השאלה הגדולה בעניין הדיווח שמטיס כעת את מודיעין ב-450%
מודיעין השותפות מודיעין וישראמקו דיווחו הבוקר על פוטנציאל גז עצום ברישיון 'דניאל' ובבורסה החגיגה בעיצומה. מניית מודיעין טסה 600% ומניית ישראמקו קופצת 12%. כמה דברים שחשוב לדעת:
1. לעניין ההשוואת למאגר 'תמר', אמנם כשמחברים את המספרים של הפונציאל ב'עוג' (1.2 TCF) ו'דניאל' (7.8 TCF) מקבלים היקף גז שמתקרב ל'תמר' אבל במקרה הנוכחי מדובר ב-10 מאגרים קטנים (הגדול מבניהם הוא 'עוג' עם 1.2 TCF) - כלומר צריך לבצע 10 קידוחים נפרדים בכדי לממש את הפוטנציאל - עולם אחר ממה שקרה ב'תמר'. לחיוב נציין כי בשל הנפילות במחירי האנרגיה, עלות הקידוחים כיום היא נמוכה בהרבה ממה שהיה בזמנו בזמן שביצעו את הקידוחים ב'תמר'. 2. ועוד בעניין ההשוואות, לא מדובר בחולות 'תמר'. אמנם רישיון 'דניאל מערב' צמוד לרישיון 'שמשון' בו נמצא בעבר גז בהיקף של 0.2 TCF והדבר מגדיל את הסבירות למציאת גז, אבל במקרה הזה - המקדח ידבר. ונציין כי בעוד ב'תמר' היה בלוק אחד עם 3 שכבות, במצב הנוכחי יש 10 בלוקים שלכל אחד יש מספר שכבות (בין אחת לארבע בכל שכבה) - כלומר מורכבות בהחלט לא פשוטה. 3. העניין המרכזי כעת הוא שישראמקו יצטרכו להכניס שותפים. עם 75% החזקה ב'דניאל', אין שום סיכוי שישראמקו יילכו לקידוח אקספלורציה (שכרגע לפי הלו"ז מתוכנן לסוף השנה) וזאת מטעמים של ניהול סיכון. כלומר הצעד הראשון יהיה הכנסת שותפים וזה כרגע המבחן הגדול לעניין הפוטנציאל הזה. צריך להגיד שזה גם המבחן של המדינה, כעת נראה האם השותפות ב'דניאלו'עוג' יקבלו העדפות מהמדינה שיעזרו להן להכניס שותפים במהירות. ויש גם את עניין המפעילה שכרגע זו ATP הנורבגית (שביצעה את הקידוח היבש בפלאג'יק) אבל בהחלט ייתכן שהשותפות ירצו להביא מפעילה אחרת. כאמור, השותפים שייכנסו זה כרגע המפתח לכל עניין הפוטנציאל. 4. ועוד דבר זה שההתלהבות הנוכחית קשורה גם לכך שברישיון 'שמשון' הסמוך נמצא גז בעבר. זה אחד הדברים הכי פחות מלהיבים שניתן לחשוב עליהם. קודם כל בגלל שהסקרים צפו לרישיון מעל 3 TCF של גז אבל הקידוח הראה בקושי 0.5 TCF ולאחר מכן יצאה הודעה שזה בכלל לא כלכלי, ומעבר לכך גם בקידוח של 'שמן' במירה ושרה דובר על כך שכבר מצאו שם נפט בעבר ואפילו הפיקו - וכולם זוכרים איך זה נגמר. מודיעין יהש ישראמקו יהש בשורה התחתונה: לעניין מודיעין שסגרה ביום חמישי האחרון בשווי של 5.9 מיליון שקלים זה כמובן סיפור ענק. לעניין ישראמקו שנסחרת בשווי של מעל 8 מיליארד שקלים, זה סיפור נחמד - עם הרבה מאוד חובות הוכחה. איפה ממוקם רישיון 'דניאל מערב'? חפש במפה שבמדור גז-נפט
- 4.כלכלן 17/01/2016 13:58הגב לתגובה זומי היה מאמין?
