בלעדי

עקב בצד אגודל: קידוח 'שמן' מול אשדוד מתקדם לאט - עומק 2,300 מטר בלבד

כך נודע ל-Bizportal. נקודת האור - הקידוח התגבר לאחרונה על שכבה קשה ועשוי להתנהל בקצב מהיר יותר. בחודש וחצי האחרונים - 700 מ'
תומר קורנפלד | (24)

שלושה חודשים חלפו מאז החל קידוח 'ים 3' מול אשדוד ושקיעי הגז-נפט כוססים ציפורניים. ל-Bizportal נודע כי בימים אלו נמצא הקידוח בעומק של כ-2,300 מטרים בלבד, כלומר התקדמות איטית מאוד. עם זאת, נקודת האור הינה שהקידוח הצליח להתגבר על השכבה הגיאולוגית הבעייתית וכעת קצב הקידוח צפוי להתגבר, לפחות עד לעומק של כ-2,800 מטרים.

קידוח 'ים 3' החל בתחילת חודש דצמבר ובו שותפים שמן נפט וגז וזרח יהש. מפעילת הקידוח היא חברת קספיאן דרילינג האזרית. בקידוח מצפים השותפים לאתר שתי מטרות - מטרת גז בעומק של 3,500-4,000 מטרים ומטרת נפט בעומק של 5,800 מטרים.

לפני כחודש וחצי חשף Bizportal כי הקידוח הגיע לעומק של כ-1,600 מטרים בלבד (לידיעה בהרחבה). נראה כי בחודש וחצי שחלף התמודדה שמן עם איטיות בפעילות הקידוח. הסיבה המרכזית לכך נובעת משכבה גיאולוגית מורכבת אשר הייתה ידועה לשותפים עוד מקידוח 'ים 2' שנערך בשנות ה-90. לאחרונה הצליחו השותפים לצלוח את השכבה וכעת הם מצפים כי הקידוח יתקדם מהר יותר.

נכון להיום לשמן נפט וגז ישנם 87.5% מהזכויות בקידוח, לזרח יש 7.5% ולמפעילת הקידוח האזרית ישנם 5%. לזרח ישנה אופציה לרכוש עוד 2.5% מהזכויות ברישיון, זאת עד שהמקדח יגיע לעומק של כ-3,500 מטרים. ככל הנראה זרח לא תממש את האופציה שלה.

ככל הנראה, העיכובים של שמן נבעו מהתעסקות עם שכבה גיאולוגית מורכבת הנקראת 'חרסית' אשר ממוקמת בעומק של כ-1,800 מטרים. לאחר שהמקדח צלח את השכבה הגיאולוגית הזאת, צפויים השותפים להיתקל בשכבה גיאולוגית קלה יותר לקידוח הכוללת 'סלעי גיר'. שכבה זו אמורה להימשך עד לעומק של כ-2,800 מטרים. בפרק זמן זה, צפוי הקידוח להתנהל בקצב משוער של כ-100 מטרים ביום.

החל מעומק של כ-2,800 מטרים צפויים השותפים להיתקל שוב בשכבה גיאולוגית קשה של 'חרסית' - זאת עד להגעה אל שכבת הגז בעומק משוער של 3,900 מטרים. אז מצפים השותפים לאתר מטרה של גז בהיקף של 1.8TCF. נזכיר כי בקידוח 'ים 2' שנערך בשנות ה-90 מטרת הגז התגלתה בעומד של 3,935 מטרים ועל כן מטרת הגז צפויה להימצא סביב עומק זה.

כבר כעת ברור כי שמן תידרש להגדיל עוד יותר את תקציב הקידוח אשר נכון להיום עומד על 108 מיליון דולר. לצד העיכוב בפעולות הקידוח ניתן להניח כי משרד הביטחון לא עושה לשמן חיים קלים ובעבר דיווחה שמן על אירוע שגרם לפינוי של האסדה.

