הלוואה חשבונות
צילום: freepik

שליש מהעסקים שביקשו הלוואה - לא קיבלו; פי 3 אצל עוסקים זעירים

יש בזה היגיון כמובן, עסקים קטנים ובוודאי זעירים הם מסוכנים יותר. אבל זו ביצה ותרנגולת: כשהם לא מקבלים אשראי קשה להם יותר לגדול ולצמוח ולהפוך לגדולים יותר
נתנאל אריאל | (2)

מחנק האשראי של העסקים הזעירים: 34% מהעסקים שביקשו הלוואות - לא קיבלו אותן, 18% קיבלו 'הלוואה חלקית' -48% קיבלו הלוואה מלאה. אבל אצל העסקים הקטנים והזעירים המצב קשה יותר - אצל עסקים זעירים (1-4 עובדים) 37% סורבו לקבל הלוואה, 22% קיבלו הלוואה חלקית ורק 41% קיבלו הלוואה מלאה, וזאת לעומת 18% בלבד בקרב העסקים הקטנים (5-19 עובדים) שלא קיבלו הלוואה. שם, 25% קיבלו הלוואה חלקית ו-57% קיבלו את מלוא ההלוואה שביקשו. בקרב עסקים בינוניים (יותר מ-20 עובדים) רק 11% לא קיבלו הלוואה, 24% קיבלו הלוואה חלקית ו-65% קיבלו את מלוא ההלוואה שביקשו. השורה התחתונה היא ש"מחנק האשראי" בקרב עסקים זעירים גבוה פי 2 מעסקים קטנים ויותר מפי 3.3 מעסקים בינוניים, כך על פי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, על פי סקר בקרב 500 עסקים. 

 

זה כמובן הגיוני - עסק קטן, ובוודאי 'עסק זעיר' הוא מסוכן יותר מאשר עסק מבוסס יותר. כאשר בין 7 ל-9 עסקים מתוך 10 שנפתחים בכל שנה בישראל נסגרים (משתנה בין השנים), החברה שנותנת את האשראי חוששת יותר לתת לעסקים כאלה, שאולי לא יחזירו את הכסף שלוו. 

אבל זו ביצה ותרנגולת: אם לא נותנים אשראי יותר קשה לעסק לצאת מהמקום של עסק קטן ולגדול. הוא לא יכול לקחת על עצמו יותר התחייבויות כדי להתרחב, יש לו קשיי נזילות ואז גם הגיוני שהוא לא יצליח. מצד שני, אף נותן אשראי לא רוצה שיגדלו אצלו משמעותית 'ההפרשות להפסדי אשראי' - הסיכון שהכסף לא יחזור אליו.

ומה קורה כאשר חברה מצליחה?

על פי הנתונים, מחנק האשראי קטן ב-59% בקרב עסקים שהגדילו בשנה האחרונה את היקף הפעילות שלהם, כך: עסקים בינוניים צמחו יותר מעסקים זעירים, 44% מהעסקים עם מעל 20 מועסקים דווחו על צמיחה, לעומת 33% מהעסקים הזעירים.

 

בנוסף, רק 23% מהעסקים שהיקף הפעילות שלהם עלה, דווחו על מחנק אשראי. לעומת זאת עסקים שהיקף הפעילות שלהם נשאר ללא שינוי, דווחו בשיעור גבוה יותר על מחנק אשראי, 43% מהם דווחו שלא קיבלו את המימון. בקרב העסקים שהיקף הפעילות שלהם ירד, 36% דווחו על מחנק אשראי.

עוד מראים הנתונים שגידול בהיקף פעילות העסק מקטין את הסיכוי למחנק אשראי בכ-60% וכי הסיכוי להיות במחנק אשראי עולה פי 1.79 בקרב עסקים שצריכים יותר אשראי. 