- 3.אשאאא 17/01/2016 13:14הגב לתגובה זוישרמקו מחזיקה 65% ברשיון ודניאל אילו מודיעין מחזיקה ב -15% כך שאם ישרמקו עולה ב-4% שזה תוספת לשווי של ישרמקו 330מיליוןשקל אז התוספת למודיעין צריך להיות 76 מיליון אבל התוספת לשווי של מודיעין לפי מחיר 1200 נק' הוא רק 30 מיליו
- 2.הסולטן תמיד מנצח את הכבשים! (ל"ת)דני 17/01/2016 13:05הגב לתגובה זו
- 1.מאגרים קטנים 17/01/2016 11:57הגב לתגובה זואקספלורציה תביאו מאות מיליוני דולרים
אנרגיה גרעינית (דאלי אי)שינוי במדיניות האנרגיה האמריקאית: יותר גרעין ודלק פוסילי, פחות אנרגיה מתחדשת
המשרד האמריקאי לאנרגיה עובר שינויי עומק שמעצבים מחדש את סדר העדיפויות האנרגטי של ארה״ב, לצד מהלך בינלאומי משמעותי מול סעודיה, חיבור טכנולוגי בין יצרנית כורים גרעיניים למיקרוסופט שתספק AI שיסייע ברגולוציה; בנוסף, הממשל מאריך את לוח הזמנים עבור פרויקט
דלק גרעיני מתקדם
מזכיר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, חשף ארגון מקיף מחדש של מחלקת האנרגיה (DOE), במהלך רחב שמגדיר מחדש את מבנה הכוח הפנימי של הסוכנות ואת סדרי העדיפויות בתחום האנרגיה בארה״ב. המבנה החדש מציב את המינהל הלאומי לביטחון גרעיני (NNSA) כאחד משלושת הגופים המרכזיים
המדווחים ישירות למזכיר ולסגנו, לצד תתי-המזכיר לענייני אנרגיה ולמדע. בדומה לשינויים קודמים במשרדי ממשל רפובליקניים, המהלך מעביר חלק מהפעילויות תחת משרדים חדשים ומקבצים תחומי ליבה תחת כותרות אסטרטגיות חדשות.
במסגרת השינויים, משרד האנרגיה העביר את משרד האנרגיה הגרעינית תחת תת-המזכיר לאנרגיה, תוך איחוד חלקים ממשרד פריסת הרשת ומשרד הדגמות האנרגיה הנקייה עם הפעילות הגרעינית. צעד זה מדגיש את השאיפה להעמיק את השימוש באנרגיה גרעינית הן לצורכי חשמל אזרחיים והן לצורכי הגנה. מעבר לכך, הרפורמה החדשה מחזקה את מעמדם של תחומי דלקים פוסיליים, מינרלים קריטיים וטכנולוגיות גרעיניות מתקדמות, בעוד שתחומים כמו אנרגיה מתחדשת, רשתות חשמל ויעילות אנרגטית מאבדים סמלית את מעמדם העצמאי.
ובמלים פשוטות, המבנה הרגולטורי משתנה בהתאם למדיניות ממשל טראמפ. ולא רק זאת, ניתן לראות בבירור כיצד המדיניות הגיאו-פוליטית עובדת במקביל למדיניות האנרגיה, שתכליתה המרכזית היא למצב את ארה"ב במרכז המירוץ ל-AI, שמצריך כמויות אדירות של אנרגיה, ולנתק את התלות של ארה"ב בגורמים זרים.
הסכם גרעין אזרחי בין ארה״ב לסעודיה: הסדרה, טכנולוגיה ולגיטימציה
במקביל לשינויים הפנימיים, הבית הלבן הודיע כי נשיא ארה״ב דונלד טראמפ ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן חתמו על הסכם גרעין אזרחי, צעד משמעותי הממסד לראשונה שיתוף פעולה גרעיני בין וושינגטון לריאד. לפי מסמך רשמי של הבית הלבן, ההסכם מבסס שיתוף פעולה אזרחי
ומאשר כי חברות אמריקאיות יהיו הספק העיקרי של טכנולוגיה גרעינית עבור פרויקטים עתידיים בממלכה, תחת סטנדרטים אמריקאיים של אי-הפצת נשק גרעיני.
