרים צפו לרישיון מעל 3 TCF של גז אבל הקידוח הראה בקושי 0.5 TCF ולאחר מכן יצאה הודעה שזה בכלל לא כלכלי, ומעבר לכך גם בקידוח של 'שמן' במירה ושרה דובר על כך שכבר מצאו שם נפט בעבר ואפילו הפיקו - וכולם זוכרים איך זה נגמר. מודיעין יהש ישראמקו יהש בשורה התחתונה: לעניין מודיעין שסגרה ביום חמישי האחרון בשווי של 5.9 מיליון שקלים זה כמובן סיפור ענק. לעניין ישראמקו שנסחרת בשווי של מעל 8 מיליארד שקלים, זה סיפור נחמד - עם הרבה מאוד חובות הוכחה. איפה ממוקם רישיון 'דניאל מערב'? חפש במפה שבמדור גז-נפט
- 4.כלכלן 17/01/2016 13:58הגב לתגובה זומי היה מאמין?
- 3.אשאאא 17/01/2016 13:14הגב לתגובה זוישרמקו מחזיקה 65% ברשיון ודניאל אילו מודיעין מחזיקה ב -15% כך שאם ישרמקו עולה ב-4% שזה תוספת לשווי של ישרמקו 330מיליוןשקל אז התוספת למודיעין צריך להיות 76 מיליון אבל התוספת לשווי של מודיעין לפי מחיר 1200 נק' הוא רק 30 מיליו
- 2.הסולטן תמיד מנצח את הכבשים! (ל"ת)דני 17/01/2016 13:05הגב לתגובה זו
- 1.מאגרים קטנים 17/01/2016 11:57הגב לתגובה זואקספלורציה תביאו מאות מיליוני דולרים
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
