איתקה של קבוצת דלק יוצאת להשקעת ענק: תפתח את מאגר רוזבנק בים הצפוני
איתקה, החברה הבת (89%) של קבוצת דלק דלק קבוצה 2.34% של יצחק תשובה, שמנוהלת ע"י עידן וולס, החליטה סופית לפתח את השלב הראשון במאגר רוזבנק (Rosebank) שהוא לדברי החברה, "מאגר הנפט והגז הגדול ביותר בבריטניה". מאגר רוזבנק ממוקם 130 קילומטר מערבית לאיי שטלנד והוא מכיל בעיקר נפט. ההחלטה לפיתוח מאגר רוזבנק מגיעה אחרי שהשותפות, איתקה איתקה (20%) ואקווינור מנורבגיה (המפעילה של המאגר, 80%), קיבלו את אישור הרגולטור הבריטי לתוכנית הפיתוח. איתקה מעריכה כי פיתוח שלבים 1-2, עשוי להניב משאבים מותנים בהיקף מוערך של כ-300 מיליון חביות נפט (MBOE), כאשר פיתוח השלב הראשון לבדו, מוערך בכ-245 מיליון חביות נפט (100%). עוד הודיעה איתקה כי תחילת הפקה מהמאגר צפויה להתחיל בשנים 2026-2027.
מדובר על החלטת השקעה בהיקף של 3.8 מיליארד דולר. העלות של איתקה בהשקעה, לפי חלקה (20%) עומדת על 760 מיליון דולר. אקווינור שמתפעלת ושולטת במאגר רכשה את חלקה של שברון, כ-40% מהזכויות על השדה, בשנת 2019. איתקה גם מחזיקה ממאגר קמבו (Cambo) שטרם פותח. איתקה עלתה לאחזקה של 100% אחרי שרכשה לאחרונה את החלק של חברת SHELL במאגר (30%), לפי מחיר של 1.5 דולר לחבית. שם יש כמות מוערכת של 150-250 מיליון חביות. איתקה סיימה את המחצית הראשונה של שנת 2023 עם EBITDA של 980 מיליון דולר ורווח נקי מתואם (בנטרול רווחים הזדמנותיים) של כ-237 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של כ-181 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. התפוקה היומית הממוצעת של החברה במחצית הראשונה של 2023 וגם ברבעון השני עמדה על 75.8 אלף שווה ערך חביות נפט ליום (KBOE/d), לעומת 67 אלף שווה ערך חביות נפט ליום (KBOE/d) במחצית הראשונה של 2022 ו-64 אלף שווה ערך חביות נפט ליום (KBOE/d) ברבעון השני 2022. איתקה נמצאת במומנטום טוב כאשר ביולי האחרון היא דיווחה על תוצאות טובות בקידוח אקספלורציה ב-K2. איתקה מחזיקה ב-50% מהמאגר וביתרה מחזיקה דנה פטרוליום. עידן וולס, מנכ"ל קבוצת דלק אמר כי "מדובר על אבן דרך חשובה עבור קבוצת דלק ואיתקה. מאגר רוזבנק הוא פרויקט משמעותי וחשוב להמשך הצמיחה של איתקה ולביסוס מעמדה כשחקן מוביל בים הצפוני". עם זאת, בבורסה של לונדון איתקה עדיין מאכזבת - שווי השוק עומד על 1.64 מיליארד ליש"ט, וזאת כאשר איתקה הונפקה בנובמבר אשתקד לפי 2.5 מיליארד ליש"ט.
- 5.רן 28/09/2023 20:34הגב לתגובה זובבשקעה באתיקה טוסה בכל הבט. הדיבידנד השנה 25% !!! היא בשער מצוין. נסחרת בלונדון. הנפיקה רק 11% והשאר של תשובה. הוא יודכ לעשות את העבודה. השקעה ישירב שווה גם בגלל המחיר וגם בגלל הדיבידנד. בדלק חלקו השנה כ 11%.
- 4.אנונימי 27/09/2023 16:49הגב לתגובה זוהבוננזה שלה זה לוויתן.המאגר הכי מטורף שיש.חכו שהמקדח של שברון יגיע למתחת לגז.
- 3.לרון 27/09/2023 15:21הגב לתגובה זומימשתי דלק ב 130000,בימים אלה קונה בהדרגה,EQUINOR מחזיק שנים הכל לא המלצות
- 2.ליאור 27/09/2023 13:12הגב לתגובה זומישהו עוד משקיע בו
- ברור, כשהוא לא חייב להחזיר חובות עדיף מניות מאגח (ל"ת)אוהד 27/09/2023 15:59הגב לתגובה זו
- אלי 27/09/2023 14:55הגב לתגובה זוחלק הירויחו בלות כסף
- 1.לדעתי. גילוי נאות מחזיק בכמות יפה ומוסיף עוד 27/09/2023 11:16הגב לתגובה זולדעתי. גילוי נאות מחזיק בכמות יפה ומוסיף עוד
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