- ממשל טראמפ מקדם כורים גרעיניים בהיקף 80 מיליארד דולר
- פוחדים אבל פחות: האנרגיה הגרעינית חוזרת לאופנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזכיר האנרגיה כריס רייט הדגיש כי ההסכם כולל מנגנוני פיקוח דו-צדדיים, ומטרתו ליצור שותפות גרעינית מסוג חדש
בין המדינות. לדבריו, מדובר ב-"שילוב בין טכנולוגיה אמריקאית מתקדמת לבין התחייבות הדוקה לבטיחות ולאי-הפצה". ההסכם צפוי להשפיע על תעשיית האנרגיה במזרח התיכון ועל קשרי המסחר בין ארה״ב לסעודיה בעשורים הקרובים.
"בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"
האם הסרת האמברגו על הנפט הרוסי תוביל לירידת מחירים? איך ונצואלה עשויה להשפיע על מחירי הנפט ? שוחחנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות כדי להבין את המגמות לטווח הארוך והקצר ואת הגורמים המשפיעים על מחירי הנפט
מחירי הנפט ירדו לשפל של חודש, על רקע הציפיה להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, בהובלת טראמפ, שעשוי להסיר חלק מהאיומים על היצע הנפט הגלובלי. עם זאת, לצד החדשות על נכונותו של זלנסקי לשקול את הצעת השלום של ארה"ב, פורסמו בסוף השבוע שעבר ידיעות על חידוש הסנקציות על שתי חברות ענק רוסיות (רוזנפט ולוקאויל), במטרה להגביל את ייצוא הנפט ובהתאם, את הכנסותיה של רוסיה.
בנוסף, ארה"ב הכריזה גם על הרחבת הסנקציות על איראן והכנסת מיכליות נפט נוספות לרשימת החרם.
במקביל, שוק הנפט נמצא בדרכו לעודף היצע משמעותי גם ללא דרמות גיאופוליטיות. ייצור הנפט בארה"ב ממשיך לעלות לשיאים חדשים, כאשר ההערכה היא שההפקה בפועל קרובה ל-14 מיליון חביות ביום והיא גבוהה יותר מההערכות הרשמיות. גם באופק+ ובמדינות מחוץ לארגון הייצור עולה, בדיוק בתקופה שבה הביקוש הגלובלי מתמתן והדולר מתחזק והופך את הנפט ליקר יותר לרוכשים בעולם. התוצאה המצטברת היא לחץ מחירים משמעותי: בשבוע האחרון ירד ה-WTI ב-3.4% והברנט ב-2.8%, והמגמה צפויה להתחזק.
וכך, למעט פיק קצר, שנבע מההשפעה העולמית של מלחמת "עם כלביא", אנחנו רואים מגמה של ירידת מחירי הנפט בעולם החל מתחילת כהונתו של טראמפ. טראמפ, להבדיל מאופק+ למשל, מעוניין במחירי נפט נמוכים, היות ולמרות שארה"ב היא יצרנית נפט גדולה, היא עדיין מייבאת נפט וצרכי האנרגיה שלה רק עולים ועולים.בנוסף, לפני כשלושה שבועות, מורגן סטנלי העלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. העדכון בתחזית הגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, בעצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.
דיברנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות, לשמוע על המגמות והגורמים שמשפיעים לטווח הקצר והארוך:
- ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בטווח הארוך אני חושב שמחירי הנפט צריכים להיות סביב ה-30-40 דולר לחבית. עם זאת, כמות הגורמים שמשפיעה על מחירי הנפט היא כמעט אינסופית. למשל, דולר חזק דוחף את המחירים כלפי מטה, אבל בו בזמן מתיחות גיאו-פוליטית יכולה לדחוף את המחירים כלפי מעלה, וכן מדיניות של אופק+ או העלאת ריבית. כל הגורמים הללו מתרחשים במקביל, וקשה עד בלתי אפשרי לחזות התפתחויות לטווח הארוך ולאיזה אירוע תהיה השפעה רבה יותר.