לאחרונה דיווחה שמן כי משרד הביטחון אישר לקידוח להתנהל עד לסוף אפריל 2013. במקביל, בשמן מעוניינים להאריך את האישור ממשרד הביטחון עד לסוף יוני 2013. בשמן ציינו כי הבקשה הועברה לגורמים הרלוונטיים לקבלת התייחסות, אך עדיין אין החלטה סופית בעניין זה.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    ronenhb 05/03/2013 20:37
    הגב לתגובה זו
    בסך של כ- 10 מיליארד $. 120 מיליון חביות נפט יניבו הכנסות בסך של כ- 10 מיליארד $. אין לזלזל במטרות הגז, במיוחד הראשונה. צריך לזכור כי מדובר במבנה הקרוב לחוף ולתחנת קבלה כך שההשקעה בפיתוח מאגר גז, באם יימצא, לא תהיה גדולה כמו בתמר, לפיכך הפיתוח צפוי להיות רווחי ביותר.
  • 17.
    לצערי, ממשיכים 05/03/2013 19:11
    הגב לתגובה זו
    מוסרים עדכון.
  • 16.
    יש תגלית ומסתירים את הנתונים - הזדמנות ישראלית (ל"ת)
    איזה יופי! 05/03/2013 10:11
    הגב לתגובה זו
  • כדי שלא יובן לא נכון 05/03/2013 19:20
    הגב לתגובה זו
    בברכה, פלוני. זו גם התרשמותי האישית בלבד ואינני ממליץ על שום דבר!
  • 15.
    אני מאמין בשמן ימים יגידו (ל"ת)
    גיאו 05/03/2013 08:51
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    לגבי הזדמנות, מהו גודל התגלית ברשיון 370/ישי 2 ? (ל"ת)
    מבקש לדעת 04/03/2013 21:22
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    ronenhb 04/03/2013 20:44
    הגב לתגובה זו
    נמצאת בשכבת "דלתא" הנמצאת בעומק של 9280 רגל (כ- 2800 מטר) במיטבי הצפי הינו ליותר מ- 1TCF במקסימלי - 3.3TCF. שלושת המטרות הבאות מתחילות מעומק של 3900 מטר והן בטווח המיטבי של 0.1-0.4TCF. ממפת הקידוח, ניתן לראות כי שכבות הגז סדורות אחת מתחת לשניה בחפיפה של השטח שלהן בעומקים הרלוונטים, כלומר קידוח אנכי אמור לחצות את כל 4 השכבות הפוטנציאליות. בכל שכבה החברה תצטרך לבצע לוגים ולדווח על המימצאים. עכוב בקידוח היה ככל הנראה בשל שיגור טיל החץ. קידוח ים נדחה במשך כ- 20 שנה בשל ניסויים אלו ורק בשנים האחרונות אישרה מערכת הביטחון, חלון עבודה של חצי שנה - הטווח בין כל ניסוי - בהסכם עם מערכת הביטחון נקבע כי הקידוח יופסק עם הודעה של המשרד בטווח של שבועיים משיגור מתוכנן (בשל סודיות השיגור) לפיכך איננו יכולים לדעת, עד פירסום דיווח מהחברה, כמה זמן הייתה הפסקת עבודה. בפועל היה שיגור של טיל בסוף חודש פברואר וכעת החברה חזרה לעבודה. כאמור, מטרת הגז העיקרית הינה בטווח של כ- 500-800 מטר מהנתון שפורסם לעיל.
  • גז פחות חשוב לשמן. העיקר נפט (ל"ת)
    הקודח 05/03/2013 07:50
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מוסדיים קנו את המניה בעשרות מיליונים בשער 17 תבינו לבד. (ל"ת)
    המקור 04/03/2013 19:36
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אדן אנרגיה. (ל"ת)
    מתקרבת 04/03/2013 18:55
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ronenhb 04/03/2013 16:59
    הגב לתגובה זו
    דוח המשאבים של NSAI מצביע על פוטנציאל הגז בשכבה שמתחילה בעומק 2800 מטר = 9,500 רגל . בשיחה עם מנכ"ל שמן, אישר הנ"ל כי נתוני NSAI הם הנכונים.
  • 9.
