עידן וולס
צילום: רון קדמי

אית'קה מודיעה על סימני פטרוליום בקידוח Isabella בים הצפוני ועל החלטה לבצע קידוח אקספלורציה בשדה 2K

בנכס הנפט Isabella משאבים מותנים מסוג 2C בהיקף של כ-49.3 מיליון חביות נפט (MMBBL) וכ-98.6 BCF של גז טבעי, לפי האומדן הטוב ביותר
דור עצמון | (2)
נושאים בכתבה איתקה דלק קבוצה

איתקה (Ithaca), זרוע הפעילות של קבוצת דלק דלק קבוצה 2.34% בים הצפוני, מודיעה על סימני פטרוליום משמעותיים בקידוח בנכס הנפט Isabella בים הצפוני, ועל החלטה לבצע קידוח אקספלורציה בנכס הנפט K2, במרכז הים הצפוני.

נכס הנפט Isabella כולל מבנה גיאולוגי המשתרע על שטח של כ-72 קמ"ר. הקידוח שבוצע הינו בעומק של 4,502 מטר לשכבת מטרה בעובי של כ-45 מטרים. בכוונת המפעילה לבצע כעת הערכה של הנתונים, על מנת לבסס קיום פוטנציאל מסחרי להפקה וביצוע מבחני הפקה עתידיים. עלות הקידוח הסתכמה בכ-67 מיליון ליש"ט, כאשר חלקה של איתקה הינו כ-6.7 מיליון ליש"ט. לפי האומדן הטוב ביותר, בנכס הנפט Isabella משאבים מותנים מסוג C2 בהיקף של כ-49.3 מיליון חביות נפט (MMBBL) ושל כ-98.6 BCF (מיליארד רגל מעוקבת) של גז טבעי (100%). הנכס מוחזק על ידי איתקה (10%), חברת האנרגיה טוטאל, המשמשת כמפעילת הקידוח (30%), ושותפות נוספות.

במקביל, איתקה עדכנה כי התקבלה החלטה לבצע קידוח אקספלורציה בנכס הנפט 2K, המוחזק על ידי איתקה (50%) ועל ידי דנה פטרוליום (50%). הקידוח צפוי להתחיל בחודשים יוני-יולי 2023. העלות הכוללת של הקידוח (100%) במקרה של הצלחה מוערכת בכ-34 מיליון ליש"ט. לפי האומדן הטוב ביותר (המקובל לבחינת משאבי נפט וגז), בנכס הנפט 2K משאבים מנובאים (U2) בהיקף מוערך של כ-74.6 BCF (מיליארד רגל מעוקבת) של גז טבעי ושל כ- 3 מיליון חביות נפט (MMBBL).

לפני כשבועיים פרסמו האנליסטים של בנקי ההשקעות גולדמן סאקס ומורגן סטנלי המלצות למניית איתקה: בגולדמן סאקס העניקו למניה המלצת "קנייה" במחיר יעד של 284 פני – המגלם אפסייד של 51% ביחס למחירה היום (60% ביחס ליום מועד הנפקת ההמלצה). האנליסטים של גולדמן ציינו בין היתר כי איתקה היא "אחת המניות עם החזר ההשקעה האטרקטיבי ביותר של 18.5%-19.4% בשנים 2023-2024". במורגן סטנלי העניקו לאיתקה המלצת "משקל יתר", עם מחיר יעד של 260 פני למניה – המגלם אפסייד של 38% ביחס למחיר המניה הנוכחי (50% ביחס ליום מועד הנפקת ההמלצה).

במהלך שבוע שעבר הגדיל יו"ר איתקה, גלעד מאירסון, את אחזקותיו בחברת איתקה בהיקף של כ-3 מיליון דולר באמצעות מימוש אופציות למניות, שהוענקו לו בהתאם לתוכנית האופציות של איתקה אשר נכללה בתשקיף. לאחר המימוש מחזיק מאירסון כ-0.3% מהונה המונפק של איתקה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 03/01/2023 16:22
    הגב לתגובה זו
    מה שמעניין זה מטרת נפט מתחת לגז בלוויתן.ביום שיבוא המקדח יהיה שמח
  • 1.
    אסף 03/01/2023 15:57
    הגב לתגובה זו
    עדיין מחזור נמוך מאוד ועליה מאוד מתונה ביחס לשער שלה ולגידול הפוטנציאלי בהפקה.
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטליוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטל

מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז

האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז

רן קידר |
נושאים בכתבה שותפויות הגז

עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.

מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד. 

הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד  השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.

דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה. 

 זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר. 

קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.