ספיישל גז בביזפורטל: מה בעצם היתרון של שימוש בגז מול פחם?

למה כדאי להשתמש בגז? איך מוצאים גז ואיך קודחים? ומה ההשפעה שלו על הכלכלה הישראלית? פרק 5

מיקי קורנר | 12/05/2019 15:06 (15)

נושאים בכתבה איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל גז חודש הגז

ספיישל גז בביזפורטל: כל מה שרציתם לדעת על הגז הטבעי בארץ ובעולם

תוכן בשיתוף איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

15.
הכל תלוי בינטרס של העשירים והתיכונים והמושחתים (ל"ת)
אזרח 24/06/2019 13:40
הגב לתגובה זו
14.
רק תאי שמש. להפסיק שימוש בגז! (ל"ת)
רוצה לנשום 21/05/2019 15:21
הגב לתגובה זו
13.
מוטי 17/05/2019 10:33
הגב לתגובה זו
היתרון בין גז לפחם זה להעביר מיליארדים לתשובה ליובל לכחלון לביבי לכול המושחתים לאזרחי הציבור בישראל עונש הלילה יתייקר הדלק
12.
רוני 16/05/2019 16:44
הגב לתגובה זו
עפ"י אותו משרד להגנת הסביבה, בו מתהדר התשדיר המטעה הזה, אסדת תמר פולטת חומרים מסרטנים ושודים כמסרטנים כמו כל המפעלים בארץ יחד, כולל תחנות הכח של חברת החשמל... אותו המשרד גם ביטל את היתר הפליטה של אסדת חוויתן וכלל במכתב לנובל אנרג'י מילים מאוד חריפות כגון "תהיות קשות לגבי אמינות כלל הנתונים..." האם כדאי להשקיע כסף בחברה שמשרד ממשלתי כתב שהנתונים שלה אינה אמינים?
11.
יורחקו אסדות הגז 16/05/2019 08:36
הגב לתגובה זו
אסדות גז בקרבת החוף הן איום קיומי על ישראל. היכנסו לאתר שומרי הבית
10.
תעשיית הגז 15/05/2019 15:42
הגב לתגובה זו
שזורע דיסאינפורמציה בכוח כספי הטייקונים
9.
חייבים להפסיק את השימוש בפחם!!!!!!! (ל"ת)
עידן 13/05/2019 17:26
הגב לתגובה זו
8.
ליאורה 13/05/2019 16:11
הגב לתגובה זו
זאת השאלה שצריכה להישאל, בחובתנו להצטרף למדינות העושות למען הפחתת גזי החממה המחממים את כדור הארץ. הפקת גז טבעי היא עוד רגע היסטוריה, בואו נצעד למען עתיד לכדור הארץ ובריאות לתושבים.
7.
ארנון הראל 13/05/2019 12:33
הגב לתגובה זו
מיקי קורנס, מהנדס, כלכלן ומומחה לגז, מסביר לנו (בסירטון תעמולה ממומן) על יתרונות הגז מול הפחם אך מעלים מאיתנו את העובדה הפשוטה שקודם להיותו גז "טבעי" הוא עובר תהליך זיקוק מהגז הגולמי שנשאב מהבאר, בדיוק כפי שבנזין עובר תהליך זיקוק מנפט הגולמי שנשאב מהבאר. ואסדת תמר, שמזקקת גז גולמי לגז טבעי מול חופי אשדוד ואשקלון, פולטת מזהמים לסביבה בכמות שעולה על אלה של כל המפעלים המזהמים בארץ גם יחד, כולל תחנות הדלק והתחבורה (לפי פרסומים של המשרד לאיכות הסביבה). ואסדת ליוויתן המוקמת בימים אלה מול חוף דור, תהייה גדולה מתמר למעלה מפי 2 וקרובה לחוף למעלה מפי 2. אז מה מנסים למכור לנו אלה שמממנים את הסרטון?
6.
הגז מסריח 13/05/2019 12:27
הגב לתגובה זו
ברור שעדיף גז על פחם, וברור שעדיף אנרגיה סולרית על שתיהן.
5.
נובל אנרג׳י שיאנית 13/05/2019 12:26
הגב לתגובה זו
בונה אסדת גז בסמוך לחוף, בניגוד לכל מה שנעשה במדינות המערביות. אסדה שתזהם את האוויר והים בשגרה ותמיט עלינו אסון בעת תקלה. כן לגז, לא לאסדה בקרבת החוף! שימו לב כי התוכן ממומן מטעם.
4.
נחוש ומתמיד 13/05/2019 12:23
הגב לתגובה זו
מתארים את הייתרונות של הגז לעומת הפחם אבל מתעלמים מהנזקים של תעשייה פטרוכימית בקרבת החוף!!! היתרונות של הגז מול הפחם מוטלים בספק, אבל מה שלא מוטל בספק הוא שאסדות בקרבת החוף הורגות. שומרי הבית ממשיכים להתנגד לשקרים הבוטים של חברות האנרגיה . בנחישות והתמדה מרחיקים את אסדות הגז המסרטנות, מיכלי הקונדנסק והתעשייה הפטרוכימית מריכוזי אוכלוסיה.
3.
נסיכת הים 13/05/2019 12:15
הגב לתגובה זו
פרסומת לחברות הגז. זיקוק הגז הטבעי מביא איתו הרבה הרבה בעיות בריאותיות כתוצאה מתהליך זיקוק הגז שמזהם מאוד. כמובן שאת חברות הגז מעניין רק כסף ולא הבריאות שלנו עליה אנחנו אבל רק אנחנו האזרחים משלמים בהרבה כסף, בסבל ובצער.
2.
פרסומת לחברות הגז הכל תעשיית שקרים ושיפת מוח! (ל"ת)
האמיתי 12/05/2019 22:54
הגב לתגובה זו
1.
האמת היחידה 12/05/2019 18:03
הגב לתגובה זו
כאחד שכל היים בתחום. זיהום אסדות הגז גדול בהרבה מזיהום הפחם! והסיכונים בהפקת הגז גדולים הרבה למשל אסון.שפך.זיהום מי הים.או פיגוע בטחוני מאכזב מאוד שמקבלי ההחלטות לא השקיעו מחשבה בסיכונים וחשבו רק על כסף!

קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר | 19/12/2025 19:12

נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

להמשך הכתבה לחץ כאן