לחץ בשוק המט"ח: הדולר יורד 0.8% מול השקל; "נדרשים צעדים נוספים"

בטוקיו נסחר המטבע האמריקני בירידות של 0.6% אל מול הין, כאשר במסחר אל מול האירו, הדולר דווקא מתחזק, ועולה 0.41%, ל-1.33 אירו לדולר
סהר אביב | (7)

המטבע האמריקני נחלש היום (ו') אל מול השקל, ונסחר בירידות של 0.8%, ל-3.62 שקלים, הרמה הנמוכה זה 30 ימים. הלחץ בשוק המט"ח ממשיך את זה שנראה גם אתמול, ברקע לעדכון בנק ישראל אמש כי רכש סכום של 950 מיליון דולר במהלך חודש מאי, והגדיל את יתרות המט"ח שברשותו ל-77.6 מיליארד דולר. אולם, מסתמן כי תגובת המטבע לרכישות הללו הייתה שולית, בעוד רובה יוחסה להפחתות הריבית שביצע הבנק במהלך החודש. האירו עולה ב-0.25% ונסחר סביב 4.79 שקלים.

הדולר נסחר במגמה מעורבת בעולם, ברקע לפרסום דו"ח התעסוקה שפורסם בשעה 15:30 (שעון ישראל) ויספק למשקיעים רמזים באשר למצבה של הכלכלה הגדולה בעולם. בטוקיו נסחר המטבע האמריקני בירידות של 0.6% אל מול הין, לרמה של 96.39 ין לדולר. במסחר אל מול האירו, הדולר דווקא מתחזק, ועולה 0.41%, ל-1.33 אירו לדולר.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    קלוד בן אהרון 09/06/2013 08:11
    הגב לתגובה זו
    דולר שקל צריך להיות שווה הרבה יותר. תעשייה ויצוא ישראלים לקראת גל פיטורים. להטיל היום מיסוי או שאני סוגר את המפעל ועוזב את ישראל אחרי שאני מפטר 35 עובדים השבוע !!
  • 6.
    גלעד בן סריה 08/06/2013 14:35
    הגב לתגובה זו
    משרד האוצר תתעוררו. דולר עולמי מתחזק מינואר ורק אצלנו נחלש !תעשו משהו במיידי!!! בבקשה
  • 5.
    O.K. 08/06/2013 08:48
    הגב לתגובה זו
    המשמעות של הרחבה כמותית היא שבנק ישראל יבצע ספיגה (רכישה חוזרת) של מק"מ ואג"ח ממשלתיות לטווח קצר, כדי לגרום ירידה חדה בתשואות עליהן (עליה חדה באג"ח). כיום האג"ח והמק"מ נסחרים בין 3% (בקצרות) ל 30% (צמודות לטווח 20 שנה) מעל שער מתואם פארי. משמעות ספיגת האג"ח היא שבנק ישראל יקנה במחיר גבוה עד כדי 30% את הניירות האלו ממי שמחזיק בהן. זה אומר לתת לאנשים אלו במתנה 30% רווח מהיר. לדעתי דווקא יש לבצע "צימצום כמותי" ולהנפיק 10 מליארד ש"ח מק"מ ב 1.4% לשנה. ולהשתמש בכסף לרכישת דולרים אירו ין וליש"ט (אולי גם זהב,כסף,כתר נורבדי,דולר אוסטראלי,קנדי ועוד...) הרי ברגע שהאוצר ינפיק 10 מליארד ש"ח מק"מ ב 1.4% ויקנה מט"ח ב5% מתחת לשער שכנראה יחזור אליו בטווח בינוני, בנק ישראל יוצר תשואה עתידית של 3.6% למדינת ישראל. (זאת בהנחה שימכור את המט"ח ברגע שיעלה חזרה את ה 5% שירד). למה לתת מתנה למעטים 30% תשואה כשאפשר לקחת לטובת משלם המיסים 3.6% אל קופת המדינה בבנק ישראל? זאת מעילה בכספי משלם המיסים.
  • 4.
    כלכלן שחושב קצת אחרת 07/06/2013 11:45
    הגב לתגובה זו
    הרחבה כמותית תקטין את הגרעון, תמנע עוד קיצוצים ועוד גזירות, תחליש את השקל ותחזק את הדולר, תעודד את הייצוא ואת התעסוקה... בקיצור, כל מה שהמשק הישראלי זקוק לו בעת הזאת. גם אם האינפלציה תעלה באחוז או באחוז וחצי זה לא נורא, כי כרגע אנחנו נמצאים באמצע יעד האינפלציה ונוכל לחיות עם זה. להבראת המשק ולטובת האזרחים - חייבים לבצע הרחבה כמותית כמה שיותר מהר ואסור לחשוש מזה.
  • 3.
    להוריד את הריבית, אני רוצה לקנות עוד 2 דירות להשקעה (ל"ת)
    צוחק על כולם 07/06/2013 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רק מיסוי יעזור -אבל הם מפחדים.......... (ל"ת)
    אחד 07/06/2013 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גם פה יש גבול כמה אפשר לרכוש דולרים חחחחחח המשק בקריסה (ל"ת)
    חחחחח 07/06/2013 10:11
    הגב לתגובה זו
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?

שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

שער הדולר-שקל  דולר שקל רציף -0.14%  ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.

בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה     

התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.  

הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים. 

מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה  מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים. 

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?

שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

שער הדולר-שקל  דולר שקל רציף -0.14%  ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.

בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה     

התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.  

הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים. 

מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה  מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.