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

הסיכוי לקבל מימון, לפי גודל העסק:

הסיכוי של עוסק זעיר לא לקבל מימון  - גבוה פי 3.41

ניתוח סטטיסטי שביצעה הסוכנות הראה שמחנק האשראי גדול יותר בקרב עסקים זעירים. הסיכוי שעסק שצריך מימון לא יקבל אותו גבוה פי 3.41 אם העסק שביקש את האשראי הוא עסק זעיר ללא מועסקים, ופי 2.85 אם העסק שביקש את האשראי מעסיק 1-4 מועסקים, וזאת ביחס לעסקים בינוניים עם 5 מועסקים ומעלה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בנקאי 19/04/2023 09:33
    הגב לתגובה זו
    אם נניח ריבית ממוצעת שהבנק מקבל מהלוואה היא 10 אחוז (בפועל נמוך הרבה יותר) ויש לו 10 לווים שכל אחד לקח 100 אלף אז סך הכך הלוואה מיליון שקל והרוויח 100 אלף בשנה. אם לווה אחד בעייתי לקח מאה אלף ולא החזיר אז גרם לבנק להפסד של 100 אלף כמו הרווח של 10 הלווים האחרים. בפועל הריבית שהבנק לוקח נמוכה מעשר אחוז ויש הוצאות עוקופות גבוהות על גבייה של לקוח שלא משלם ככה שמספיק שלווה אחד מתוך 15 לא משלם בשבל שהבנק יאפס את הרווח שלו, לכן הגיוני שלא יאשר לכל אחד.
  • 1.
    1/3 כפול 3 הם 1, ז"א אין סיכוי כלל (ל"ת)
    מנחם 16/04/2023 14:28
    הגב לתגובה זו
הלוואה חוץ בנקאי
צילום: FREEPIK

הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?

הלוואות חברתיות התחילו כהבטחה הגדולה של הכלכלה השיתופית, שרדו מגפה עולמית ומתמודדות עם סביבת ריבית מאתגרת. כיצד עובד המנגנון שהופך כל אזרח למלווה, ומהן האותיות הקטנות שהמשקיעים חייבים להכיר?


ענת גלעד |
נושאים בכתבה P2P


בישראל של סוף שנת 2025, תחום ההלוואות בין פרטיים הוא כבר מזמן לא "הבטחה טכנולוגית" אלא ענף בוגר שנמצא בעיצומו של מבחן הישרדות ומבחן אמון. המודל, שנולד מתוך זעם צרכני על הריכוזיות הבנקאית אחרי משבר 2008, הגיע לישראל לפני כעשור ופרח בסביבת ריבית אפסית. אך בשנת 2025, כשהריבית במשק גבוהה והאלטרנטיבות בבנקים אטרקטיביות, חוקי המשחק השתנו.

איך זה עובד בפועל?

הלוואה חברתית היא יציר טכנולוגי מורכב. הפלטפורמה (למשל טריא, BTB או בלנדר) מתפקדת כצומת המחברת בין אלפי מלווים לאלפי לווים, תוך שימוש במערכת חיתום המבוססת על בנקאות פתוחה.

החיתום הדיגיטלי: בניגוד לבנקאי שבוחן תלושי שכר, הפלטפורמה מקבלת גישה (בהסכמה) לנתוני חשבון הבנק המלאים של הלווה ב-180 הימים האחרונים. אלגוריתמים של AI מנתחים דפוסי התנהגות - האם הלווה נוטה לחרוג מהמסגרת? האם יש לו הוצאות הימורים? האם ההכנסה שלו יציבה? הדירוג נקבע בתוך שניות.

מנגנון הפיזור המולטי-לטרלי: השקעה של 100,000 ש"ח לא הולכת ללווה אחד, אלא נחתכת לאלפי "שברים". המערכות כיום יודעות לבצע פיזור אופטימלי לא רק בין אנשים, אלא בין מגזרים (עצמאים, שכירים, משכנתאות) כדי למנוע חשיפה לענף שעלול להיפגע, כמו ענף הבנייה או המסחר.

הריבית דריבית האוטומטית: הכוח הגדול של המודל הוא במיחזור הכספים. כל שקל של קרן או ריבית שחוזר מהלווה מוזרם מיד להלוואה חדשה, מה שיוצר אפקט של ריבית דריבית ללא שחיקה בגלל עמלות קנייה ומכירה כמו בשוק ההון.

הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.