    בא 04/03/2013 16:52
    הגב לתגובה זו
    לפני שנתיים ,אבל עדיין אקטואלית שכן יש מסיבה כול 10בחודש כשיש משכורת .
  • 8.
    חברת הזדמנות הצליחה 04/03/2013 16:32
    הגב לתגובה זו
    מה קורה?
  • 7.
    משקיע עם ניסיון 04/03/2013 16:28
    הגב לתגובה זו
    בכמות כזו שלא מצדיק את הסיכון (לפחות לא בשכבות שהפיקו בהם כמה טיפות בים2). גם מנהלים של שמן אמרו שרק בשביל אותם השכבות לא היה כדאי לחזור על הקידוח הזה. אבל הסיכוי למצאו כאן משהו יותר הוא מאוד מאוד מאוד קטן. (לא עדיף לזרוק על לוטו?) לגבי גז: דווקה הגז נותן הרבה תקוות למשקיעים. אבל בקידוח ים2 שקדחו דרך השכבות האלו אפילו לא המליצו על לוגים ומבחני הפקה... אז מאיפה פתאום יהיה כאן גז אחרי כמה שנים?! תזכרו שהשכבות של גז בים3 שונות לחלוטין משכבות הגז של תמר!!! מכאן הסיכוי האפסי למצוא כאן משהו, לצערי. אני אישית יושב בגבעות וגלוב וקפיטל פוינט. מבחינתי הם הרבה יותר עדיפים על שמן (ולא לדבר על קידוחים אחרים בארץ).
  • הכי ותיק 38 04/03/2013 18:54
    הגב לתגובה זו
    כמות הנפט תהיה בדיוק כמו ב גבעות שלושה קידוחים בים בעבר הראו את אותם תוצאות 700 חב ליום אפילו 1200 חב לא יכסו השקעה ב 10 שנות הפקה אגב וזו הבדיחה הכי טובה יוסי כבר דאג לאישור צנרת לחוף למרות שלא נולד עוד התינוק
  • 6.
    עדיף כך לאט אבל בטוח ממהר ורשלני כמו במירה ושרה. (ל"ת)
    שאפו 04/03/2013 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    למערכת ביזפורטל שלום 04/03/2013 15:53
    הגב לתגובה זו
    קידוח שמן, אשר נמחקה בטעות! תגובה מספר 1 הנוכחית הינה תגובה לתגובה 1 שנמחקה בטעות. ממני בברכה.
  • 4.
    אביקם 04/03/2013 15:38
    הגב לתגובה זו
    גם מחר לדעתי זה זמן מעולה לכניסה!!! בהצלחה,,,;-)
  • זרח חבורה של אפסים וזו גם מחמאה (ל"ת)
    בני 04/03/2013 16:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הנפקה? (ל"ת)
    ג 04/03/2013 15:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מהזדמנות ישראלית עדיין מתעכב! מה קורה? מהי הכמות? (ל"ת)
    גם העדכון 04/03/2013 15:24
    הגב לתגובה זו
  • לשאלה לגבי שמן ולא לגבי הזדמנות. אל תטעו אותנו! (ל"ת)
    תגובה מספר 1 מתייחסת 04/03/2013 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוחר ותיק 04/03/2013 15:07
    הגב לתגובה זו
    אין מה לחפש בנייר . נבחן אותה עוד שבוע , כרגע נפתח שורט זהיר עליה !!!
  • צודק 100% לא שווה להכניס אגורה אך ורק לאחר קבלת תוצאות (ל"ת)
    בני 04/03/2013 16:19
    הגב לתגובה זו
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

נפט
צילום: iStock

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר

הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט אופק

ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.


במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.


הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.


שמונת היצרנים המרכזיים – ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.

הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.