השאלה הגדולה בעניין הדיווח שמטיס כעת את מודיעין ב-450%
השותפות מודיעין וישראמקו דיווחו הבוקר על פוטנציאל גז עצום ברישיון 'דניאל' ובבורסה החגיגה בעיצומה. מניית מודיעין טסה 600% ומניית ישראמקו קופצת 12%. כמה דברים שחשוב לדעת:
1. לעניין ההשוואת למאגר 'תמר', אמנם כשמחברים את המספרים של הפונציאל ב'עוג' (1.2 TCF) ו'דניאל' (7.8 TCF) מקבלים היקף גז שמתקרב ל'תמר' אבל במקרה הנוכחי מדובר ב-10 מאגרים קטנים (הגדול מבניהם הוא 'עוג' עם 1.2 TCF) - כלומר צריך לבצע 10 קידוחים נפרדים בכדי לממש את הפוטנציאל - עולם אחר ממה שקרה ב'תמר'. לחיוב נציין כי בשל הנפילות במחירי האנרגיה, עלות הקידוחים כיום היא נמוכה בהרבה ממה שהיה בזמנו בזמן שביצעו את הקידוחים ב'תמר'. 2. ועוד בעניין ההשוואות, לא מדובר בחולות 'תמר'. אמנם רישיון 'דניאל מערב' צמוד לרישיון 'שמשון' בו נמצא בעבר גז בהיקף של 0.2 TCF והדבר מגדיל את הסבירות למציאת גז, אבל במקרה הזה - המקדח ידבר. ונציין כי בעוד ב'תמר' היה בלוק אחד עם 3 שכבות, במצב הנוכחי יש 10 בלוקים שלכל אחד יש מספר שכבות (בין אחת לארבע בכל שכבה) - כלומר מורכבות בהחלט לא פשוטה. 3. העניין המרכזי כעת הוא שישראמקו יצטרכו להכניס שותפים. עם 75% החזקה ב'דניאל', אין שום סיכוי שישראמקו יילכו לקידוח אקספלורציה (שכרגע לפי הלו"ז מתוכנן לסוף השנה) וזאת מטעמים של ניהול סיכון. כלומר הצעד הראשון יהיה הכנסת שותפים וזה כרגע המבחן הגדול לעניין הפוטנציאל הזה. צריך להגיד שזה גם המבחן של המדינה, כעת נראה האם השותפות ב'דניאלו'עוג' יקבלו העדפות מהמדינה שיעזרו להן להכניס שותפים במהירות. ויש גם את עניין המפעילה שכרגע זו ATP הנורבגית (שביצעה את הקידוח היבש בפלאג'יק) אבל בהחלט ייתכן שהשותפות ירצו להביא מפעילה אחרת. כאמור, השותפים שייכנסו זה כרגע המפתח לכל עניין הפוטנציאל. 4. ועוד דבר זה שההתלהבות הנוכחית קשורה גם לכך שברישיון 'שמשון' הסמוך נמצא גז בעבר. זה אחד הדברים הכי פחות מלהיבים שניתן לחשוב עליהם. קודם כל בגלל שהסקרים צפו לרישיון מעל 3 TCF של גז אבל הקידוח הראה בקושי 0.5 TCF ולאחר מכן יצאה הודעה שזה בכלל לא כלכלי, ומעבר לכך גם בקידוח של 'שמן' במירה ושרה דובר על כך שכבר מצאו שם נפט בעבר ואפילו הפיקו - וכולם זוכרים איך זה נגמר. מודיעין יהש ישראמקו יהש בשורה התחתונה: לעניין מודיעין שסגרה ביום חמישי האחרון בשווי של 5.9 מיליון שקלים זה כמובן סיפור ענק. לעניין ישראמקו שנסחרת בשווי של מעל 8 מיליארד שקלים, זה סיפור נחמד - עם הרבה מאוד חובות הוכחה. איפה ממוקם רישיון 'דניאל מערב'? חפש במפה שבמדור גז-נפט
- 4.כלכלן 17/01/2016 13:58הגב לתגובה זומי היה מאמין?
- 3.אשאאא 17/01/2016 13:14הגב לתגובה זוישרמקו מחזיקה 65% ברשיון ודניאל אילו מודיעין מחזיקה ב -15% כך שאם ישרמקו עולה ב-4% שזה תוספת לשווי של ישרמקו 330מיליוןשקל אז התוספת למודיעין צריך להיות 76 מיליון אבל התוספת לשווי של מודיעין לפי מחיר 1200 נק' הוא רק 30 מיליו
- 2.הסולטן תמיד מנצח את הכבשים! (ל"ת)דני 17/01/2016 13:05הגב לתגובה זו
- 1.מאגרים קטנים 17/01/2016 11:57הגב לתגובה זואקספלורציה תביאו מאות מיליוני דולרים
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
.jpg)